הסוקרים לא טעו בישראל 2013.
ועם כל זה, אני רחוק מלאהוד את תופעת הסקרים. ברור לי, כי במדינה שסועה, שהסוגיות הפוליטיות בה הן קיומיות ממש - הספורט האמריקני הקליל הזה, המתעד כביכול תנודות סיסמוגרפיות בדעת-הקהל, הן אסון במקומותינו.
הסקרים מעצבים, למעשה, את דעת-הקהל בידי אמן. הם קובעים הנחות ומסמנים מגמות, שמהן כבר לא ניתן לחזור. הסחף הציבורי נענה למניפי-הדגלים ומעתה השאלה היא כמותית, כבר לא איכותית.
כך בדיוק אירע בשבועות האחרונים. החידוש האלקטוראלי של הסוקרים בא בדמותו של
נפתלי בנט; מולטי-מיליונר צעיר ושאפתן, שאסף בזרועותיו, לפי הערכתם, בין 14 מושבים בכנסת עד ל-18; זאת שעה שאת המפלגה הגדולה אנשי המקצוע ציידו ב-31 ועד 33 מושבים בלבד.
את שאלת הפערים בין המציאות בקלפי לבין התחזית כבר תירצו רבים במהלך הימים האחרונים.
בנימין נתניהו הטה את הסקרים והסוקרים בכך שלא בחל בשום אמצעי, כדי להכפיש את שמם ותוארם של נציגי הבית-היהודי.
אלמלא שמעתי זאת באוזניי, הייתי מסרב לקבל את הסברה הפרימיטיבית הזאת. גם אני שאלתי את עצמי, מי הוא האיש ומהו הפרופיל של הנגרר אחר גחמת פוליטיקאי, הנתפס באבדן עשתונות ונגרר בידי לשונו-הרעה, שאת תכניה גייס מן הגורן ומן היקב; מקמפיינים נאלחים של גורמי שמאל?
אבל כך היה. "בנט הוא בחור טוב" - אמר לי מאבטח בכיר בשער יישוב בבקעה - "אבל מה עושים עם אלו שאחריו?". כששאלתי את בן-שיחי "מה עוללו אלו שאחריו ומה טיבם?" - התקשה "הנסקר" שלי להשיב.
על סיפונה המתערער של אלטלנה
כותב השורות הללו כבר שנים ארוכות מטיף להרהר בדמותו של בנימין נתניהו, כמנהיג בכלל וכראש המחנה הלאומי בפרט. עם הזמן, כשהפכפכותו של נער-השעשועים האמריקני הייתה למנהג של קבע, ציפיתי לקריאה קולקטיבית, לפיה "ה
מלך הוא עירום".
אלא שזו לא באה גם כשהצהיר נתניהו בראיון יזום עמו ערב הבחירות הנוכחיות, בשקר גס ומחוצף, נוכח הרמת שתי גבותיה של המראיינת, כי התנגד ל"הינתקות". גם אז, לדאבוני, אף אחד לא קם.
מעניין הוא, כי בדיוק עתה, עם הצגת קבלות מרשימות בידי
יאיר לפיד - דואגים בלשכת ראש-הממשלה להבהיר, כי נתניהו דבק בנאום בר-אילן אודות שתי מדינות ממערב לירדן... כיצד כל זה מסתדר, חברים, עם התנגדות ל"הינתקות" ועם הבטחת טרום-בחירות, כי אף ישוב לא יזוז.
כך חלפו עונות-סגריר פוליטיות בתפקידי-משנה, שמילא בנאמנות שחקן-המפתח. וכך שר-האוצר של
אריאל שרון הכה שוק על ירך את הרעבים והגלמודים, את הזקנים והילדים והחולים וכל אשר כיפת השמים היא קורת-גג לראשיהם.
וראה-זה-פלא: הקריאה לבסוף נשמעה, רפה ורחוקה. מועמדותו של נתניהו לתפקיד ראש-הממשלה נדחתה בבוז בידי קהל-היעד שומר-האמונים של מנחם בגין, אבי היתומים ודיין האלמנות.
אלו ששוועתם הקיומית כבר עלתה השמימה, האזינו לקרקורי קיבתם ומבשרם חזו, כי גם במצודת-זאב "אדם לאדם - זאב".
מאז ועד הנה בנימין נתניהו למד את הלקח והיטיב את אחיזתו בהגה הספינה הז'בוטינסקאית, ובד-בבד לא זז ממשנתו הכלכלית הדרוויניסטית כמלוא נימה.
הוא בשלו והם בשלהם: נאמני מנחם בגין סרבו לנטוש בשנית את אלטלנה והם היטלטלו על גבה מיוסרים וחבולים, גם כשהמסים האמירו (עבורם בלבד!) כמפרנסים בדוחק, במקביל למבצעי "תספורות" והקלות-מס חגיגיים אצל שועי הארץ.
והנה גם בחורף 2013 לנוכח הסערה המתחדשת, מותח לעינינו רב-החובל נתניהו את מיתרי המפרשים הטלואים ומשתלשל מן התורן אל ההגה, לבל יקדימנו אחר בברית פוליטית זו או אחרת.
הפיראט
דמות המנהיג הפיראטי מאיימת היום יותר מתמיד. אם בעבר ייחסו פה ושם מהלכים מתוחכמים לבנו של הפרופסור מרחביה, הרי שעתה גם הבנתו הפוליטית נעדרת.
את השנאה היצרית לנפתלי בנט תרגם "מלך ישראל" להסתה פרועה, שממנה נפוצו המתלבטים, מהליכוד ומהבית-היהודי, אל שדות זרים. המסע מזרה האימה של ראש-הממשלה בשלישית הביא לנטישה ומנוסה ממנו עצמו.
הפוטנציאל של הבית-היהודי להציב חלופה רעיונית תפיסתית לסוגיות הלאום המטרידות - לא מומש בשעת חסד היסטורית מיוחד במינה. המפץ-הסרוג, כפי שכונה המהלך הפוליטי בידי מקבץ נדחי ישראל (בנט) - לא התממש.
איש תזזיתי אחד, נטול דרך, כיוון ומגמה, ומשולל אחריות ונאמנות - שגם לו בן ובת "סרוגים" - פרץ את הסכר. אילו לא עשה כן - גם הוא היה זוכה לשתות עתה ממי המאגר הזכים.
עתה ינסה נתניהו לגמד את ההישג היחסי של הדמויות-החשוכות, מדירי-הנשים וסרבני-השירות, הח"כים החדשים של הבית-היהודי, ובכך להעכיר את בריכת המים המתוקים, אלו שנותרו מהמאגר הפוטנציאלי הגדול והרחב.
על-כן, אני מציע בשנית לנפתלי בנט, שלא ללכת לקואליציה בכל מחיר. את האשראי האנושי היקר שקיבל בהזדמנות נדירה - שומה עליו לכלכל בתבונה.
נאמן להצהרותיו כבית גדול לכולם, ברית חברתית עם החרדים והשמאל הסוציאליסטי המתון עודנה אפשרית ככל שנוקפות השעות, והיא עשויה להוביל לאימוץ ערכים יהודיים ואנושיים ולהחזיר את האמון בהנהגה אחראית, שקולה ורגישה.
