"ישראל שגתה שלא סייעה למורדים"

ת'ווייבה כנפאני זכתה לפרסום בינלאומי השנה כאשר הייתה לאזרחית הקנדית הראשונה, שהודיעה על הצטרפותה לכוחות המורדים במשטרו של אסד בסוריה. ב-7 ביולי פורסם סרטון וידאו בו נראית כנפאני בחברת פעילים ב"צבא סוריה החופשי" ומסבירה את המניעים, שהביאו אותה להגיע לסוריה ולהירתם למערכה לשחרור המדינה משלטון הדיכוי.

בשיחה עם "שלום טורונטו" מציינת כנפאני ילידת דמשק בת ה-41, מהנדסת ובעלת חברה לקידום פרויקטים בתחום האנרגיה הסולרית, כי ההחלטה לנסוע לסוריה הנמצאת במצב של מלחמת אזרחים מאז מרס 2011 לא הייתה קלה כלל ועיקר.

כנפאני, הנשואה עם שני ילדים, גזאל בת ה-3 ועומר בן ה-7, לא נרתעה חרף הקושי בהינתקות הממושכת מהמשפחה, הקשיים הכלכליים וכמובן הסיכון האישי העצום שנטלה על עצמה בעת הכניסה לאזורים שהיו נתונים תחת מתקפה של כוחות המשטר הסורי. סייעה בידה העובדה, שמשלח ידה הביא אותה לעבוד תקופות ממושכות בחו"ל ושלילדיה לא היה זר שאמם רחוקה מהבית.

מאז פרוץ המרד, עקבה כנפאני מקרוב אחר הנעשה בסוריה והייתה פעילה מאוד ברשתות החברתיות בניסיון להעביר את המסר על הטרגדיה הנוראה העוברת על העם הסורי. בנקודה מסוימת נוכח תמונות הזוועה החוזרות ונשנות ששודרו מסוריה היא חשה, שאין בכך די, וכי עליה לעשות מעשה.

בפגישה עימה בבית קפה בדאונטאון של טורונטו לפני כחודשיים ראיתי אישה צנומה, שאינה מתאימה לסטראוטיפים המשוייכים לדרג הלוחם, אך התרשמתי עמוקות מאמונתה העזה בצדקת הדרך ונחישותה להשיג את יעדיה. משנפל הפור היא תרגמה מיד את החלטתה למעשים, טסה לטורקיה ואז היא גמרה אומר להצטרף לצבא סוריה החופשית.

את מאמציה כיוונה בתחילה לרכוש את אמון הכוחות הלוחמים, משום הבנתה, שגורל המהפכה תלוי אך ורק בידיהם, ובהיעדר אחדות הנהגה ופעולה, כפי שכך היה בתחילת המרד, עלולים הסדקים הפנימיים להתרחב, המומנטום יאבד וידו של משטר אסד תהיה על העליונה. במשך מספר שבועות היא שהתה לסירוגין בתוך שטח סוריה, לעיתים תוך סכנת חיים של ממש.

לא פחדת? שאלתי אותה בהתרסה, והיא השיבה בחיוך: "לא. ממש לא. המורדים שמרו עליי בכל מקום". כנפאני לא השתתפה בפעולות לחימה עם המורדים, אך התעוזה והנחישות העניקו לה את הלגיטימציה שביקשה כדי לנסות להשפיע מבפנים על האופוזיציה הסורית ולהפנות אותה למאבק שחרור צודק ומוסרי, הזוכה לתמיכה של העולם החופשי.

את עיקר זמנה העבירה כנפאני בטורקיה באזור הגבול הדרומי עם סוריה. היא חברה לארגוני הסיוע המקומיים, סייעה להעביר פצועים, שהגיעו מסוריה לבתי חולים בטורקיה, עודדה את השוהים במחנות הפליטים, התראיינה באופן קבוע לתקשורת והביאה את העיתונאים לתדרוכים בשטח.

משטרו של אסד מצוי בעיניה בימיו האחרונים בעקבות סדרת הניצחונות של הצבא הסורי החופשי, שהביאו אותו עד לשעריה של דמשק. אין לה ספק, שהמורדים יכולים בכוחם שלהם וללא סיוע זר להפיל את המשטר. חלק גדול מהנשק, כולל האיכותי, נפל בידי המורדים בכיבוש בסיסים של הצבא הסורי. כיום בידי המורדים טילי נ"מ, טילי נ"ט מתקדמים, טנקים ומשוריינים ואפילו נפלו בידיהם מטוסים ומסוקים לאחר ההשתלטות על מספר שדות תעופה צבאיים.

