אי.די.בי אחזקות שיחררה עוד הודעה לאקונית לבורסה (יום ב', 18.2.02), המהווה למעשה את התגובה הרשמית הראשונה של הקבוצה להודעה שהרעישה יום קודם את שוק ההון הישראלי, לפיה קרדן נסוגה מעסקת רכישת גרעין השליטה באי.די.בי אחזקות.
על-פי לשון ההודעה, מציינת אי.די.בי. אחזקות כי "חברת המגדל, הודיעה במכתבה כי היא בוחנת את ההשלכות המשפטיות של אי קיום התנאים המתלים עד למועד שנקבע לכך בחוזה המכר, ואי החתימה של קרדן על התיקון לחוזה המכר בדבר הארכת המועד לקיום התנאים המתלים."
אי.די.בי אחזקות מוסיפה כי "אין לנו מידע נוסף בשלב זה. אנו נודיע על תוצאות בחינה מיד לאחר שיומצאו לנו".
ולפירוש המכתב שנכתב בשפה משפטית יבשה, המצליח להסתיר במעט את הדרמה שמתחוללת בכל הקשור לעיסקת קרדן-רקנטי-קרסו-אל ים (המגדל).
אתמול הודיעה כאמור חברת קרדן כי היא נסוגה מרכישת גרעין השליטה (%23.6) של אי.די.בי אחזקות, מאחר ולא נתקיימו כל התנאים המתלים בהסכם המקורי בין הצדדים. ההסכם שנחתם ב-31 ליולי 2001, איפשר תקופה של 120 יום לקבלת מספר אישורים רגולטורים, בהם של המפקחת על הביטוח, רשות ההגבלים העסקיים ואישור של נגיד בנק ישראל וכן של האסיפות הכלליות של החברות הכלולות בקבוצת אי.די.בי והמגדל. בהסכם נכתב בנוסף, כי התקופה של 120 הימים תוארך ב-60 יום נוספים ללא צורך בהסכמת הצדדים.
ביום 27 לינואר השנה, שלחה חברת אל-ים (המגדל), מוכרת האחזקות באי.די.בי אחזקות, מכתב לחברת דסק"ש, בו היא מודיעה לה כי "היא מאריכה את התקופה לקיום התנאים המתלים עד ל-15.2.02 ובלבד שמועד השלמת המכירה לא יידחה". בשלב הזה, שלושת הרוכשים, קרי: חברת קרדן, ליאון רקנטי ובני משה קרסו, עדיין פעלו כגוף אחד על-מנת לקיים את הרכישה.
אתמול, כאמור, פרשה קרדן מהעיסקה, וחברת המגדל הוציאה מכתב חדש לדסק"ש בו היא מציינת כי "חברתנו וכן ליאון רקנטי ובני משה קרסו חתמו ביום 14.2.02 על תיקון לפיו התקופה לקיום התנאים המתלים על-פי חוזה המכר הוארכה עד ליום 27.2.02 ואולם קרדן לא חתמה על התיקון האמור. חברתנו בוחנת את ההשלכות המשפטיות שיש לאמור לעיל בכל הקשור לחוזה המכר".
זהו למעשה המכתב אליו מתייחסת אי.די.בי אחזקות בהודעתה החדשה מהיום.
נכון לעכשיו: קרדן כפי הנראה ניצלה את הסעיף בהסכם המכר שמאפשר לה לפרוש מהעסקה בשל אי התקיימות התנאים המתלים. מאחר ואף אחד מהצדדים לעסקה לא יצא בהכרזות רשמיות מעבר למכתבים קצרים לבורסה, קיימים מספר הסברים לצעד של קרדן. ברמה המשפטית: קרדן בחרה לפרוש מההסכם לאחר שהתברר כי המפקחת על הביטוח, ציפי סמט, דרשה מיוסף גרינפלד בעל השליטה בקרדן לפרוש בעתיד מעיסקת אי.די.בי במידה ויורשע בעבירה על דיני ניירות ערך, בגין פרשה משנה קודמת בה הומלץ להגיש כתב אישום נגדו. במצב זה, נאחזו בקרדן בעובדה שלא יתקבל אישור מהמפקחת על הביטוח כדי לפרוש מהעסקה.
ברמה העסקית נטען, כי מאחר והעסקה המקורית היתה אמורה להתבצע לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר לחברה, בשעה שהחברה נסחרת היום לפי שווי של 850 מיליון דולר, בקרדן לא הסכימו להיכנס לעסקה שבה תצטרך החברה לשלם פרמיה של %50, וזו גם הסיבה לפיצוץ העסקה.
ההערכה היא, כי אודי רקנאטי, מי שהוביל את המכירה, לא הסכים להתפשר על המחיר. בנוסף על-פי פרסומים בעיתון מעריב, בקרדן רשמו רווח של כ-130 מיליון ש"ח, כתוצאה מהגנות שלקחו בחסרה במסגרת אופציית שקל דולר, בפני פיחות אפשרי שאכן התממש בפועל. לפי מעריב, הרווח המהיר הוא עוד סיבה ליציאת החברה מהעיסקה.
ומה באשר לשני הצדדים האחרים לעסקה: משפחות רקנאטי וקרסו לא מגיבות לספוקלציות שרוחשות בשוק ההון. קיימת הערכה לפיה ליאון רקנאטי, שאמור לקבל את חלקו במכירת הבנק המשפחתי בשוויץ DBTC לבנק UBP, עשוי להשתמש בכספים אלו על-מנת לגבש גרעין שליטה חדש.
לדעתנו, הנושא הזה כלל לא ברור: רשמית, בנק DBTC אמור להתמזג לתוך UBP; שנית, גם אם בסופו של דבר מדובר במכירת הבנק, עדין לא נסגר המחיר; ושלישית, בהנחה שהבנק יימכר וליאון רקנאטי אכן יקבל את חלקו, שעשוי לנוע בין 160 ל-200 מיליון דולר, אין לו ממש הרבה זמן, למעשה, על-פי ההסכם 11 יום לגבש גרעין שליטה חדש. ויותר מכך: גם מעיניו של ליאון רקנאטי לא נסתרת העובדה שהמחיר שדורש אודי רקנאטי גבוה וכבר לא כל כך ריאלי. האם ליאון רקנאטי יסכים לשלם %50 כפרמיית שליטה? אנו מטילים ספק.
וכך, למעשה, בעוד 11 ימים, תחזור עיסקת רכישת גרעין השליטה למה שמוגדר כ"משבצת הראשונה".
נזכיר, רק כי לפני כשמונה חודשים הטיל אודי רקנאטי "פצצה" משלו, בה הודיע על כוונתו לחסל את עסקיו בארץ. הסיחרור בו נמצאת העסקה היום, שספק אם יהיו לה השלכות משפטיות מעבר לביטול ההסכם, היא התולדה של ההכרזה אז.
מה שברור הוא שליאון רקנאטי יצטרך להתרגל למציאות חדשה: משפחה לא בוחרים, אבל שותפים כדאי לבחור קצת יותר לעומק. חצי שנה לאחר החיוכים, רקנאטי משלם מחיר של אובדן אמון ויוקרה על מה שנראה מלכתחילה כבחירה די תמוהה. מזל וברכה, הברכה השגורה בשפת היהלומנים של גרינפלד, שרקנאטי האמון על רזי הבנקאות מבית אבא מכיר אותה - לא ממש היו בעסקה הזו.
