לפני שבוע קיבלתי עבור אימא שלי ערכת מגן.
אבל הערכה נמצאת עדיין בבגאז'.
כי לאימא שלי יש מטפלת פיליפינית שמתגוררת איתה.
וגם המטפלת, כמה מוזר, חוששת ממתקפת גזים.
ובני משפחתה בפיליפינים חוששים מאוד לגורלה.
כי המרחק, כידוע, מעצים את החרדה.
והסקייפ עובד שעות נוספות.
והם לא מפסיקים לדפוק לה בראש שתשיג בדחיפות ערכת מגן.
אתה מנסה לברר עם מחלקי הערכות מה האפשרויות לקבל ערכה עבור הפיליפינית, והם מפנים אותך לגורמים בפיקוד העורף.
בפיקוד העורף מסבירים לך שהחלטה על חלוקת ערכות ל
עובדים זרים צריכה להתקבל על-ידי הממשלה.
לך תסביר למטפלת הפיליפינית את הקשקוש הזה.
ועכשיו נניח שאנחנו במצב חרום ויש הוראה לחבוש את המסכות.
האם אתם מתארים לכם מצב שאימא שלי חובשת מסיכה והפיליפינית סועדת אותה כשהיא עצמה ללא מסיכה?
לא יקום ולא יהיה!
מחר אני עוטה על פניי חיוך של אושר ומביא לאימא שלי שתי מסיכות: אחת עבורה והשנייה עבור הפיליפינית.
ומה יהיה איתי?
אני כבר אסתדר עם מסיכת פורים.