את עיקר הבעיה היא רואה בעמידה מנגד של המערב בעת בה בוצע הלכה למעשה רצח עם בסוריה, שהביא עד כה לקטילתם של למעלה מ-40 אלף אזרחים. לדבריה, המורדים כועסים על הכתף הקרה שקיבלו מהמערב, וכאשר הם ישלימו את המסע בכיבושה של דמשק הם לא יחושו מחויבים לו. היא טוענת, כי מדינות המערב, וגם ישראל, שגו אסטרטגית בכך שלא נענו לקריאות העזרה של המורדים ואיבדו הזדמנות פז שהייתה פתוחה בפניהן להשפיע על דמות המשטר שיחליף את הדיקטטורה של משפחת אסד. התערבות צבאית של המערב כיום, היא מוסיפה, תתפרש ע"י המורדים כניסיון לסייע להציל את משטר אסד, ולא כתמיכה כנה באופוזיציה.

"ומה צפוי ביום שאחרי אסד?”, אני מקשה. כנפאני מודה, כי בקרב הכוחות המורדים חלוקות הדעות, ולצד אלה הקוראים ליום נקם ושילם בעדה העלוואית שבניה היו מעורבים במעשי טבח המוניים, קיימים אחרים המצדדים בגישה פייסנית יותר, ומכוונים את פעולות התגמול אך ורק לאלה שידיהם מגואלות בדם.

מנהיגות החוץ הנוכחית של המהפכה לא תחזיק ימים רבים, מעריכה כנפאני, משום שהכוחות המורדים אינם מכירים בה ומוכנים שתמלא תפקיד זמני בלבד לצורך העברה מסודרת של השלטון לידי העם במסגרת בחירות כלליות.

היא מאמינה בכל ליבה, שמרביתו של העם הסורי רוצה באמת ובתמים בדמוקרטיה, וטוענת שהוא קרוב לאיחוד האירופי יותר מכל מדינה ערבית אחרת, גם לאור המציאות הרב תרבותית במדינה. עם זאת, היא מודעת היטב וחוששת מפני עליית כוחה של תנועת האחים המוסלמים, השולטים בכל הכספים שמגיעים לצבא סוריה החופשית וכך מחזקים את כוחם.

החודשים האחרונים אותם בילתה בעיר מגוריה בטורונטו לא הפחיתו כמלוא הנימה את הלהט שבעיניה. היא הגתה תוכנית לשווק ערכות לאספקת אנרגיה סולרית כדי לאפשר הפעלת מכשירים חשמליים בישובים שנפגעו קשה בלחימה, ובמקביל טוותה תוכנית לעתיד ליום שלאחר נפילתו של המשטר.

נקודת המוצא שלה היא ערכי זכויות האדם האוניברסליים, והיותה אזרחית קנדית שלה שורשים בסוריה. המצב הקיים מהווה בעיניה הזדמנות להניע את ממשלת קנדה לסייע לשיקומה של סוריה ולבנייתה מחדש על בסיס ערכים של דמוקרטיה וזכויות אדם. אין מדובר בכפייה של תרבות אחרת על העם הסורי, אלא בהושטת יד כדי לאפשר לו להשיג את החירות אליה הוא כה מייחל.

כנפאני סבורה, שהיא יכולה למלא תפקיד מגשר בסוריה החדשה כדי לחזק את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, באופן שישרת את האינטרסים ההדדיים בקידום דמוקרטיה, יציבות ושלום במזרח התיכון. "הציבור הסורי מוכן לקבל את הדמוקרטיה. אם נחנך אותו לכך הוא יקבל אותה בברכה. הוא זקוק לטעום את טעם זכויות האדם", אמרה כנפאני.

את פעילותה עד כה למען העם הסורי היא ניהלה באופן עצמאי. בשיחותיה עם נציגי השגרירות הקנדית באנקרה היא התרשמה, שהממשלה באוטווה מתעניינת מאוד במצב בסוריה, אך לא גיבשה עדיין תוכנית מעשית לסיוע מקיף מעבר לתמיכה הניתנת במחנות הפליטים הארעיים שהוקמו בטורקיה ובירדן.

"לו היו פונים אליי, הייתי נכונה ובחפץ לב לשמש שליחה של קנדה בסוריה כדי לסייע לעם הסורי להשיג את חירותו ואת שיקומה של המדינה", היא אומרת וסבורה, כי במאמץ לבנות את סוריה החדשה צריכות ליטול חלק גם קהילות אחרות בקנדה, ובכלל זה הקהילה היהודית. "מחווה של רצון טוב מצידה של הקהילה היהודית תיענה בהערכה ע"י העם הסורי", מסכמת כנפאני וממליצה, שתינקט פעולה מהירה לפני שתוכרע המערכה בדמשק.