|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
70 שנה למרד גטו ורשה: המורשת והלקחים
|
במרד גטו ורשה בפסח תש"ג באו לידי ביטוי רוחו של הנוער וכוחן של תנועות הנוער, אך גם חוסר היכולת להתאחד ולהתעלות מעל המחלוקות. לקראת הוועידה הארצית של בני עקיבא
|
|
|
|
|
|
| ערב המרד אמר אנטק צוקרמן: "אנחנו נישמד, דין הוא שנישמד. אך הכבוד יינצל. ימים יבואו ויזכירו: קם לו נוער לעם זה, חסר הישע, והוא הציל את כבודו ככל שהיה לאל ידו" | |
|
|
|
|
בחול המועד פסח יתכנסו קרוב ל-500 צירים מסניפי בני עקיבא בישראל לוועידה הארצית הכ"ג, 'ועידת האמת והאמונה', שבה תיקבע במידה רבה דרכה של התנועה לשנים הקרובות. בימים אלו ממש יצוינו 70 שנה למרד גטו ורשה שהיה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והיה לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בתקופת הכיליון.
בערב פסח תש"ג נכנסו לגטו ורשה כוחות גרמניים בדרכם לחסל את שארית תושבי הגטו. מולם התייצבו מאות צעירים יהודים מצוידים בנשק ובתחמושת מייצור עצמי, ובמשך יותר מעשרה ימים הם הצליחו למנוע מהאויב לבצע את זממו.
מאירועים אלו אני מבקש ללמוד על כוחו של הנוער ורוחו הגדולה. הנוער ובעיקר תנועות הנוער גילו בשעות הקשות, כשהכול נראה אבוד, רוח גדולה, רוח שינקה מערכים ושתבעה מעשה, ומיאנה להשלים עם המציאות. הם גילו תושייה, גבורה ותעוזה, ולא הסתפקו בהיענות לקריאות או במילוי תפקידים שהוטלו עליהם. הם היו לנושאי הדגל ולמחוללי המרד. כך אמר ערב המרד יצחק (אנטק) צוקרמן: "אנחנו נישמד, דין הוא שנישמד. אך הכבוד יינצל. ימים יבואו ויזכירו: קם לו נוער לעם זה, חסר הישע, והוא הציל את כבודו ככל שהיה לאל ידו".
לימים, עם כינוס הקונגרס הציוני הראשון לאחר השואה, הכיר בכוחו זה של הנוער גם מי שיהיה בעתיד ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון. עם פתיחת הקונגרס הוא עלה לבמה יד ביד עם נערה צעירה. נשיא ההסתדרות הציונית חיים ויצמן מסר לידי הנערה את פטיש ההנהגה ההיסטורי שבו החזיק בנימין זאב הרצל בקונגרס הראשון, והנערה הוכרזה כיו"ר הכינוס לקול מחיאות כפיים סוערות של הקהל. הייתה זו צביה לובטקין, שהייתה כבר בת שלושים, אך תדמית הנערה דבקה בה בין היתר בגלל שירו של אלתרמן שנכתב עליה שעה שהגיעה ידיעה שגויה על מותה: "נערה בך דברי הימים מביטים".
במלאת 65 שנה למרד כתבה חווקה פולמן-רבן, מלוחמות הגטו: "המרד חייב להימשך. מרד אחר, שונה. על הארץ הרחוקה, הנכספת והבלתי מושגת חלמנו גם בגטאות וגם במחנות. בחלומנו היא הייתה טהורה, צדק שלט בה, שוויון ערך אדם, חלום נפלא של בית. ויש לא מעט אכזבה. במה נמרוד, שואלים אותי לא פעם צעירים שלהם אני מספרת על התקופה ההיא. ואני עונה: החשוב לי עכשיו זה העתיד, זה אתם - הדור השני, השלישי, הרביעי והדורות הבאים... אתם, בעלי חולצות כחולות ושרוכים אדומים ולבנים ועניבות צופים וכיפות סרוגות... יש בכם כוח למרוד בנגעים שבפנים. איך? דרך אכפתיות ואי אדישות, מעורבות ועשייה בבית, בבית הספר, ברחוב, בכל מקום שבו פוגשים רוע. תהיו ראויים ללוחמים, לכל אלה שנאבקו ואבדו לנו בהרג, בגז ובמיתות משונות. תחנכו עצמכם ואחרים לאהבה ולא לשנאה, לשלום, לרעות, ליופי, לצחוק ושמחה".
