העובדה שכדור הארץ איננו מתחמם בשתים עשרה השנים הראשונות של המאה ה-21 איננה שנויה במחלוקת. מי שרוצה להיווכח בכך יכול/ה להגיע לנתונים של המרכז הלאומי למידע אקלימי של ממשלת ארה"ב באמצעות לחיצה על המילה הבאה:
טמפרטורה. במסך המופיע יש לבחור את טמפרטורת כדור הארץ באמצעות לחיצה על הריבוע Globe, באפשרות בחירת החודש לבחור ב-Annual, לבחור את שנת ההתחלה כ-2001, ובאפשרות ה-Surface לבחור Land and Ocean. ובנוסף, בריבוע Options לבחור ב-Display Trend, ושוב לבחור את שנת ההתחלה כ-2001. לבסוף יש ללחוץ על הריבוע Plot ומופיעות הטמפרטורות של השנים 2012-2001, ומצויר קו המגמה המצביע על ירידה קלה ובלתי משמעותית בקצב של 0.17 מעלות למאה שנה. (כדי להיווכח שמגמת ירידה זו אינה משמעותית, ניתן לשנות את שנת ההתחלה לשנת 2000, ולגלות שהמגמה הופכת למגמת עלייה בלתי משמעותית בקצב של 0.4 מעלות למאה שנה).
אלא שכמעט כולם יודעים שכדור הארץ מתחמם, וכמעט אף אחד אינו יודע שכדור הארץ כבר הפסיק להתחמם. עובדה זו, שאיננה שנויה במחלוקת, מוסתרת מהציבור על-ידי העיתונאים העוסקים באיכות הסביבה, שכולם מחויבים לתיאוריית גז החממה. על-פי תיאוריה זו, במהלך המאה העשרים התחמם כדור הארץ בגלל גזי החממה הנפלטים בתהליכי ניצול האנרגיה של הפחם והנפט, והתחזית שהוכנה בהתבסס על תיאוריה זו ניבאה שכדור הארץ ימשיך להתחמם במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-21 בקצב של שתי מעלות למאה שנה. העובדה שתחזית זו התבדתה מוכיחה שגם תיאוריית גז החממה שהתחזית הוכנה לפיה היא תיאוריה שגויה, ואנשי איכות הסביבה אינם מוכנים להודות בכך שעוררו רוב מהומה על לא מאומה.
לא תוצר של חוכמת ההמון השבוע השתתפתי בכינוס שבו הופיעו שניים מבכירי ויקיפדיה בישראל, דוד שי ולירון דורפמן. מר שי, הנחשב (לדבריו לא לגמרי בצדק) לאבי ויקיפדיה העברית, הציג בפנינו את יתרונותיה הגדולים של ויקיפדיה, שבה כולם כותבים וכולם יכולים למחוק, ושלמי שיש טענות יכול לפנות למדור השיחה הקיים בכל ערך, ולקיים דיון בטענותיו.
כשניתן זמן לשאלות סיפרתי על הניסיון שלי עם ויקיפדיה: הכנסתי לויקיפדיה שורה המציינת את העובדה שתחילת המאה ה-21 מאופיינת ביציבות בטמפרטורת כדור הארץ, ושורה זו נמחקה תוך שלוש שעות. פניתי לערך של השיחה אותו תיאר מר שי, הצגתי את טענותיי, ותוך זמן קצר ענה לי אדם המתקרא "טוקיוני" וביקש ממני סימוכין לטענה זו. הפניתי אותו לנתונים של המרכז הלאומי למידע אקלימי, הוא לא ענה לי, ובזה נגמר הסיפור. (מי שרוצה לקרוא את הדו-שיח הנ"ל, יכול/ה ללחוץ על המילה הבאה:
חבל"ז, ולרדת לכותרת "האקלים-גייט והספקנים". הדו-שיח מתחיל בפסקה השנייה.)
בתגובה לסיפור שלי, ענה מר שי, שאכן, ויקיפדיה איננה מושלמת, ואילו מר דורפמן ציין בגאווה שהאדון טוקיוני הוא דוקטור לפיזיקה. השבתי לו (בערך) שגם דוקטור לפיזיקה לא אמור להתנהג כמו משרד ממשלתי, שפונים אליו והוא לא עונה, ומר דורפמן ענה לי שיכולתי לשאול את האדון טוקיוני מדוע איננו עונה. על תשובתו זו לא הגבתי כי לא ידעתי אם הוא רציני או שהוא צוחק ממני.
אלא שהעובדה שמר דורפמן מכיר את האדון טוקיוני מגלה לנו שויקיפדיה כלל איננה תוצר חסר שליטה של חוכמת ההמון כפי שהיא מוצגת בעיני הציבור. מסתבר שיש שם קבוצה מצומצמת של עורכים המכירים אחד את השני, ועורכים אלה מחליטים מה יישאר ומה יימחק, ואלו עובדות מותר לציבור לדעת ואלו עובדות צריך להסתיר ממנו. בסופו של דבר, שני היתרונות הגדולים של ויקיפדיה הם שהיא מתעדכנת ברציפות, ושהיא בחינם. שוק פתוח לעובדות ולידע היא איננה.
