שיר ליום שחרור ירושלים תשע"ג
מאת ויליאם בלייק"JERUSALEM"על-פי השיר
רגל יום שחרור ירושלים תשע"ג (2013) כתב זאב בן-יוסף גירסה עברית לשיר הקצר "ירושלים" שחיבר המשורר הבריטי וויליאם בלייק [William Blake (1757-1827)], אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1808, ולאחר שהולחן על-ידי המלחין האנגלי הוברט פרי בשנת 1916 - הפך למזמור והִמנון פופולרי באנגליה בפרט ובכל המדינות דוברות אנגלית בכלל. שרים אותו בין השאר בטקסים בכנסיות ולאחרונה שרו אותו בטקס החתונה של הנסיך וויליאם ואשתו קייט.
עַל הַרָרַיִיך עִיר דָוִד
הָיָה עוֹלֶה הָמוֹן רָגְלִית
וְגָם כֹּהֵן גָדוֹל הֵעִיד
עַל עָם מִשָחָר בְּרֵאשִית.
קוֹרֶנֶת אוֹר קְדוּשָה דוֹמֵם
זְהַב שְקִיעָה וְאוֹר זְרִיחָה
וְשוּב נִבְנֵית יְרוּשָלֵם
הָעִיר שֶכֹּל כּוּלָה בְּרָכָה.
תְנוּ בְּיָדִי זְהַב קֶשֶת עוֹג!
תְנוּ בְּיָדִי חִיצֵי תְּשוּקָה!
תְּנוּ לִי חָנִית, הוֹ עָב - הִימוֹג!
תְּנוּ לִי מִרְכֶּבֶת אֵש דְלוּקָה!
נָפְשִי לֹא תֵרֵף מִלְחָמְתָה
וְלֹא תִּידוֹם בַּיָד חָרְבִּי
עַד תִּיבָּנֶה בִּשְלֵמוּתָה
יְרוּשָלַיִם זוֹ שֶלִי.
להלן המקור באנגלית:
JERUSALEM (from 'Milton')
by: William Blake (1757-1827)
AND did those feet in ancient time
Walk upon England's mountains green?
And was the holy Lamb of God
On England's pleasant pastures seen?
And did the Countenance Divine
Shine forth upon our clouded hills?
And was Jerusalem builded here
Among these dark Satanic Mills?
Bring me my bow of burning gold!
Bring me my arrows of desire!
Bring me my spear! O clouds, unfold!
Bring me my chariot of fire!
I will not cease from mental fight,
Nor shall my sword sleep in my hand,
Till we have built Jerusalem
In England's green and pleasant land.
הסבר קצר על הגִרסה העברית שלי:
אחד האמצעים להפיכת ירושלים וארץ ישראל לנחלת הנצרות והאיסלאם והפקעתן מהיהדות, היה תיאור ירושלים כעניין רוחני טהור. אנשי רוח ודת, כמו גם יוצרים בתחומים שונים, הציגו את ירושלים בפרט וארץ ישראל בכלל כמהות ערטילאית מיסטית, דבר שאיפשר לנתקם ממקומם והווייתם הפיזית ולהופכם ליישות רוחנית היכולה להתאים לכל מקום בעולם.
כך גם נהג האמן והמשורר הבריטי וויליאם בלייק [William Blake (1757-1827)], אשר כתב בין השאר את השיר הקצר "ירושלים", שיצא לאור לראשונה בשנת 1808, ולאחר שהולחן על-ידי המלחין האנגלי הוברט פרי בשנת 1916 - הפך למזמור והִמנון פופולרי באנגליה בפרט ובכל המדינות דוברות אנגלית בכלל. שרים אותו בין השאר בטקסים בכנסיות ולאחרונה שרו אותו בטקס החתונה של הנסיך וויליאם ואשתו קייט.
בשיר זה, בן ארבעה בתים בלבד, לובשת ירושלים הווייה סִמלית-רוחנית הממוקמת באנגליה, מאחר שלפי בלייק - רוחו ועקבותיו של ישו מורגשים באנגליה של זמנו, ולכן הוא שואף לבנות את ירושלים באנגליה ארצו.
בגִרסה העברית שלי התאמתי את השיר לזמננו, כדי לבטא את הקשר היהודי המיוחד של העם היהודי לבירתו הנמשך ללא הרף מזה שלושת אלפים שנה, וכדי להדגיש את קיומה של ירושלים האמיתית הממשית, בה אני גם מתגורר, כשמילות השיר מותאמות למנגינה המקורית.
להלן מספר קישורים לביצועים בריטיים מרשימים של השיר בגִרסתו האנגלית:
את הראשון שרה הזמרת מרי הופקין (ללא מילות השיר):
[קישור] הקישור השני - נגינת פסנתר בלבד (יחד עם המילים באנגלית):
[קישור] ביצוע של הזמרת שרלוט צ'רץ':
[קישור] להלן מספר ביצועים נוספים של מקהלות ו/או קהל:
בחתונה המלכותית של הנסיך ויליאם והנסיכה קייט (ללא מילות השיר):
[קישור] מקהלה של ארבעה זמרים (ללא מילות השיר):
[קישור] מקהלה (ללא מילות השיר):
[קישור] קהל באלברט הול - הלילה האחרון של הפרומס 2009 (ללא מילות השיר):
[קישור] מקהלה (יחד עם המילים באנגלית):
[קישור] מקהלה (יחד עם המילים באנגלית):
[קישור] 
רגישות ללקטוז נובעת מחוסר באנזים בשם לקטאז
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