זוהי תביעה גדולה ואנו יכולים לה. לנוער יש העוצמות לפעול במקום שבו אחרים אינם יכולים. כן, נוער יקר וחביב, גם היום בכם דברי הימים מביטים!
|
|
אך יש נקודה נוספת שאני רוצה להעלות. שבועות ספורים, אולי חודשים, עמדו להנהגות ארגוני הנוער להתארגנות ולהכנות לקראת המרד. הסיוע מצד הפולנים לא הגיע, היכולת להשיג תחמושת וכלי מלחמה הייתה מצומצמת מאוד. הסוף המר ידוע היה לכולם, ולמרות זאת לא ננטשו החלומות הגדולים, כפי שכותב מרדכי אנילביץ' במכתבו האחרון: "חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בגטו בכל גדולתה ותפארתה". אך לצד הגבורה הגדולה והאומץ שהפגינו, חסרה הייתה אחדות. גם בשעותיו האחרונות של הקיבוץ היהודי בוורשה לא הצליחו חברי הארגונים השונים להתעלות מעל המחלוקת, והניסיונות לשיתוף פעולה לא צלחו. הדבר היחיד כמעט שניתן היה לסכם הוא גִזרות הלחימה.
שני ארגונים מרכזיים פעלו בגטו: הארגון היהודי הלוחם – אי"ל, והארגון הצבאי היהודי – אצ"י. אף ששני הארגונים פעלו למען מטרה זהה, הם מעולם לא שיתפו פעולה בשל ההבדלים האידיאולוגיים: אי"ל השמאלי ראה באנשי אצ"י פשיסטים. מנגד, אנשי אצ"י ראו באידיאולוגיה הסוציאליסטית של אנשי אי"ל עירוב שמסוכן למפעל הציוני. מספרם של אנשי אי"ל היה רב יותר, ואילו אצ"י היה מצויד ומיומן יותר.
כל מי שקורא את תיאורי המרד עומד ומשתאה נוכח העובדה שגם ברגעים הללו לא נמצאה שפה משותפת ולא ניתן היה להגיע לשיתוף פעולה, אולי כמו לפני חורבן בית שני, כאשר הכוחות השונים בירושלים נאבקו זה בזה.
ערב כינוסה של ועידת בני עקיבא אני חש כי הנוער של ימינו חדור מוטיבציות וכוחות גדולים. הוא מצויד בעוצמות וברוח גדולה ומוכן לחיים של שליחות, חיים של עשייה ותרומה למען הכלל, ונכון למשימות גדולות. אך בתוך כל אלו עדיין דרושה לנו אחדות. אחדות בתוך המחנה הציוני-דתי על זרמיו, דעותיו וגווניו השונים, ואחדות בתוך כלל ישראל. עלינו ללמוד משגיאות העבר ולהימנע מהסתגרות ובדלנות. אין אנו תובעים אחידות אלא אחדות, היחד אינו מבטל את הייחוד. אולי דווקא בשעה זו, חובתנו להתעלות ולחפש את המשותף בין כל חלקי העם ולהיות גשר מחבר בין הקצוות.
|
|
| תאריך:
|
27/03/2013
|
|
|
עודכן:
|
27/03/2013
|
|
דני הירשברג
|
|
70 שנה למרד גטו ורשה: המורשת והלקחים
|
|
מחנות הריכוז הנאציים הראשונים הוקמו בגרמניה בפברואר 1933, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון. השליטה במשטרה הועברה לידי המפלגה הנציונאל סוציאליסטית על-ידי שר הפנים של הרייך, ווילם פריק ועל-ידי הרמן גרינג.
|
|
|
|
|
"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני האמונה היהודית" נוסדה בשנת 1893 כדי לגבור על הסטריאוטיפים האנטישמיים של הגרמנים ולממש את שוויון הזכויות האזרחי שלכאורה הובטח ליהודים בחוקת הרייך. את מטרותיה שאפה האגודה המרכזית להשיג באמצעות מאבק פוליטי ומשפטי עיקש. על בסיס זה, בתחילת פעילותה, יכלו יהודים מכל הזרמים הדתיים והפוליטיים למצוא את מקומם בשורותיה והיא התפתחה במהירות לתנועה המונית. אולם, לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות שאירעו בגרמניה מסוף המאה התשע-עשרה ובעיקר בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, הייתה האגודה המרכזית גם לאגודה רעיונית פנים יהודית.
|
|
|
|
|
בטקס המרגש היום (ו', 22.3.13) ב"יד ושם" בהשתתפות הנשיא ברק אובמה, הנשיא שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר קצרות הרב ישראל מאיר לאו. מעבר לדברים שאנו מכירים על ילדותו במחנה ההשמדה בוכנוולד סיפר הרב כיצד נכנסו חיילים אמריקנים לצריף בו שהה וצעקו להם באידיש, "יהודים אתם משוחררים".
|
|
|
|
|
נשיא ארצות הברית ברק אובמה חותם את ביקורו בישראל. הבוקר (יום ו', 22.3.13) ביקר במוסד יד ושם בירושלים, בלוויית שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא שמעון פרס.
|
|
|
|
|
בעקבות החלטתו הביצועית הראשונה של שר האוצר יאיר לפיד להעביר 50 מיליון שקל באופן מיידי לטובת ניצולי השואה, החליטה (יום ה', 21.3.13) הנהלת הקרן לרווחה לנפגעי השואה להקפיא את הקיצוץ בשעות סיעוד ל-6,000 ניצולי שואה באופן מיידי.
|
|
|
|
|
