השופט: אלון רום, בית משפט השלום באשקלון

המועד: יום ראשון, 01.05.2013, שעה 10:15

הנושא: מעצרים


כמו הרבה שופטי מעצרים, גם אלון רום תלוי במידה רבה ביחידת נחשון של שירות בתי הסוהר - היחידה המלווה עצורים ואסירים לבתי המשפט. זו הסיבה שבין התיקים יש לו לא מעט הפסקות, בהן הוא ממתין שהעצורים הבאים יובאו מתא המעצר אל אולמו. רום מנסה לנצל את הזמן. לעיתים הוא עושה זאת בצורה נאותה, כפי שנראה מיד, אך לפחות במקרה אחד - התנהלותו מעוררת תמיהה קשה, וגם את זה נראה בהמשך.

כאשר נכנסתי לאולמו של רום, הוא המתין לעצור הבא ושאל אם אפשר לקדם משהו. התובע המשטרתי אומר שיש עוד שניים: לגבי אחד יש הסכמה ולגבי השני ינסו הצדדים להגיע להסכמה. "אם תגיעו בכל להסכמה - מה יעשה בית המשפט?", שואל רום בחיוך ומנהל דיון לא רשמי עם הצדדים.

הסניגור טוען שהמשטרה מבקשת מעצר ארוך מדי, כי היא צריכה לבדוק האם ברשות מרשו בכלל נתפס סם. התובע אומר שהוא יבקש להאריך את המעצר עד יום ראשון, ורום חושב שזה הגיוני: "אדוני יהיה ריאלי", הוא פונה לסניגור, "יקבעו דיון ליום שישי? יום ראשון זה סביר". רום מסכים שיש מקום לבדוק האם מדובר בסם, כי "אמנם נדיר, אבל קורה" שיש טעויות בזיהוי החומר.

לא מגיב לדיבורים

בינתיים מגיעים העצורים והסניגורים ניגשים לתא כדי לעדכן אותם. רום מחכה בסבלנות, כולם מגיעים להסכמות וכעת רום צריך להמתין עוד רגע לקלדנית. בשעה טובה אפשר להתחיל, אבל אז הסניגור והתובע מתחילים להתווכח מה תהיה שעת השחרור - ורום אינו מתערב. לסניגור יש עוד בקשה: "מרשי מצוי בקריז קשה, כפי שאפשר לראות עליו, ואנחנו מבקשים שיילקח לטיפול במהירות האפשרית". כעת מתחיל עוד ויכוח על שעת השחרור, הפעם לגבי החשודה, בין התובע לבין הסניגורית - ורום לא מתערב. "כמו שוק", אני מוצא שהערתי ברשימותי.

שני סניגורים משוחחים ביניהם, שוטרת "נחשון" מדברת עם סניגורית - ובתוך המהומה הזאת דומה שרום כלל אינו מקשיב לצדדים, כי הוא מסתכל במחשב שונה מזה שעליו מופיע הפרוטוקול. רק לאחר כמה דקות הוא פונה למחשב השני, קורא את מה שטענו הצדדים ומכתיב החלטה. לכל אורך הזמן נמשכים הדיבורים, הנשמעים היטב באולם הקטן, אך רום אינו מגיב.

שוב מחכים לעצורים, ולרגע נדמה שהשב"ס והמשטרה הצליחו לאבד אחד מהם: "אין לי, אחי", אומר איש השב"ס לנציג המשטרה, "צריכים להגיע מהתחנה כנראה". נציג המשטרה פונה לרום: "אפשר להעסיק את אדוני בינתיים?", ורום משיב: "בהחלט". השוטר מגיש לרום שני צווים לחתימה. הראשון הוא צו חדירה למצלמות אבטחה, רום מרפרף בו כמה שניות, חותם ורק אז קורא שוב ומעיין בתיק. הצו השני הוא תיקון לצו קודם עליו חתם רום, לאחר שנפלה בו טעות בדמות העדר תאריכים. רום מבקש להסביר לו שוב מה הייתה הבעיה, מעיין בתיק וחותם.

