הבוץ העזתי

נתניהו כבר הפסיד. הטריק של ארתור פינקלשטיין, שהוליד את החיבור בין הליכוד לישראל ביתנו, לא עזר. 42 מנדטים היו לשתי המפלגות הללו ביחד בכנסת היוצאת. אם החיבור הזה היה אמור להוליד שלם הגדול מסך חלקיו, הוא הוליד חלק שקטן מסך שלימיו. אם הליכוד-ביתנו יביא בבחירות הקרובות 32 מנדטים, תהיה שם שמחה גדולה. מתוך ה-32 הללו, 11 שייכים לליברמן. הליכוד נשאר עם 21 מנדטים.

כולנו כבר יודעים מה היה בבית האח הגדול. אנשים בריאים בגופם ובנפשם הידרדרו קיצונית הן מבחינה רגשית והן מבחינה נפשית, ונאלצו לקבל טיפולים פסיכיאטריים המשפיעים על המוח, ומי יודע אם לא משאירים עקבות לחיים. מזלם של משתתפי האח הגדול שהיה פסיכיאטר בסביבה. מסכנים המתחרים האחרים בריאליטי – להם אין פסיכיאטר בסביבה, והם מתמודדים עם אותם קשיים, ואולי אף מורכבים יותר אך ללא כל ליווי מקצועי.

למרות שלא שאלתי אותו, אני בטוח שאחד הרגעים הקשים והמביכים בקדנציה של אהוד אולמרט כראש ממשלה - והיו רבים! - היה הרגע שבו הסופר דויד גרוסמן סירב ללחוץ את ידו בטקס חלוקת פרס א.מ.ת.

את חרפת המחילה האוטומטית, נוכח רמיסת כבודם של חובשי הכיפות הסרוגות - אנו רגילים לספוג מפיהם של ראשי השבט, במיוחד אם האינטרסים האישיים הרבים שלהם נפגעים.

הייתי ממעריצי כחלון. נראה לי כאיש צנוע, אמביציוזי, אבל ללא תאוות שררה ושלטון. חרוץ וישר. פיו וליבו שווים. לא מקטר (כמו דרעי) על הקיפוח העדתי. מוכיח כי מי שרוצה, הרקע העדתי לא מפריע לו להצלחה בתפקיד, לא מפריע ליצירת אמינות ומוניטין אישי. אהבתי את הביצוע שלו בעניין מחירי התקשורת הטלפונית שירדו לרצפה ביוזמתו ובביצועו. התאכזבתי שפרש מהמרוץ כי רצה ללכת לקריירה פרטית בלי פוליטיקה, בלי שיהיה חייב משהו לליכוד.