בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחזה ראשון [צילום: אייל לנדסמן]
|
|
|
אם יש עוד לא מצאתי
|
דרמה בריטית על קורות משפחה שאינה יודעת לתקשר ולהציל את בתם - תיאטרון הספרייה
|
"אם יש עוד לא מצאתי" - המחזה הראשון מאת המחזאי הבריטי הצעיר והמוערך, ניק פיין, המועלה לראשונה בישראל, בתיאטרון הספרייה ברמת-גן, עוסק בקורות משפחה שבה ההורים עוסקים בקריירה שלהם ובתם בת ה-15 נופלת בין הכיסאות. פיין, שהחל דרכו בחנות ספרים, העלה את המחזה ב-2009 בתיאטרון בוש בלונדון וזכה לביקורות טובות מאוד וגם לפרס ג'ורג' דיווין הבריטי. אורלי רביניאן הצליחה לביים בהצלחה רבה מחזה קולח, מעניין ועשוי כהלכה ולפרוש בפני הצופים את המתחולל בנבכי קרביו של זוג שאינו יודע לתקשר ולהתמודד עם התבגרותה של בתם, הסובלת מבדידות. אנה בת ה-15 סובלת מעודף משקל, מבדידות ומאלימות קיצונית בבית-הספר. אבא שלה עסוק בכתיבת ספר שאמור להציל לדעתו את האנושות מהאסון האקלימי המתקרב. מאז שאמא שלה העבירה אותה לבית-הספר שבו היא מלמדת, כדי לשמור עליה מקרוב, המצב רק מחמיר והולך. בהפתעה גמורה מגיע הדוד שלה, אחי האמא, שדווקא מבקש לעזור, למרות שגם הוא כנראה, כמו כולם, פשוט זקוק לעזרה בעצמו. זהו סיפור משעשע וכואב על משפחה שתקועה בינה לבין עצמה, לא מסוגלת להבין מה בעצם היא הבעיה שלה לבין היכולת לעשות משהו בקשר לזה. על הקושי לתקשר, להתקרב ולסלוח דווקא לאנשים היקרים לנו ביותר, הקושי הבלתי נסבל להציל את עצמנו - עוסק המחזה. אנה מתמודדת עם עיינות של תלמידים המלגלגים עליה ועל האמא שלה, המורה וכאשר היא מגיבה בכוח, משעים אותה לשבועיים. לתמונה נכנס הדוד שלה שמגיע לביקור ובעצם בודק מערכת יחסים ישנה שלו עם אישה מסוימת. הדוד מנסה להועיל לאנה ואפילו מעודד אותה להיפגש עם תלמיד ל" דייט" שאת תוצאותיו צפה והזהיר מראש. העלילה מקבלת תפניות שונות וסופה הוא שהגיבורים ממשיכים דרכם שאינה סוגה בשושנים ומקווים לטוב ולתמורות. רוני מרחבי מגלמת את אנה והיא מצליחה להיות אמינה ומזוהה עם הדמות בצורה נפלאה. רוני היא שחקנית מוכשרת ומצוינת, אם כי אינה דומה לנערה בת 15. מקסימום בת 14. מכל מקום, משחקה הוא אנין, משובח ומצטיין. יובל ברגר מגלם את אביה, ג'ורג' ומשחקו נהדר. יובל נכנס לתפקיד בצורה משכנעת מאוד, דיבורו המעין מהוסס ומגומגם לפעמים, גורם להאדרת התפקיד ולשלמות דרמטית. יובל הוא שחקן נפלא. נילי צרויה היא פיונה, אשתו, והיא מצליחה לגלם את התפקיד בצורה מקצועית ומושלמת. כל הליכותיה ומשחקה הם מצוינים. ליאור גרטי הוא הדוד ומשחקו כובש את ההצגה. ליאור הוא שחקן מופלא, משחקו הוא כליל השלמות ואין ספק כי בהצגה הזו הוא מצטיין במיוחד. אורלי רביניאן הצליחה ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והעלתה הצגה עם תובנות, עניין והעניקה לצופים חוויה תיאטרלית. דניאל אפרת אחראי לנוסח העברי המשובח, העכשווי, הענייני, הקולח, למרות שהוא לפעמים בוטה, אך מזוהה להפליא עם העלילה. מאיה פלג אחראית לתפאורה הפרקטית והמיוחדת ולתלבושות ההולמות, לפעמים הגרוטסקיות, כמו של אנה. המוזיקה של טל קוהן היא נעימה ומוצלחת והתאורה של דולב ציגל ראויה ונכונה.
