|
להלן תרגום נאומו של אבו מאזן:
|
|
|
| "אחים ואחיות, עמנו הפלשתיני כולו חי תחת כיבוש ומצור, בעוד עינינו וליבנו מכוונים לעבר אל-קודס [ירושלים], הנתונה לקמפיין התנחלות אדיר, במסגרתו הכובשים מתחרים בזמן וסוברים שהוא הזדמנות עבורם. בנסיבות אלה, על כולנו חלה החובה - פלשתינים ושאינם פלשתינים, ערבים ומוסלמים, ואתנו הליברלים בעולם - לאחד את מאמצינו, ליבנו ונחישותנו להצלת אל-קודס, עיר הבירה הנצחית שלנו" | |
|
|
|
בשם אללה הרחמן והרחום, הו בני עמנו הפלשתיני הגיבור, הוא בני פתח הגיבורים, הו תושבי עזה הגיבורים.
השלום עלייך, עזה החביבה, השלום עלייך הו עזה של האשם [סבו של הנביא מוחמד], הו זו [רצועת עזה] המחבקת אל חיקך את המאבק לאורך ההיסטוריה המרה שלו וביטוייו השונים. השלום עלייך הו עזה, הו מי שנולד מרחמה, התאים הראשונים של התנועה החלוצית שלכם שהוקמו בשנת 1957, כשמונה שנים לפני שנוסדה ב-1 בינואר 1965. השלום עלייך הו עזה, מפוצצת האינתיפאדה הראשונה.
שלום על נשמות החללים [שאהידים] שלך הו עזה, ושלום עליכם אתם המאמצים את הדרך הסבלנית והנאספים בכיכר אל-סראיא, כיכר החלל יאסר ערפאת, כדי לציין את יום השנה לתחילתה של המהפכה הפלשתינית. השלום לגיבורים אשר נשאו את הנטל והכאב כדי לשמור על האישיות הלאומית הפלשתינית. השלום על העומדים איתן נוכח המצור. השלום לכל אחות ואח בכם, כל בן ובת. לכולם אמסור את כל אהבתי מעומק הלב.
אחיי ואחיותיי, הכינוס ההמוני הזה מתקיים ביום ציון המהפכה שלהם, אשר החלה בתנאים הקשים ביותר. מצבנו ביום ההקמה [של ארגון פתח] היה קשה יותר בהשוואה למצבנו היום, שכן העולם לא הכיר בקיום של עמנו מחוץ למסגרת של הפליטות והאומללות, ולא הייתה לנו ישות ולא מדינה על מפת העולם המדינית, אשר הגדיר אותנו כבעיה של פליטים הזקוקים אך ורק לצדקה. ואולם, חוד החנית של העם הגאה הזה החליט לשנות את מהלך ההיסטוריה. המהפכה המודרנית שלכם הפכה את הבעיה של עמכם באמצעות ההקרבה, הנחישות והאמונה למציאות של מדינה שיש לה דגל משלה המונף באו"ם לצד דגלי שאר מדינות העולם.
תנועת פתח של אתמול היא תנועת פתח של היום. היא הוקמה למען פלשתין, ופלשתין נותרה המצפן שלה, והיא דבקה בעיקרון שאין עליו עוררין, והוא הנאמנות לבעיה הפלשתינית ועל פיו האחדות הלאומית היא היסוד עליו מתבססת הפעילות הלאומית הפלשתינית, והשמירה על הזהות הלאומית זוכה לעדיפות. אלמלא האחדות במסגרת אש"ף, הנציג הלגיטימי היחיד אשר לא יפוצל ולא יוחלף, לא היינו יכולים לעבור ממצב של אומללות ואוהל הפליטים, למצב שבו הבעיה הפלשתינית היא החשובה ביותר בזירה הבינלאומית. בהקשר זה של מאבק הגיבורים הפכה הבעיה הפלשתינית סמל לשחרור, לקריאת תיגר ולמרידה בעוול ובעריצות בעולם כולו!
אני מברך אתכם, בני עמנו, המתקהלים בכיכר החלל יאסר ערפאת ביום הנפלא הזה לציון הקמת התנועה, אשר היה לרגע מכונן בדרך המאבק שלנו, המתהדר בהשבת האחדות הלאומית שאין לה תחליף להשגת יעדינו הלאומיים.
