במשך 3 שנים לפחות פעלה
ציפי לבני בממשלה הקודמת לקידום הסדרים עם הפלשתינים, כאשר היא מגובה באופן מאד אקטיבי, על-ידי ראש הממשלה דאז
אהוד אולמרט, שהראה אגב נדיבות רבה ביותר לאבו-מאזן בויתורים מרחיקי לכת.,. וכל זאת עם תמיכה חזקה של ארה"ב והקהיליה האירופית.
ומה יצא מכל זה? אנחנו ראינו - נאדא..כלום...אפס... נודה על האמת שלא את ציפי ואולמרט יש להאשים בכך אלא את המוכתר של רמאללה,- אבו-מאזן, שאינו מסוגל לעשות שלום, אינו רוצה לעשות הסדרים וחושש שיקבל כדור בראש מאחד משומרי ראשו ברגע שיחתום איתנו על משהו.
ברור כיום לכולנו שהסיסמה "שתי מדינות לשני עמים" הינה סתם סיסמה ריקה מתוכן. הפלשתינים כבר הבהירו לא פעם ששאיפתם היא לארץ-ישראל אחת שאותה הם יכבשו באופן דמוגרפי! וכל עוד האיסלאם הפונדמטליסטי שולט במרחב הזה, לא יהיו הסדרים שיהיו טובים לישראל--זה ברור לכל מי שמבין את האויב הערבי.
מצד שני, ממשלת ישראל ומערכות הביטחון והחשיבה האסטרטגית פה, הגיעו זה מכבר למסקנה הברורה שהקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל תהפך כמעט מייד למדינת חמאס והסיכון הביטחוני למדינת ישראל ממצב כזה הוא ממש בלתי נסבל, לכן מדינה בגדה איננה האופציה .
נשארנו עם שתי אופציות להסדרים. הראשונה, היא בהעברת יו"ש לשליטה ירדנית (שהמלך עבדאללה חושש מאד ממנה), השניה בהקמת אוטונומיה פלשתינית בשטחי A ו-B וחלק מ-C. ניתן לבצע זאת לאט ובסבלנות ע"י השלטת כלכלה משגשגת בשטחי הפלשתינים (דוגמת ג'נין).
בסיכומו של דבר, לא תהיה כל סיבה למפלגות "רודפות שלום" למיניהן שלא להצטרף לקואליציה שיקים ביבי כי הוא לא ימנע מאף אחד בקואליציה שלו לרדוף אחרי השלום...ירוצו .. וירוצו...הרי כלום לא יקרה...יש לנו ניסיון של יותר מ-40 שנה איתם - כל מה שהם רוצים זה רק לפגוע בנו.
