בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה עלה בגורלו של הערב רב?
|
גם בימינו אנו ארץ ישראל מהווה מגנט המושך ערב רב לארצנו - מסתננים מסודן, מאריתריאה, מחוף השנהב וכו' ● כולם חפצים ליהנות מן השפע שהקב"ה נתן לעמו בארץ הקודש. אך הצטרפותו ההמונית של אותו ערב רב מסכנת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים
אחת התעלומות הגדולות שבתורה הינה העלמותו המיסתורית של הערב רב, אותו ערב רב עצום שיצא עם בני ישראל ממצרים. כדי להבין את סוגיית גורלו של הערב רב, עלינו להבין שעל-פי חז"ל מספר הגויים שהצטרפו לבני ישראל ברצונם לצאת גם הם משעבוד מצרים ולהתחבר לעם זוכה הניסים הגלויים היה אדיר. על-פי המכילתא, רבי ישמעאל אמר שהם היו מאה ועשרים ריבוא, או מיליון מאתיים אלף איש, ללא נשים זקנים וטף. רבי עקיבא אמר שמניינם היה מאתיים וארבעים ריבוא, או שני מיליון ארבע מאות אלף, וזאת פי ארבעה ממספר הגברים של בני ישראל מגיל עשרים עד ששים. יש מקום לשאלה: מדוע פקד הקב"ה את בני ישראל בצאתם ממצרים ושוב לפני כניסתם ארצה, ולהבדיל, נמנע מלצוות את משה לפקוד את הערב רב שהוא גייר? התשובה לעניות דעתי, הינה שהקב"ה ידע שעליו לבטל את אותו גיור שלא נעשה לשם שמים, "גיור" שלא יוכל להתממש כי לאותו ערב רב לא היה מקום לנחלה בארץ הקודש בתוכניתו של הקב"ה. לכן ה' לא ספר אותם - תרתי משמע - בלשוננו המודרנית. זו הראיה החזקה ביותר לכך שהצטרפותו של אותו ערב רב של גויים היה בניגוד לרצונו של הקב"ה. הרי ה' קבע שארץ ישראל מיועדת אך ורק לשנים עשר השבטים ולא יהיה מקום בארץ לנחלה נוספת על-ידי אותם מיליונים זרים. הוא ידע שחלוקת הארץ עמם תגרום לחיסולו מראש של ישוב הארץ על-ידי בני ישראל. אך באופוריה של אותה יציאה ממצרים משה רבינו לא נתן את דעתו לסכנה הדמוגרפית, התרבותית והדתית של התערבותו של ערב כה רב בתוך עם ישראל, והסכים לצרפם למסע יציאת מצרים, ללא התייעצות מראש עם הקב"ה. את השפעתו הנוראית של אותו ערב רב על התנהלותו של עם ישראל ראינו כבר ארבעים יום לאחר מתן תורה - בחטא העגל. על דברו (לשון קשה) של הקב"ה למשה: "לֶךְ-רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות לב, ז) אומר רש"י ע"פ התנחומא: "שחת העם לא נאמר, אלא עמך, ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת [התייעצת] בי, ואמרת: טוב שידבקו גרים בשכינה הם שיחתו והשחיתו". במילים אחרות, הקב"ה ראה שהגורם המתסיס באותו חטא נוראי היה אותו ערב רב שמשה צירף לעם ישראל ללא התייעצות עמו. נקברו בקברות התאווה אחרי שבני ישראל התרחקו מהר סיני והחלו לנוע לכיוון הארץ דרך המדבר החלו שוב המתאוננים להתלונן על "טורח הדרך" (על-פי הרשב"ם). מיד לאחר מכן יצטרף האספסוף למתאוננים ו"הִתְאַוּוּ תַאֲוָה וַיָשֻׁבוּ וַיִבְכּוּ גַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹאמְרוּ מִי יַאֲכִלֶנוּ בָּשָׂר" (במדבר יא, ד). על-פי רש"י ואחרים, האספסוף הינו הערב רב, וחזקה לכך נמצא מן הפשט שמתאר את בני ישראל כאלה שהצטרפו לתלונתם של אותו אספסוף - "וַיִבְכּוּ גַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כתגובה לתאוות האספסוף והעם לבשר המטיר הקב"ה שלווים מן הים בכמות המספקת לחודש ימים, כך שהבשר "יצא מאפכם". אך בעת ש"הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם... וַיַךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד" (במדבר יא, לג). זו הראיה שהקב"ה הכה בחלק מן העם - מבני ישראל. אך התורה ממשיכה: "וַיִקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי-שָׁם קָבְרוּ אֶת-הָעָם הַמִתְאַוִּים" (שם, לד). יש להבחין בין העם עם ישראל המתאוננים לבין האספסוף המתאווה. ובכך, הקב"ה הכה שם - בקברות התאוה - גם בחלק מעם ישראל, וגם בכל העם המתאווים, באספסוף שהוא הערב רב. לעניות דעתי, זו הסיבה שאין בתורה כל איזכור לאחר מכן לערב רב כי כולו נקבר שם בקברות התאוה. זה היה הפתרון של הקב"ה לאותו איום גיאוגרפי-דמוגרפי-רוחני וכלכלי חמור ביותר שהווה הערב רב לתוכניתו להנחיל את ארץ הקודש לעם ישראל. ובכך תיקן הקב"ה את טעותו של משה רבינו, שברגע של אופוריה לא נתן את דעתו על האיום הקיומי שמהווה אותו ערב רב לעתידו של עם ישראל. גם בימינו אנו ארץ ישראל מהווה מגנט המושך ערב רב לארצנו - מסתננים מסודן, מאריתריאה, מחוף השנהב וכו'. כולם חפצים ליהנות מן השפע שהקב"ה נתן לעמו בארץ הקודש. אך הצטרפותו ההמונית של אותו ערב רב מסכנת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. ולכן, בימינו אנו אם חפצים אנו בהישרדותנו ושגשוגנו כאן עלינו להיפרד מן הערב רב של ימינו - ובהקדם האפשרי, כי בנפשנו הדבר. כפי שלא היה אז מקום לבני ישראל ולמיליונים מן הערב רב בארץ הקודש, גם בימינו אין מקום לרבבות גויים בארצנו השמורה על-פי תורתנו הקדושה לבני ישראל, ורק לבני ישראל. יש עוד להבין שדין הערבים, מבחינה הלכתית, שווה לדין המסתננים כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ורק לעם ישראל. וכל מי שחפץ בהישארותם של רבבות המסתננים האפריקנים והערבים בארצנו למעשה מצדד בהפיכתה של ארץ ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה - וזאת כמובן המרדה גדולה ברצון ה' לייעודו של עמו ישראל ולייעודו של העולם כולו.