אני מברך אתכם ומחזק את ידיכם אחד אחד, שכן אתם רשמתם [על דפי ההיסטוריה] את האפוסים הנפלאים ביותר של הגבורה, הסבלנות והעמידה האיתנה, ונותרתם איתנים בלבכם גם כאשר גדלה מנת חלקכם בפעולות הראויות לציון ובהקרבה לאורך הדרך הזו, כמו למשל עת הלכו ורבו שמות החללים ולוחות קבריהם הטהורים של מנהיגים, מנהלי מאבק ולוחמים, ילדים תמימים, אימהות ואחיות, שנפלו בדרך החירות ובכל תוקפנות ישראלית שגרמה עוול, ואשר לה הייתה נתונה הרצועה [רצועת עזה] היקרה שלנו!
אחים ואחיות, עמנו הפלשתיני כולו חי תחת כיבוש ומצור, בעוד עינינו וליבנו מכוונים לעבר אל-קודס [ירושלים], הנתונה לקמפיין התנחלות אדיר, במסגרתו הכובשים מתחרים בזמן וסוברים שהוא הזדמנות עבורם. בנסיבות אלה, על כולנו חלה החובה - פלשתינים ושאינם פלשתינים, ערבים ומוסלמים, ואתנו הליברלים בעולם - לאחד את מאמצינו, ליבנו ונחישותנו להצלת אל-קודס, עיר הבירה הנצחית שלנו, וזאת באמצעות מתן אמצעים לעמידה איתנה ולמרכיביה, ותמיכה בבני העיר ישרי הדרך מוסלמים ונוצרים.
ולגבי עזה, האדמה הפלשתינית הראשונה ממנה יצאו הצבא והמתנחלים, אנו מקדישים את מעיינינו לסיום המצור המוטל עליה, כדי שתהיה עזה חופשית ומשוחררת וקשורה בכל שאר חלקי מולדתנו.
ביום ציון ההקמה [של פתח] אנו מחדשים בלב נאמן את השבועה לשאהידים הגיבורים ללכת בדרכו של השאהיד, האח, אבו-עמאר וחבריו, אחיו, המנהיגים מכל הכוחות הלוחמים: אבו ג'יהאד, אבו איאד, עבד אל-פתאח חמוד, אבו עלי איאד, אבו סברי סידם, אבו יוסוף אל-נג'אר, כמאל עדוואן, כמאל נאסר, אבו אל-ווליד סעד סאיל, פייסל חוסייני, אבו אל-הול, אבו אל-מונד'יר, אבו אל-סעיד, אחמד יאסין, עבד אל-עזיז אל-רנטיסי, איסמאעיל אבו שנב, פתחי אל-שיקאקי, ג'ורג' חבש, עומר אל-קאסם, מאג'ד אבו שראר, סולימאן אל-נג'אב, בשיר אל-בררותי, האני אל-חסן, אבו עלי מוסטפא, אבו אל-עבאס, סמיר רושה, אבו אל-עבד ח'טאב, ועשרות אלפי החללים הגיבורים.
כאן חובה להזכיר את החלוצים הראשונים: המופתי של פלשתין, חאג' אמין אל-חוסייני, אחמד אל-שוקיירי, יחיא חמודה, עיז א-דין אל-קסאם. אלה הותירו על צווארנו ובמצפוננו את צוואתם להמשיך בדרך ולפעול מאוחדים, ואין מנוס מאחדות כדי להשיג את היעדים הלאומיים ומימוש הניצחון.
ברכות לאסירות ולאסירים הגיבורים שלנו, וברכה לכל בני עמנו במולדת ובפזורה ובכל מקום בו הפלשתינים הסכימו על החלומות, היעדים המאוחדים ומימוש חלום השיבה [של הפליטים]. בעתיד הקרוב, בעזרת אללה, נגשים את האחדות שלנו בדרך לסיום הכיבוש כדי שדגל מדינת פלשתין יונף על כנסיות אל-קודס וצריחי המסגדים, כפי שחזר ושנה מנהיגנו החלל הנצחי יאסר ערפאת בכל הזדמנות, ואנו, בעזרת אללה ובנחישות עמנו ובתמיכה של הידידים והאחים והעולם החופשי, נגשים את יעדינו, ונחגוג ביום הציון הבא של המהפכה שהחלה, כדי להגשים את הניצחון. והניצחון יבוא, יבוא, יבוא. בעזרת אללה ניפגש איתכם בעזה הגאה בזמן קרוב מאוד.
|
