שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ נִשְׁאָר,
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ נִמְחָק,
אֵין עָתִיד לְשׁוּם עָבָר,
וְאֵין עָבָר שֶׁלֹּא יִרְחַק
מִגֶּשֶׁת.
אֵין חַדְרֵי לֵב בְּגַל עֲפָר,
וְהֵם מְלֵאִים בְּאֵפֶר קַר,
אֵין מוֹקֵד הוּא נֶעֱקַר,
וְגַחַלְתּוֹ כָּבְתָה, אֲבָל
עֲדַיִן הִיא
לוֹחֶשֶׁת.
וְהַמֵּתִים אֵינָם, הָלְכוּ
לָהֶם אֶל צֵל אַלּוֹן בָּכוּת,
וּכְמוֹ בֻּבּוֹת תְּלוּיוֹת עַל חוּט
נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִתְנוֹעֲעוֹת
דֹּם וָחֶרֶשׁ בָּרוּחוֹת,
וּמַבִּיטוֹת אֶל תּוֹךְ עֵינֵינוּ,
וְאֵין לָהֶם
אֲרֶשֶׁת...