על-פי המשתמע מהציטוטים מתוך דוח
מבקר המדינה בפרשת הרפז הרי שקיים חשש סביר ביותר לעבירות פליליות חמורות ביותר על-ידי בכירי צה"ל בסדיר ובמילואים, ולדעתי – על-פי אופן הפרסום של המסמך המזויף – גם עיתונאים.
במדינה מתוקנת, חשדות לפלילים נחקרים על-ידי המשטרה, ואם מתגבשות ראיות לכאורה, הנאשמים מועמדים לדין ונושאים בעונש. היו מקרים שמדינת ישראל הסיקה שטובת המדינה חשובה מההישגים שעשויה להביא החקירה, וחקירה לא קוימה.
אין הדבר מתאים כפשוטו למקרה שלפנינו, כי לא רק שעל פניו נראה שיש ראיות לכאורה לעבירות פליליות חמורות ביותר לדעתי, אלא אף מבקר המדינה סבור שנדרשת חקירת משטרה - מעבר לחקירת המבקר, בעיקר כי סמכויות המבקר מוגבלות בחוק, ולכן חקירתו, על כל חומרת תוצאותיה, היא רק חלקית.
אז בואו נחקור, יאללה בואו נחקור. ואולי נחשוב קצת, סוף מעשה במחשבה תחילה. בואו נחשוב מה הם נזקי החקירה, ובואו נעריך מה יהיו תוצאות החקירה, לכל היותר.
תיבת פנדורה חקירה תפתח תיבת פנדורה שלא נפתחה עד כה, ואשר תכניס את צה"ל לסרט, באחת מהתקופות הקשות של חיי המדינה. היא תסיט את המאמץ העיקרי של הצבא והמדינה וכיוונים שאינם בראש סולם העדיפויות, ותגרום לנזק בל יתוקן, בעוד שהעונש המירבי הצפוי הוא הכתמה ציבורית, והרחקה לצמיתות מתפקידים ציבוריים.
ואם אפשר להגיע ל"ענישה" הזו ללא חקירה, אז למה לחקור?
עיקר האנשים החשודים לדעתי הם חיילים ספיציפיים, שאין להם כישורי החלטות אלא כישורים של חייל השומר על ישבנו וחבריו מחפים עליו. האדם הסביר יאמר כי סולם הדרגות אמור להוציא את החייל מהמחפורת, אבל כולנו רואים שבמקרה זה, זה לא קרה. אשכנזי ווינר פעלו בלשכת הרמטכ"ל כאילו מדובר על תל חי, כאילו מדובר על משטרת לטרון. הם טעו, הם התנהגו כחיילים בקרב במקום כאלופים במטה. הם התייחסו ללשכת שר הביטחון כאילו מדובר במערה של החיזבאללה. זה ברור, זה מובהק, אז למה להתעסק איתם מעבר להתאמת תפקידיהם בעתיד לבגרות הפיקודית/אזרחית שלהם?
קבורת שלדים את שלדי הפרשה חייבים לקבור בארונות של עופרת, תוך הפגנה של דחייה מוחלטת של החברה את ההתנהגות של אשכנזי, וינר והרפז (על-פי הסדר הזה ולא אחר) במישור האזרחי. חלילה מלשלול את דרגותיהם, חלילה מלהוקיעם בכיכר העיר מעבר להרחקה מתפקידים ציבוריים, והדרך היא בחנינה פלילית על-ידי הנשיא, וסנקציה אזרחית חמורה בצדה.
ואם יאמרו השלושה שהם מורשעים ללא משפט, הם תמיד יוכלו לעתור לבג"צ נגד החלטת הנשיא לחון אותם. לעתירה כזו יהיו ודאי יסודות איתנים, ואני בטוח שבג"צ ידון בהם בכובד ראש, ויחליט לגופו של עניין.
גלנט, סליחה לפני אחרון - גלנט. יואב שלנו, אנו מתנצלים בפניך מקרב לב על שעוללנו לך, אתה נקלעת למרכזה של פעולה חתרנית, על-ידי אנשים שקידשו את האמצעים על-מנת לעשות לעצמם ולמפקד שלהם, שוליות של קוסם וקוסם, אשר היו נאמנים למפקדם באופן עיוור, אם בגלל אינטרס או בגלל היעדר כישורים אזרחיים, היו נאמנים ברמה של המחתרות, רמה של "מהשורה ישחרר רק המוות". אבל הם טעו, והם חייבים להיענש – אבל מהשורה הם ישתחררו ללא מוות, אלא בחנינה, לא חנינה קשה, אבל חנינה.
הגיע זמן למחול, הגיע הזמן לסלוח. יש לומר מילה נחרצת - מי שפעל כך, אנא יתפרנס בסקטור הפרטי – וזהו.
לפיד החוצה יש עוד גורם שחייב לחטוף עד העצם ממה שמתגלה לנו והוא
יאיר לפיד עם מפלגתו. יאיר לפיד, אשר אולפנו עשה שימוש המוני במסמך מזויף, תוך שהוא עוצם עיניו מהאפשרות שהוא מזויף (ולכן לטעמי הפרסום הוא לכאורה עבירה פלילית, וגם אותו ואת פרשניו ומערכתו אמליץ לחון).
מטרת המסמך הייתה פגיעה קשה בביבי ובברק, ובראייה רטרוספקטיבית של המשך דרכו של לפיד קשה לבטל את הקשר הנראה ברור על פניו, מהיציאה שלו אחרי כן לפוליטיקה, והצורך להרוס את הפוליטיקאים ביבי וברק, על-מנת לסלול לו את הדרך לשלטון. מי ייתן שלפיד ישלם על כך בריבית דריבית בקלפי, ואם ייכלל אף הוא בחנינה, יהיה זה גם סוף דרכו בפוליטיקה, לדעתי לטובת כולנו.
