לאחרונה פורסם כי נכון לסקרים הנוכחיים, בכנסת ה-19 צפויים לכהן לא פחות מ-40 ח"כים דתיים, זאת לעומת 29 אשר כיהנו בכנסת היוצאת. אומנם לא ברור כיצד אפשר לכלול ברשימה אחת חרדים ממוצא ליטאי וציונים דתיים עם דרגות בכירות בצה"ל, אך אין ספק שהדיווח מצביע על מגמה ברורה של עליית הכוח הדתי הפוליטי. ייצוג זה אמור לשקף במידת מה את הגידול הדמוגרפי של הציבור הדתי והחרדי בישראל. נתון נוסף שחשוב לציין הוא, שבפעם הראשונה מבין הרכב חברי הכנסת הדתיים אמור להיות רוב לציונות הדתית אל מול החרדים.
עם זאת, כאשר נכנסים לפרטים ובודקים מי אלו אותם 40 ח"כים פוטנציאליים, התמונה מגלה כי הייצוג הוא חסר וחוטא למציאות. נפקד מקומם של זרמים מסוימים, בעוד אחרים מיוצגים ייצוג עודף. שני זרמים מרכזיים בציונות הדתית מקבלים ייצוג: הזרם הבורגני-שמרני והזרם המתנחלי-חרד"לי. אולם קיים זרם שהשפעתו הולכת וגדלה ורבים מרגישים יותר ויותר משויכים אליו, אך אין לו ייצוג בתמונה הפוליטית הנוכחית. מדובר בזרם דתי מתון, אשר השקפת עולמו הדתית כוללת עקרונות של צדק, פלורליזם, פתיחות לגיור והסכמה עם זכויותיו של האחר והשונה. זרם שאינו שולל ישיבה עם מי שאינו דתי במסגרות דומות ורואה בהסתגרות מחנאית טעות קשה.
ניתן לראות הוכחה לכך באמצעות פילוח הח"כים הפוטנציאליים על-פי צביון ושיוך לזרם דתי בקרב מי שנכנס תחת ההגדרה "ציונות דתית", הכולל כ-23 מתמודדים לכנסת.
הישועה מפירון ומשטרן? רוב המתמודדים מגיעים מרשימת "הבית היהודי", אשר מורכבת בין השאר מרשימת מפלגת "תקומה" אשר לה צביון דתי-חרד"לי ומאופיינת באישים כמו
אורית סטרוק והלל הורוביץ מחברון. המתמודדים האחרים מגיעים מהבורגנות הדתית: בנט, אורבך וכל האחרים שאינם חלק מ"תקומה". מי שנשאר מתוך אותם 23 מתמודדים הם מעטים, ביניהם ניתן למצוא את אנשי "עוצמה לישראל" המתנדנדת, אשר ללא ספק ממשיכים את הקו של "תקומה". ישנם גם הח"כים הדתיים בליכוד. היינו מצפים שבתנועת השלטון נמצא מגוון של דעות אשר יכול להכיל מספר זרמים. אך לא כך הדבר, גם הם מייצגים בעיקר את הזרם המתנחל-חרד"לי.
מי שנשאר הם בודדים אשר מתמודדים ברשימות ה"חילוניות" – הרב שי פירון ב"יש עתיד" ואלוף (במיל.)
אלעזר שטרן במפלגת "התנועה".
האם מהם תבוא הישועה לאותו זרם דתי מודרני? האם יהיה אפשר לתלות בהם תקוות לייצוג הולם לדעות דתיות שוויוניות, פתוחות ומכילות? התשובה נראית ברורה. הרב שי פירון ציין בפאנל שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה שהוא איננו מייצג את הציונות הדתית. גם אם מצביעים דתיים מסוימים יראו בו כדמות אשר תוכל לייצג אותם נאמנה בכנסת בגלל הצביון הדתי שלהם, הוא, בכל מקרה, לא רואה בכך את תפקידו.
על כן, אין אלא להודות כי אלוף (במיל.) אלעזר שטרן, המייצג דעות ברורות ונכוחות בנושאי דת ומדינה, גיור, יחס לאחר ולזר והיחס לחברה החילונית, הוא כנראה התקווה היחידה האחרונה לייצוג הדתי המתון.
