"הכדור בליבו של עדי הוא כדור בלב כל אחד מאיתנו. הוא כדור בליבה של הדמוקרטיה ושלטון החוק. עדי שילם בחייו על היותו שופט בישראל". כך חתמה את הצהרתה לעיתונאים בלהט אזר, אלמנתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עדי אזר ז"ל, שנרצח בפתח ביתו.
דווקא במקרה הזה פעלה המשטרה כיאות, מילאה את תפקידה כפי שמצופה ממנה ותוך ארבעה חודשים, הביאה לפני שופט אגודה אחת הכוללת, חשודים ברצח ושולחם.
אין לי ספק כי בבוא העת לקבוע את גזר הדין, יעלו קולות, הקוראים לשופטים לגזור דין של מיתה על הרוצח/הרוצחים וסייעניהם. השופטים, נציגי "שלטון החוק" עליו דיברה האלמנה, חשים היום מאוימים, רצח שופטים לא היה נפוץ במקומותינו עד לעת האחרונה.
לרצח השופט אזר יש גם משמעות של טרור אנרכיסטי, מפני שהוא משדר מסר המוכר מההיסטוריה, רצח של שופטים, באשר הם שופטים, קריאת תגר אנרכיסטית על המערכת השלטונית. תגובת ראשי מערכת המשפט, מצביעה על תחושת חוסר בטחון אישית. נשמעים קולות, המאשרים, כי בימים הקרובים יוצמד לכל שופט שומר ראש או שניים.
רצח השופט הוא ציון דרך חשוב בהוויה הישראלית. הרצח הוא תמציתה של תחושה המלווה את רוב תושבי ישראל באשר לתפקוד
המערכת השלטונית ובמיוחד מערכות אכיפת החוק (משטרת ישראל),
מדינת ישראל (הדמוקרטית, כמובן) - באמצעות משטרת ישראל היא קבלן המשנה של האזרחים, לשמירת ביטחונם ורכושם האישי.
המשטרה מועלת בתפקידה כבר שנים רבות. קיימת תחושה קשה אצל כולנו כי משטרת ישראל לא עוסקת בכלל בביטחון האישי ובשמירת רכושו של הוד מעלתו, האזרח.
כן, קיימים נקודות ותחנות משטרה בכל עיר ועיר. רואים הניידות של משטרת התנועה על הכבישים, המשטרה קיימת בעיתונות, יש אתר אינטרנט של משטרת ישראל, תקציבי ענק (שלא מספיקים כמובן לכלום), קצינים בכירים ממונים/מודחים/נזרקים ממשרתם חדשות לבקרים. אזרחי ישראל, חשים כי משטרת ישראל, לא קיימת למענם.
רוב מוחלט של תושבי ישראל, מותרים על הצורך בהזדקקות לשירותיה של משטרת ישראל. מר ישראלי, כבר לא פונה לתחנת משטרה קרובה כשנגנבת מכוניתו, נפרץ ביתו ונשדד רכושו. גם אם ניתקל באלימות ברחוב, או בכביש, מוטב שנדע להגן על עצמנו בכוחות
עצמנו.
בַּיָּמִים הָהֵם
אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
איכות חיינו כאזרחים, נמדדת גם במהירות שבה מגיעה ניידת המשטרה כדי לפזר חבורת בני תשחורת העולצים מתחת לחלונו של האזרח בשעות הקטנות של הלילה, גם טיפול במכונית שהאזעקה שלה התחילה לפעול ברחובה של עיר בשעה ארבע לפנות בוקר הוא תפקיד שהטלנו על המשטרה.
אין כל סיכוי שתגיע ניידת לפזר את בני הנוער הרעשנים, היומנאים גם יתייחסו אלינו כטרדנים אם נדרוש מהם להשתיק מכונית שמנגנון האזעקה שלה החל לפעול בארבע בבוקר.
בניגוד לגברת אזר, אינני חושב שהרוצח ירה כדור בדמוקרטיה. הרצח הזה הוא פרי מר של שלטון דמוקרטי שמועל בתפקידו, מפני ששלטון דמוקרטי אמיתי, דואג בראש ובראשונה לאיכות החיים של האזרח הקטן או כמו שכתבתי מקודם: "הוד מעלתו האזרח".
השלטון הכמו דמוקרטי בו אנו שרויים, לא דואג לנו בראש מעייניו. השלטון הקיים כיום דואג מאוד לאיכות החיים של הפוליטיקאים / עסקני השלטון / מקורביהם / חברי מרכז / שרים / עוזריהם/סגניהם/משפחותיהם/בניהם. אנחנו האזרחים, משלמי המיסים משמשים היום פרות חולבות.
כדי שתבוא ניידת לפזר את חבורת בני התשחורת הצוהלת מתחת לחלונך, או שתשלח המשטרה גרר לפנות רכב שאזעקתו מייללת / צורמת בשעות הקטנות של הלילה עליך להיות "מקורב" מאלה שבמכשיר הסלולרי שלך מצוי מספר הטלפון של מפקד משטרת ישראל / מפקד המחוז / או לפחות בן משפחה של קצין בכיר. להיות חבר באחת מקבוצות הלחץ והאינטרסים המרכיבים את המשטר ה"דמוקרטי" הישראלי ואז "בחצי טלפון" תיפטר מהבעיה.
הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן
וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ:
לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים
וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי
לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם
וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ:
וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה ?
וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא ?
עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה ?
וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם ?
הדמוקרטיה הישראלית אינה דמוקרטיה, אלא במקרה הטוב פלוטוקרטיה,ובמקרה החמור קבוצות אינטרסים שהשתלטו על השלטון לכמה שנים. ומטרתם להתעשר. כך שלא כדור בליבה של הדמוקרטיה נעץ הרוצח, אלא בליבו של חבר באחד הגילדות השותפות במערכת השלטון הישראלית.
ותו-לא.