|
|
הכותב הינו רואה חשבון (ישראל וארה"ב), M.B.A., ופרשן פוליטי, שמאמריו מופיעים באתרי אינטרנט שונים.
|
|
תאריך:
|
23/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
23/05/2013
|
|
חננאל ובר
|
מה עלה בגורלו של הערב רב?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חייםק'ה
|
23/05/13 15:43
|
|
|
|
MOR2
|
24/05/13 11:07
|
|
|
|
דאגנית
|
25/05/13 08:17
|
|
|
|
משה המכבי
|
24/05/13 21:28
|
|
שוב מתפרסם דוח נציב תלונות הציבור , דוח חשוב ביותר שמציב בפנינו תמונה קשה של פני השירות הציבורי בישראל. מהדוח עולה כי ישראל הינה שיאנית, שלילית גם בתחום זה, של תלונות שנמצאות מוצדקות. למרבה הצער נראה שגם השנה הכלבים ינבחו והשיירה תעבור.
|
|
|
באוקטובר 2011, מינתה הממשלה ועדה בראשות מנכ"ל משרד המים והאנרגיה, שאול צמח, לבחון את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי. הממשלה אמורה לאמץ את המלצות הוועדה, שפורסמו באפריל 2012 מיד עם תום דיוני התקציב. בדיון בוועדת הכלכלה ב-13 במאי 2013 הכריז יושב-ראש הוועדה, אבישי ברוורמן, כי הכנסת היא שתכריע בעתיד ההמלצות ובמיוחד בשאלת היחס בין היקף הגז שיופנה לצרכי המשק המקומי וזה שיופנה ליצוא. זאת, בהסתמך על כך שהכנסת היא זו שגם הכריעה בשאלת גובה התמלוגים שתגבה המדינה מההכנסות בגין מכירת הגז הטבעי. כך או כך, הוויכוח בנושא התלהט וחלק מן הטוענים כנגד היצוא (אפילו בשיעור נמוך), מתוך כך שהדבר יפגע בצרכן הישראלי, מפגינים בימים אלו מול בתיהם של מעורבים ישירות בנושא.
|
|
|
במוסף סופהשבוע של מעריב התפרסם תחקיר על התפוררותו של "קיר הברזל". איש לא הגדיר זאת כך, המילים הללו לא נכתבו שם, אך מי שיחפש את אותו קיר חסר סדקים ואת כוח המגן שלא ניתן להכניעו, לא ימצא אותו. לא כאן בכל אופן. כבר שנים שאנו מנסים להוכיח כי צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, ומתמודדים עם דוחות גולדסטון ודומיו. הנרטיב סביב ישראל מוקיע אותה כאומה חסרת מוסר, וזה בעולם בו במלחמה שמתרחשת קילומטרים בודדים מאיתנו מתרחשים אירועי זוועה של קניבליזם, של רצח עם, של אונס וביזה, ועדיין – אנו אלו שמתמודדים עם ההאשמות המוסריות הגדולות ביותר, פעם אחר פעם.
|
|
|
במדינה שבה מרבית האוכלוסיה חיה באשראי, במגזר הפרטי והעסקי כאחד, נראה כי הרצח המחריד בסניף הבנק בבאר שבע, גרם בוודאי לאנשים רבים לחוש תחושות של הבנה - וודאי לא עם הרצח, אך עם מסורב האשראי.
|
|
|
לא יאמינו או לא יסלחו לנו בפרשת מוחמד א-דורה המורדים בסוריה ישמחו מאוד אם נתקוף - וזה עלול להבעיר את האזור חיזבאללה ממשיך לספוג אבידות - אבל גם לצבור ניסיון לקראת הסיבוב הבא נגד ישראל וגם: לראשונה בימי חיי התביישתי במדינה
|
|
|
|