|
[צילום: אייל לנדסמן]
|
|
|
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינלאומי IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים
|
|
תאריך:
|
02/06/2013
|
|
|
עודכן:
|
02/06/2013
|
|
חיים נוי
|
|
סיפור תמר ויהודה בפרק לח בספר בראשית בנוי על המתח השורר בין כיליון להמשכיות, בין אינות לנצח, בין עיוורון לראייה נכונה, בין עוול למשפט צדק, בין האלילות לתורת ה'. המייצגים של ערכי האלילות הנתפסים כשליליים הם עֵר ואוֹנָן, בניו הראשונים של יהודה, שעשו את הרע בעיני ה' ונענשו במיתה. נושאת הדגל המובהקת של ערכי תורת ה' הנתפסים כחיוביים היא תמר, היושבת בְּפֶתַח עֵינַיִם, בְּגַן אֱלֹהִים, עַל פַּלְגֵי מַיִם. יהודה עצמו מיטלטל בין שני עולמות, מטעה וטועה, אך, בסופו של דבר, מוצא את הדרך הנכונה, בתיווכה של תמר שהייתה לו לעינים, ובתמיכתו של חִירָה, רעו הנאמן. אז יהיה מוכן להנהיג את אחיו ולהובילם לפתרון העימות שלהם עם יוסף. יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ (בראשית מט:ח).
|
|
|
אם יש בתל אביב מסעדה כשרה אידיאלית, הרי זו מעל כולן "פריים גריל", הממוקמת בטיילת שלחוף-ימה של העיר. מסתבר, שחרף מגבלות הכשרות שלה, המובנות מאליהן, היא מצליחה לספק את הסחורה הנדרשת ברמה שאינה נופלת מזו של מסעדות מוצלחות אחרות בעיר, שאינן מקפידות על הלכות הכשרות.
|
|
|
ראש ממשלת ירדן, עבדאללה א-נסור, היה נינוח ובלתי פורמלי, ואת הראיון העניק לי כששנינו יושבים על ספה אחת באחת הפינות של מרכז הקונגרסים. "הקשרים בין ישראל לירדן קשורים קשר ישיר ליחסים בין ישראל והפלשתינים", פתח והתחבר לאווירה הכללית בפורום שבו השתתף נשיא המדינה שמעון פרס. "כל שיפור או הידרדרות ביחסי המדינות הם תוצאה ישירה של הנושא הפלשתיני. אנחנו רואים את המצב מסביב, את ההתפתחויות שמתרחשות לנגד עינינו, והן רק מחדדות את הנקודה - המפתח העיקרי ליציבות האזורית הוא תהליך השלום.
|
|
|
ערוץ 1 היה צריך לא מעט אטימות והיסח-שֶכֶל (הלוגריתם של שתי התכונות הוא גאונות) כדי לשדר סרט המוקדש למוות. את כמות האנשים שמוכנים לצפות ביציקת דיכאון כזו אפשר להכניס לצידנית אחת. סרט זה הזכיר לי את התקופה שעמדנו ואכלנו כריכים והפירורים נפלו על הקברים. זה היה בתקופה שמערכת העיתון שכנה שתיים-שלוש קומות מעל עיר המתים הענקית של סגולה. "תראה מה זה. מיקרוגלים, קומפקט-דיסקים, תיבות הילוכים רציפות - וכלום לא עוזר, אנשים ממשיכים למות", אמרתי לעמיתי והוספתי: טוב, המוות בחינם, שום יהודי לא פראייר לוותר". ופעם התיישב עורב על עגלת מתים ריקה שעמדה בישימון חלקות מלבניות, ורציתי לצלם כי הגיאומטריה בין העורב, מוטות העגלה וישימון המלבנים הייתה תמונה סימבוליסטית חזקה, אבל בימים ההם מצלמה בטלפון הייתה רק למיעוטון העליון, והגדג'ט הכי משוכלל שעמד לרשותי היה כובע דו-צדדי.
|
|
|
מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, איל גבאי, מונה באפריל 2013 על-ידי בית המשפט כמומחה באי.די.בי אחזקות ובאי.די.בי. פיתוח. בהחלטת השופט איתן אורנשטיין נקבע, כי תפקידו הוא לסייע לבית המשפט להכריע בין חוות הדעת הסותרות לגבי מצבה של אי.די.בי פיתוח ולסייע לעו"ד חגי אולמן, שמונה כמשקיף מטעם בית המשפט, במילוי תפקידו.
|
|
|
|