מדוע כל היהודים החרדים בניו-יורק ובכל ארץ אחרת בעולם, הולכים כל יום לעבודה, מביאים פרנסה למשפחתם, רובם עשירים ומצליחים, וממלאים את מחלקת העסקים במטוסי אל-על? ורק אצלנו, כמעט חצי האזרחים - יהודים חרדים וערבים, חיים בלא לעבוד בכלל, בעוד אלה שעובדים כה קשה לפרנסתם, צריכים להחזיקם כמו שמחזיקים ומכלכלים פילגש?
הגיע הזמן לשים קץ לטמטום הממשלות לדורותיהן.
הצעותיהם של חברי התנועה למען חוקה לישראל - פרופ'
אוריאל רייכמן, פרופ'
עמוס שפירא, הטייס וח"כ לשעבר אליעזר (צ'יטה) כהן באמצע שנות השמונים היו לחוקק חוקה ובה יכתב:
כל אזרח ישראלי זכאי לאותן הזכויות.
על כל אזרח ישראלי למלא לשם כך את כל חובותיו כאזרח.
אזרח שלא יימלא את חובותיו - יאבד את זכויותיו כאזרח, דהיינו - לא יוכל לבחור לכנסת, ולא יזכה בהקצבות לילדיו, להלוואות שהופכות למענקים לשם רכישת דירות וכו'.
אך הוא יוכל להמשיך להיות תושב בארץ.
האנשים החכמים הללו צפו את העתיד לקרות, ואת השואה שיכולה להתרחש כשהמדינה תקרוס תחת הנטל הכלכלי שגורמים הפרזיטים.
לכן, הצבא שלנו לא צריך להתבסס על גיוס חובה. הוא צריך להיות צבא מקצועי לכל דבר, כולל שכר הולם. המשכורות של החיילים צריכות להיות כפי שמקבל במשק כל מי שעובד ונותן תוצרת. עם תגמולים נוספים ללוחמים. במקביל, כמו בארה"ב, זוכים אלה שהתנדבו לשרת בצבא - בלימודים חינם לכל שנות לימודיהם באוניברסיטה.
ואלה שייבחרו להמשיך להיות חפים מכל השכלה מלבד לימוד התורה, יופי טופי. שייממנו את עצמם. ואלה שיושבים באהלי קדר ומעשנים נרגילות וחיים על ההקצבות הנדיבות של ממשלת ישראל, שלא יספרו לי שהם "לא מרגישים ציוניים וישראלים, אלא פלשתינים". אם זה המצב - שילכו ויעברו לגור עם אחיהם ה"פלשתינים" בירדן, בעזה או בכל מקום בעולם.
לכאלה אין שום זכות להצביע בכנסת על עתידנו ועתיד מדינתנו, כי הם לא חלק מהותי במדינה היהודית. ושלא יספרו לנו סיפורים.
נכון שמאד טוב להם כאן כלכלית, יחסית לזוועות המתחוללות בכל ארצות ערב. במיוחד כשהמדינות הללו כולן כאחת אינן דמוקרטיות,
כבוד האדם אינו נחשב בהן, וגם לא חיי האדם. המצב הכלכלי שם גרוע הודות למישטרים האפלים הרודניים. ברור שיותר נוח לחיות בישראל,להינות מכל הזכויות, אך בה בעת להכריז שההמנון של המדינה אינו שלהם, להיות חברי כנסת ללא שבועת אמונים למדינה וחוקיה, ולומר שהם לא מעוניינים למלא את חובותיהם האזרחיות, אלא רק להמשיך ולינוק מכלכלתנו המתכווצת.
המצב הכלכלי המתערער כאן אינו באשמת שרי אוצר ופקידים אלו ואחרים. הבעיה הרבה יותר עמוקה והיא: חוסר האונים וחוסר היכולת שלנו לעמוד על זכויותנו כאזרחים, ולדרוש אחת ולתמיד בחקיקה את קץ הפרזיטיות, ומילוי כל החובות מכל האזרחים - יהודים וערבים כאחד.
הגיעה העת לחשוב ברצינות על רעיונות "התנועה למען חוקה בישראל" = על מניעת אזרחות ממי שלא ממלא את חובותיו. ודי להפקרות בהתייחסות לכלכלה שלנו. ילדים לא צריכים לרעוב, כי חצי מהמדינה אינה עובדת וחיה על חשבון אלה העובדים. כי כבד הנטל במאוד.