פרטים אישיים
היה נשוי לג'קלין מאלון, אשר הלכה לעולמה ב-2011. אב לשני בנים: בנג'י ודייוויד. תושב בית ינאי.
מידע אישי כללי
נולד וגדל בעיר באנוני בדרום אפריקה. בנם הבכור של ביטי ופיליפ קאהן, זוג יהודים שמוצאם מליטא. אביו עבד ככורה ואילו אימו עסקה במתן שירותי קייטרינג. בנערותו היה פעיל בתנועת הנוער הציונית הבונים.
בגיל 21 הקים חנות תכשיטים בבאנוני ובהמשך החל לעסוק ביזמות בתחום הנדל"ן המסחרי. ב-1955 עלה לישראל והשתקע עם משפחתו במושב בית ינאי. בישראל למד קאהן ראיית חשבון ובמקביל החל לפתח מיזמים עסקיים שונים: מפעל לייצור אופניים בבית שמש, חווה לגידול בקר בעמק החולה, מפעל לייצור כפפות עור ועוד. מרבית המיזמים שקידם לא זכו להצלחה עסקית.
ניסיון בעבודה
ב-1967 ייצג את תאגיד התקשורת האמריקאית ITT בהשתתפות במכרז ממשלתי על הזיכיון לפרסום מדריך מספרי טלפון בישראל. כיזם השתמש קאהן בשירותיו של עו"ד צבי מיתר והיה לאחד מלקוחותיו כאשר הקים משרד עו"ד עצמאי. במהלך העבודה על המכרז הכיר לו עו"ד מיתר את אחיו הצעיר שמואל מיתר. ב-1968, לאחר הזכייה במכרז, מונה קאהן על ידי ITT לנהל את פעילות פרסום מדריך הטלפון ולשם כך הקים את חברת דפי זהב. באותה עת הפכה ההיכרות בין קאהן לאחים מיתר לשותפות עסקית, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בפעילותה של דפי זהב וב-1973 רכשו האחים מיתר את חלקה של ITT במיזם.
סביב דפי זהב, פיתחו קאהן והאחים מיתר מגוון פעילויות עסקיות, ברובן בענף המדיה והפרסום ובענף ההייטק. ניהולן של פעילויות אלו נעשה באמצעות חברת השקעות בשם קבוצת עורק. לאחר הקמת החברה כיהן קאהן כיושב-ראש עורק.
ב-1982 נוספה לקבוצת עורק חברת אמדוקס, אשר פיתחה מערכות בילינג לחברות טלקום והיתה לאחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות בישראל. ב-1985 רכשה חברת הטלקום האמריקאית סאותווסטרן בל כמחצית ממניות קבוצת עורק. בשנים לאחר מכן המשיכה קבוצת עורק להתרחב והפכה לאחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל, בפרט בתחום המדיה. בין החברות אשר נכללו בקבוצה: חברת הכבלים ערוצי זהב, חברת השיחות הבינלאומיות קווי זהב, חברת המחשוב נטקום וחברות הפרסום מקסימדיה, תלרוף וגלגלי זהב. כמו כן החזיקה עורק באחזקות בחברת הנדל"ן יערון ובחברת הביטוח AIG ישראל. במהלך השנים רשמה הקבוצה גם מספר השקעות כושלות, בהן מיזם כרטיס האשראי אלפא קארד.
בשלהי שנות ה-90 החלו קאהן והאחים מיתר בתהליך מימוש נכסיה של קבוצת עורק. ב-1998 הונפקה חברת אמדוקס בבורסת וול סטריט, על פי שווי של 2.5 מיליארד דולר. לאחר ההנפקה מכרו קאהן והאחים מיתר את מניותיהם באמדוקס תמורת כמיליארד דולר. ב-1999 מכרה עורק את אחזקותיה בחברת הכבלים ערוצי זהב תמורת כ-460 מליון דולר. ב-2000 מכרה עורק את אחזקותיה בחברת התקשורת 012 תמורת כ-93 מליון דולר ובאותה שנה נמכרו גם האחזקות בחברת המחשוב נטקום תמורת כ-20 מליון דולר. ב-2004 נמכרו אחזקות החברה בחברת דפי זהב לקרן מרקסטון בעבור כחצי מיליארד ש"ח. תהליך מימוש הנכסים הסתיים ברובו ב-2008 ובמהלכו קיבלה קבוצת עורק תמורה בסכום כולל של כ-2 מיליארד דולר.
מלבד פעילותו בקבוצת עורק, נמנה קאהן גם על מייסדיה ובעליה של חברה אמריקאית בשם קוראל וורלד, שבבעלותה מצפים תת ימיים בכמה אתרי נוף ימי ברחבי העולם וכן מלון באיי הבהאמה. ב-1975 הקימה החברה את המצפה התת-ימי באילת.
בשנים לאחר פירוקה של קבוצת עורק הרבה קאהן להשקיע בחברות ביוטק, בין היתר באמצעות קרן הון-סיכון בשם אורום וונצ'רס. ב-2009 פורסם כי קאהן (כמו גם שותפו שמואל מיתר) נמנה על המשקיעים המרכזיים בחברת "עת לדעת" העוסקת בפיתוח טכנולוגיות למידה.
ב-2018 העריך עיתון דה מרקר את הונו של קאהן בכ-1.45 מיליארד דולר.
פילנתרופיה ופרסים
מייסד LEAD, ארגון הפועל לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בישראל. קאהן הינו צולל חובבן וככזה הרבה לתרום לעמותת צלול (אותה הקים אחד מבניו, בנג'י קאהן), העוסקת בהגנה על מי הים והחופים בישראל. כמו כן תרם כספים לעמותת Space il הפועלת לקידום חקר החלל וכן שימש כיושב-ראש העמותה.
ב-2008 הוענק לקאהן פרס הגלובוס הירוק לתרומה לאיכות הסביבה בישראל. ב-2013 הוענק לו תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. ב-2014 קיבל קאהן פרס על מפעל חיים מהפדרציה הציונית של דרום אפריקה. ב-2017 הוענק לו תואר עמית של כבוד של המרכז הבינתחומי בהרצליה. ב-2018 קיבל קאהן את פרס בוני ציון על מפעל חיים וכן הוענק לו באותה שנה אות התעשיין.
