הציבור אמר את דברו, נוהגים הפרשנים בתקשורת לומר, לאחר הבחירות ובמיוחד כאלה שהסתיימו בתוצאות כמו אתמול. אמר, אך מה הייתה כוונתו?
דפוסי ההצבעה של אתמול הם מעניינים. גם מבלי להיות סוציולוג ומבלי להיסמך על המחקרים הסוציולוגיים שודאי ינסו לנתח את דפוסי ההצבעה של אתמול, כמי שמבין דבר או שניים בפוליטיקה הישראלית, ברור לי כי רבים, גם מאלה שהיו בעבר תומכי ליכוד, אמרו לנתניהו, עד כאן, איננו מרוצים. מבין התומכים בליכוד ביתנו היו גם כאלה שחששו מחוסר הניסיון של יריביו ובחרו ברשימתו כדי שיהיה ראש
ממשלה, אבל לו יכלו היו רושמים על פתק ההצבעה: הזדמנות אחרונה.
יחד עם זאת, מאות אלפי אזרחים, בחרו ברשימה שאף לא אחת או אחד ממועמדיה כיהן בכנסת. רשימה חדשה, רשימת 'יש עתיד'. זהו תקדים בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית, שנתן כ-19 מנדטים לרשימה חדשה לגמרי. בבחינת רוצה לומר, מאסנו בפוליטיקה הישנה, רוצים נציגים שבאים מקרבנו ולא עסקנים בני עסקנים.
אם הציבור יהיה מרוצה מיש עתיד וימשיך לא להיות מרוצה מהמפלגות הותיקות האחרות, יש סיכוי שיאיר לפיד וחבריו, לא אמרו את המילה האחרונה וכי רבים מקרב הבוחרים יצטרפו לאלה שנתנו אתמול אמון ביש עתיד.
חלוקת המנדטים, בכנסת (קולות החיילים, הגם שישנו פה ושם לא יביאו לשינוי דרמטי) מציבה בעיה קשה להרכבת קואליציה מתוכה תמונה ממשלה שתוכל למשול למען הציבור, תוך יציבות. לא מעט ניגודים קיימים בין שותפות פוטנציאליות, לא מעט אגו ואינטרסים שונים ומשונים.
דבר אחד, נראה כמעט ודאי, לא תהיה בכנסת ה-19 ממשלה בה לא יהיו חברים, יש עתיד והליכוד ביתנו. קרוב לודאי שנשיא המדינה יטיל על נתניהו לנסות ולהרכיב את הממשלה הבאה.
זה לא פשוט, זה מאתגר אך יכול לרמז על ממשלת בשורה שתעשה למען הציבור. תארו לעצמכם כי הקואליציה שתורכב, מהליכוד ביתנו, יש עתיד, העבודה (על-אף הצהרתה של יחימוביץ' ערב הבחירות), התנועה וקדימה, שנראה כי עברה את אחוז החסימה. קואליציה כזו אמורה למנות כ-73 חברי כנסת (עם מספר הנשים הגדול ביותר שהיה בקואליציה). היא יכולה להביא לחקיקה שתגרום לשוויון בנטל, לחלק מחדש את תקציב המדינה בצורה שוויונית יותר, לקצץ בתקציב הביטחון ולהגדיל את השירותים האזרחיים לחברה, ליצור נטל מס צודק ושוויוני יותר, לשפר את מערכת החינוך ומערכת הבריאות ובכלל לפעול אחרת למען החברה בישראל.
זכרו (כפי שכתבתי גם ערב הבחירות) נתניהו הוא אדם עם יכולות, רק שעד כה, העדיף את הדרכים הקלות, חשש מהתמודדות עם שותפיו לקואליציה ולכן לא עשה את הנדרש ממנו כראש ממשלה. מגרעתו הגדולה, התאמת המהלכים שלו לקוניקטורה הפוליטית, יכולה להוות יתרון בהרכב קואליציוני שכזה.
בנושא אחד, עלולה קואליציה זו להתקל בקושי, בקידום התהליך המדיני באופן שנצטרך לפנות ישובים ולמסור שטחים לפלשתינים. אם זה יקרה, יתברר כי פחות מ-60 ח"כ תומכים במהלכים אלה, שכן למעלה ממחצית מחברי הכנסת שיכהנו מטעם הליכוד ביתנו הם נצים פוליטיים.
במקרה כזה, יתכן שחלק מהנצים ישנו את דעתם ובכל מקרה תוכל הממשלה ליהנות מרשת ביטחון לקידום התהליך המדיני לכדי הסדר, ממר"צ, חד"ש והרשימות הערביות.
כל קואליציה אחרת, בה במקום העבודה ו/או התנועה וקדימה, ימנו על מרכיביה הבית היהודי ו/או הסיעות החרדיות, לא יביא בשורה ולא יציבות.
כל הרכב קואליציוני כזה, יחיה על זמן שאול וטוב יעשו לפיד ונתניהו אם יקחו זאת בחשבון במהלך הרכבת הקואליציה.
זכרו, העם אמר את דברו, אבל, יכול להיות נחרץ יותר בבחירות הבאות. כמו שאמרתי וכתבתי, לפני הבחירות, אפשר אחרת, זה בידיים שלנו.
