הצהרות והבטחות של ערב בחירות ערכן כאילו נכתבו על קרח, או על חולות נודדים. בכך אין חדש. אף אחד לא מצפה מפוליטיקאי שיקיים מה שהבטיח בבחירות וזה בסדר. הבחירות הן לא יותר מאשר הונאה מאורגנת וזכרון הציבור קצר מאוד. מכאן אל תסיקו שניתן להאמין לפוליטיקאים שלא בתקופת בחירות, גם אז בדרך כלל רצוי לחשוד ולא לקבל הצהרות כפשוטן.
הזיכרון הציבורי קצר כל כך עד כי שכחנו שרק לפני כשלושה שבועות ערק
עמיר פרץ אל
ציפי לבני (זו כזכור לא העריקה הראשונה שלו) ו
תקף כזכור את יו"ר מפלגתו
שלי יחימוביץ' על כך שלא הבטיחה שתימנע מלהצטרף לממשלת נתניהו. עוד לפני שפרש
טען פרץ: "צריך לומר בפירוש שאיננו יכולים להיות חלק מממשלת נתניהו, נקודה".
חשבתי שעמיר פרץ עבר למפלגה שבשום אופן לא תצטרף לנתניהו ובוודאי בירר נקודה קריטית זו לפני שערק ממפלגתו. אז חשבתי. יו"ר מפלגתו ציפי לבני
הבהירה בלשון ברורה שהיא בהחלט מעוניינת לשבת ליד ההגה וכדבריה: "יכולה להיות אפשרות אחרי הבחירות, שאם הוא נשאר ליד ההגה - אנחנו נפעל על-מנת לשנות את המסלול, להשפיע על ההגה, ללחוץ על הברקס ולכוון את הרכב למקום טוב יותר מתוך הממשלה".
אני מניח שלא שמעתם כל הערה מצדו של עמיר פרץ ובוודאי אין לו שום בעיות עם העובדה שיו"ר המפלגה הנוכחית שלו, עד הדילוג הבא, כל-כך משתוקקת לחבור לנתניהו אויב השלום. ראוי לשים לב שעמיר פרץ מתכחש לכל מה שאמר לפני שלושה שבועות והבחירות יתקיימו בעוד כשלושה שבועות. אלו התחייבויות יספיק לשכוח עד ליום הבחירות?
למען האמת, השאלה לא מעניינת - עמיר פרץ התגלה ולא בפעם הראשונה כפוליטיקאי עלוב ולא אמין, ללא מחויבות לציבור בוחריו ותומכיו, ויש לי ספק אם יש לו מחויבות אפילו לחבריו. לאחר שנשא את הדגל החברתי ב-2006 מיהר לשמוט אותו למען תפקיד שר הביטחון תוך ששכח את כל התחייבויותיו. כעת הוא בוודאי יתמנה למשרה צנועה יותר בממשלה, אם בכלל, אבל במצבו הנוכחי גם משרת שר לפיתוח עוטף עזה היא קידום. רק אנחנו המרומים על-ידו נזקקים לכיפת ברזל שתחצוץ בינינו ובין הסחי הפוליטי.