חביבות רבה לקלדנית

גם לקלדנית יש רעיון לניצול הזמן: היא מציעה לרום קפה. רום, המפגין לכל אורך הדיון חביבות רבה כלפיה, משיב: "לא כרגע, תודה רבה". נציג המשטרה מתערב: "מניסיון אני מציע לאדוני לקבל את ההצעה, זה משקה משובח". רום מחייך: "אז אני חוזר בי, תודה רבה". הקלדנית יוצאת, חוזרת אחרי רגע כאשר בידה ספל קפה ורום שוב מודה לה בלבביות.

נציג המשטרה מבקש לפצל את הדיון הבא, שעניינו שוהה בלתי חוקי ומי שהעסיק אותו בישראל, בנימוק שהשוהה מיוצג בידי הסניגוריה הציבורית, בעוד למעסיק יש סניגור פרטי. רום בקיא בפרטים: "זה כבר מפוצל, שני מספרים נפרדים. אפשר לאחד, אבל אתם מבקשים לא לעשות את זה כרגע". הוא מסכים להתמקד כרגע בשוהה, משום שסניגורו של המעסיק נמצא בדיון בבית משפט אחר.

סניגורו של השוהה נכנס לאולם ורום אומר לו: "אני מבין שהמחלוקת היא רק על [מספר] הימים". המשטרה מבקשת ארבעה ימים, הסניגור מבקש יום, ורום מציע פשרה: יומיים. נציג המשטרה אומר שהוא צריך לבדוק, יוצא להתקשר וחוזר עם הסכמה להארכת המעצר עד יום שישי בשעה 11:00.


"נסיבות שנראות יותר חמורות"


לאחר שרום מאשר את ההסכמה לגבי השוהה, הוא מפטפט עם נציג המשטרה על עניינו של המעסיק - וכאן יש בעיה. רום מביע דעה, אומנם כללית ולא מחייבת, בנוגע לתיק שאמור להידון בפניו, אך עושה זאת במעמד צד אחד בלבד ושלא לפרוטוקול. יש לזכור שמדובר בתיק פלילי בו יש בקשת מעצר, כך שההקפדה על זכויות הצד השני חייבת להיות מירבית.

רום נכשל בכך והוא אומר לנציג המשטרה: "נראה לי שאפשר היה ללכת על מעצר בית. מה המדיניות שלכם?". נציג המשטרה אומר שהמדיניות היא לטעון שיש מסוכנות המחייבת מעצר מלא, בגלל עצם ההעסקה של אדם שלא יודעים מיהו. רום משיב: "הפסיקה מאוד מגוונת. יש מקומות ש[משפטיהם של המעסיקים] נגמרים בלי כלום, ומצד שני יש מקומות שזה עבודות שירות. זה תלוי במצב הרוח של התובע ובמצב הביטחוני.

"יש היגיון מסוים בכך שאחד מל"ו צדיקים יתן לשוהה בלתי חוקי להקים שק מלט, והשב"ח ילך הביתה והוא ילך למעצר? אני לא מחווה דעה, זה לא נקי מספקות, זה רק מעורר תהייה". וכאן בא המשפט הבעייתי ביותר מפיו של רום: "זה נכון שבתיק הזה יש נסיבות שנראות יותר חמורות". את זה ממש אסור לו לומר בנוכחות צד אחד.

השורה התחתונה: ניהול הדיונים בידי רום הוא סביר; המדור כבר ראה אולמות מעצרים מבולגנים בהרבה וגם כאלו שבהם שורר סדר מופתי. רום אינו פעיל מדי ונותן לצדדים להסתדר ביניהם. דבריו בסיום השעה בה הייתי באולמו הם חמורים ושופט חייב להימנע מהם.

יעילות: 8

מזג שיפוטי: 6