מומחה לחינוך גרם למחלוקות רציניות וביקורות רבות כשהחליט להטיל ספק בתוקף המדעי של המונח "דיסלקציה".
פרופ' ג'וליאן אליוט, מאוניברסיטת דרהאם שבבריטניה, אמר כי המונח הוא "מושג רגשי", ולא מדעי, וכי מומחים אינם יכולים להסכים על הגדרה אחת לדיסלקציה או על הדרך בה יש לטפל במצב.
המטרה ה"מתנשאת" לדבריו, היתה להפריד בין ה'כבשים' הדיסלקטיות, שהיו אינטליגנטיות אך סבלו מקושי בקריאה, ובין ה'תיישים' הנבערים מדעת, שלא יכלו לקרוא בצורה ראוייה בגלל האינטליגנציה הנמוכה שלהם.
דיסלקציה - לא ניתנת לאבחון
"לאחר שלושה עשורים כמחנך, תחילה כמורה לילדים עם קשיי לימוד, לאחר מכן כפסיכולוג חינוכי ולבסוף כאקדמאי שסקר את הספרות המקצועית בנושא הדיסלקציה, יש בי מעט מאד אמון ביכולת שלי ושל אחרים להציע אבחון לדיסלקציה", כתב פרופ' אליוט ב-'Times Educational Supplement'.
יתירה מכך, כל אבחון של דיסלקציה אינו חושף למעשה דבר לגבי הדרך הטובה ביותר בה ניתן לסייע לאדם הסובל מהמצב כדי שיוכל לקרוא טוב יותר.
בניגוד להבטחות של ריפוי בנס, כדבריו, אין כל עבודה, מקיפה ומקובלת על-ידי רבים, של גוף מדעי כלשהו שהראתה, כי קיימת גישת לימוד מיוחדת המתאימה יותר לילדים דיסלקטיים מאשר לילדים אחרים המתקשים בקריאה. יחד עם זאת, עובדה זו לא מנעה מ"תעשיית הדיסלקציה" "ליצור קשר מזוייף בין אבחון להתערבות", כתב.
המתנגדים - "עושה רעש במקום הלא נכון"
מומחים לדיסלקציה טוענים, כי פרופ' אליוט, המקדם תוכנית שתשודר בערוץ 4 בבריטניה ביום חמישי הבא, "עושה רעש במקום הלא נכון".
הן איגוד הדיסלקציה הבריטי והן המוסד לדיסלקציה הציעו את אותה הגדרה מקיפה למצב: "משפיע על תהליך הלמידה באחד התחומים או יותר - איות, כתיבה או קריאה", כתב האיגוד. "גורם לקושי בלמידה קריאה, כתיבה ואיות", כתב המוסד. האיגוד הדגיש, כי דיסלקציה "משפיעה על כל סוגי האנשים ללא כל קשר לאינטליגנציה, מוצא או מעמד כלכלי", בעוד המוסד אמר כי "הדיסלקציה משפיעה על אנשים מכל הרקעים ובעלי כל היכולות".
שניהם הסכימו כי המצב לא ניתן לריפוי אך אמרו, כי ניתן להתגבר על ההשפעות בעזרת מומחים מיומנים בתחום ההוראה מהם יוכלו להרוויח כל אלו המתקשים בקריאה.
התומכים - הדיסלקציה היא "תסמונת המעמד הבינוני"
כשנשאל האם הוא מתכחש לעובדה שניתן לאבחן קשיים בקריאה ולתקנם, ענה פרופ' אליוט בשלילה אך הוסיף ואמר, כי ישמח אם לדיסלקציה יינתן שם חדש - "קושי בקריאה".
פרופ' אליוט זכה לתמיכה אמש על-ידי מומחה סקוטי שקרא למצב "תסמונת המעמד הבינוני" וטען, כי היא נגרמת על-ידי לימוד שגיוני. ג'ורג' ת'ומפסון, פרופ' לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסית אדינבורו שבסקוטלנד, אמר כי העלייה העצומה באבחונים של דיסלקציה באה בעקבות ההפסקה בשימוש בשיטות מסורתיות ללימוד קריאה וכתיבה המבוססות על קול. לדבריו "אני מסכים לכך שהמונח נמצא בשימוש על בסיס יותר "רגשי" מאשר "מדעי".
לדברי פרופ' ת'ומפסון, דיסלקציה - מצב אותו יש לתאר כאיבוד היכולת לקרוא כראוי - לעיתים קרובות מאובחנת במקרים של "אלקסיה" (עיוורון מילים) שהוא מצב המתאר אנשים שמעולם לא היתה להם היכולת לעשות זאת כבר מלכתחילה.
לדבריו הוא היה עד ל"זרם" של הסטודנטים שאובחנו כדיסלקטים בשנות השבעים שהפך ל"שטפון" בסוף שנות ה-90.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
