ההפתעה הגדולה של הבחירות הקרובות תהיה, ככל הנראה, המספר הגדול של הקולות הצפים, שגם ברגע האחרון לא יחליטו למי להצביע.
בהסתמך על סקרי דעת-קהל הרי שמספר הנמנעים מבחירה יגיע הפעם לשיא שלא היה דוגמתו בעבר ואומדים אותם בעשרות-אחוזים. מה שהייתה אצלם עד עכשיו התלבטות - תהפוך בסופו של דבר להחלטה בשלה שלא להצביע.
בשביל רבים וטובים תהיה זו הצבעת-מחאה מפורשת. נפשו של הבוחר הנמנע פשוט קצה בהבטחות של טרם-בחירות, שאין בעיניהם מאחוריהן מאומה. יש אחרים, והם אינם מעטים, שמהססים לתת את קולם למפלגה שעבורה הצביעו בעבר, רק משום שהכזיבה אותם. לעומתם יש גם כאלה שאינם מוכנים לתמוך במפלגה שהפכה את עורה, או בסתם מפלגה קיקיונית.
רוצים דוגמאות? יש למכביר! קחו, למשל, את אותם שהצביעו בעבר לליכוד ושאמורים להצביע עכשיו לליכוד ביתנו. הצירוף של השניים אינו לרוחם, אם משום שהוא ימני מדי, ומנגד משום שאינו ימני די-צורכו.
הרימו ידיים אז להצביע לבנט, למען השם? החילונים, מן הסתם, הרי לא יצביעו למי שמניף את דגלה של החזית הדתית - זו שהייתה בעבר המפד"ל.
אז שאול או ציפי לשם חילופין? מסתבר שלא מינה ולא מקצתה. ניסיונם של המהססים משנים שעברו הוכיח שאין ביכולתם של השניים לממש את מה שהבטיחו. ויש גם מי שסבור שחבל על הזמן לקול מבוזבז, כאשר קדימה לא תעבור את אחוז החסימה ואילו
ציפי לבני עשויה להתפטר בתום הבחירות כשתיווכח שציפיותיה לא התגשמו.
בין אלה שאינם יודעים בשביל מי להצביע בולט מספרם של מי שהרימו ידיים משיטת הבחירות. זו השיטה שמזמינה סחטנות ושליבם לא שלם ברוטינה שלה.
בין הקולות הצפים יש כאלה שכלל לא יגיעו לקלפי. לעומתם יהיו אחרים שפשוט יימנעו. הם יטילו לקלפי פתק לבן כדי לבטא באמצעותו את סלידתם המוחלטת.
כך או אחרת, לגמרי ברור: גם בהיעדרות מן הקלפי וגם בפתק הלבן שיוטל לתוכה יש סוג של מחאה מופגנת, אם כי אין בה כדי לתרום לשינוי המצב.
