"אפילו אני נשיא שאסור לו להביע את דעתו", הצהיר אתמול (30.12.12) בלעג הנשיא
שמעון פרס, כשהוא עושה בדיוק את ההפך מהמצופה ממנו, במקום בו האצילות מחייבת אותו לנהוג בדחילו ורחימו, במשרה המכובדת ביותר הקיימת במדינת ישראל. הוא התכחש לדבריו הידועים של הנשיא הראשון פרופסור חיים ויצמן: "ממחטה הוא הדבר היחידי שהממשלה מרשה לי לדחוף את אפי".
ברוב ביזיון וקצף, רמס ברגל גסה את התפקיד הרם בו הוא מכהן: שליחות ממלכתית המחייבת אותו לשמש "הנשיא של כולם". לא לכך התכוון המחוקק שהעניק לו את התואר עתיר הכיבודים וטובות ההנאה של "האזרח מספר אחד", הפטור מתשלום מיסים, שכל אזרחי המדינה, מפשוטי העם ועד לראש הממשלה, חייבים בכבודו לקום ולהתייצב על רגליהם נוכח הוד מעלתו.
אתמול, מבלי להניד עפעף, הוא חילל את משכן הנשיא. דווקא בבית הממלכתי הזה, בו הוא מארח בין היתר את החיילים המצטיינים ביום העצמאות, בחר בימים הטעונים ביותר פוליטית, דווקא ערב הבחירות, להשליך את גלימת הנשיאות לאשפתות, לטבול עד צוואר בביצה הפוליטית המסואבת, כשהוא מורה באצבע משולשת, בצורה המגונה ביותר, גם לאותם חיילים מצטיינים, שאינו הנשיא שלהם אלא רק של השמאלנים שבהם.
הכשיר את השרץ בצורה הבוטה ביותר הוא הרשה לעצמו לבקר את התנהלותה הפוליטית של הממשלה הנבחרת, את מדיניות החוץ שלה, והוסיף חטא על פשע בהכשרתו של השרץ אבו מאזן, ה"פרטנר" לשלום. הפך למליץ יושר של שונא ישראל, האיש המתכנן להתפייס עם החמאס, ארגון הטרור שאינו מכיר בקיומה של ישראל.
כך במשכן נשיאי ישראל, הפך לפרקליטו של מכחיש השואה, האיש שהפר חד-צדדית את הסכמי אוסלו בעצרת האו"ם, שאינו מוכן להכיר בישראל כמדינה יהודית. כך החתרן הבלתי נלאה, ש"המזרח התיכון החדש" חי ובועט עדיין בהזיותיו.
הובס, בגד ונטש כמובן שאין לשכוח שראש הממשלה
בנימין נתניהו השתמש בשירותיו המדיניים של הנשיא פרס, ואל לא ולשריו להלין היום שהגולם קם על יוצרו. מי שצריכים להלין הם יותר ממחצית מאזרחי ישראל (לפחות על-פי הסקרים) שהנשיא הזה אינו שלהם, אינו מייצג אותם, אלא את יריביהם הפוליטיים, ולכן הם אינם חייבים בכבודו, ואולי נהפוך הוא...
אך מה יש לצפות מהאיש שעשה קריירה רבת-שנים במפא"י ואחר-כך במפלגת העבודה, הפך למנהיגה הנערץ, אכל מבשר הלוויתן, ולאחר שהובס בפריימריז, בגד בחבריו, נטש אותם בבושת פנים, הצטרף לקדימה, שהייתה המנוף שלו למשכן הנשיא. שם, כאילו לא למד דבר, חזר על מעשה הבגידה, אך הפעם לא בגד רק בחברי מפלגתו אלא בכלל אזרחי ישראל כשהתיז בוץ פוליטי בסמל הנשיאות, שחייב לאחד את כולנו ולא חלילה לפלג כפי שעשה אתמול.
