ארץ הג'יהאד

נוכחותם הפעילה של מאות צעירים ממוצא מוסלמי, אזרחיהן של מדינות מערב-אירופה, בזירת הלחימה בסוריה מצביעה בבירור על פוטנציאל הטרור העולמי ההולך ומתגבש מזה חודשים רבים במדינה השכנה. זו משמשת קרקע פוריה לטיפוח פעילי טרור עולמי ולעידוד מעשי-טרור נוסח לונדון, בוסטון ופריס גם בעתיד. חלק מן הצעירים ה"מתנדבים" הם מובטלים והרפתקנים מגרמניה, אירלנד וצרפת. אחרים מגיעים מספרד המשמשת גשר לאלה המגיעים לסוריה מארצות המגרב וגם לכאלה שפניהם לבלגיה ולצרפת.

מוחמד סטמריאן נאצר, המכונה גם אבו מוסא אלסורי, אזרח ספרדי ממוצא סורי ומייסדה של שלוחת "אל-קאעידה" במדריד, הוא מן המדריכים הבולטים של הצעירים. הוא מתהדר ביכולתו לשמש פדגוג של הטרור וחיבר ספרי הדרכה והטפה לקרב, כדי שישאפו להילחם כתף אל כתף עם המתנדבים ממדינות ערב.

התלבטותן של מדינות המערב ובראשן ארצות-הברית לגבי המדיניות כלפי סוריה, האפקטיביות של הסיוע, סוגו ואופן העברתו, אינה מתייחסת כלל למתנדבים אלה שזיקתם הדתית נעה בין הזרם המזוהה עם "האחים המוסלמים" לבין הזרם הסלפי ג'יאהדיסטי שעליו נמנים גורמי הג'יהאד העולמי. חזונם המשותף של אלה הוא להפוך את סוריה שאחרי אסד לחלק מהח'ליפות האיסלאמית שהם שואפים להקים, או לחלופין, להשתלט על חלקים מסוריה ולהפכם לבסיס יציאה למערכת ג'יהאד אזורית. העובדה שבאופוזיציה הבלתי מלוכדת פועלים מתנדבים מ"אל-קאעידה" ותומכים רבים של "האחים המוסלמים", היא אחד הנימוקים לאי-התערבותה עד כה של ארה"ב בסוריה.


האשליה שהעימות נדחה


נשיא ארה"ב ברק אובמה אותת בנאומיו עם תחילת הקדנציה הנשיאותית השנייה שלו על הפחתה משמעותית של מעורבות ארצו בענייני העולם, אלא אם כן בטחונה יאויים ישירות. זאת, בניגוד להשקפת קודמיו שבעטיה מצא הממשל האמריקני את עצמו מעורב בעירק ובאפגניסטן. לדעת אובמה תם העידן של הלוחמה בטרור כגורם מכריע במדיניותה של ארה"ב. עם זאת, הוא ציין כי משימות הקרב נגד הטרוריסטים תבוצענה בעיקר על-ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מזל"טים וכוחות מיוחדים, תוך הקפדה מרבית על חיסכון בכוח אדם אמריקני. באשר ל"אל-קאעידה", אובמה גורס כי פעילותו קטנה משמעותית, וכי הארגון מתרכז כיום בפעילותו בענייני האזור. פירושה של עמדה זו היא שארה"ב אינה חפצה להתערב בסוריה.

יורם שוייצר, המשמש ראש תוכנית-המחקר ללוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שרטט את קורות הפיכתו של ארגון "אל-קאעידה" מאוהבו של בשאר אסד לאויבו.

הנשיא הסורי נתן בזמנו סיוע פעיל לארגון ולשותפיו כשפעילי הטרור ביקשו להגיע לעירק על-מנת להילחם בכוחות ארה"ב והקואליציה. סוריה שימשה מחנה אימונים רחב ידיים ובה נקלטו, הודרכו ואומנו מאות רבות של מתנדבים שנמנו עם מחנה הג'יהאד העולמי. "אל-קאעידה", שהגדיר את משטרו של אסד משטר כופר שחובה דתית להילחם בו עד חורמה במטרה להחליפו במשטר איסאלמי הלכתי, שכח אז לחלוטין את השקפותיו אלו וניצל את הסיוע שהעניק לו המשטר הסורי, שמצידו טיפח את האשליה שהעימות בין משטרו העלאווי ובין הארגון - נדחה.

אך בתום המלחמה בעירק, פתח "אל-קאעידה" בעימות מילולי עם סוריה. כך, בקלטת וידאו שפרסם ביולי 2011, התבטא מנהיגו החדש של הארגון איימן אלזוואהירי נגד המשטר הסורי וקרא למורדים להילחם באסד משום שלטענתו שיתף פעולה עם האמריקנים, שימש שומר גבולותיה של ישראל ומכר את אדמות הגולן. אלזוואהירי הכריז על סוריה כזירת ג'יהאד מרכזית. הוא קרא למוסלמים מרחבי העולם להגיע אליה כדי לסייע לסילוקו של אסד "הרוצח בן רוצח" ולהקים מדינה מוסלמית שתשאף לשחרר את הגולן ותתמיד בג'יהאד עד שדגל הניצחון יתנוסס מעל גבעות ירושלים הכבושה. יתר על כן, מנהיג "אל-קאעידה" טען כי ארה"ב מעניקה למשטרו החילוני של אסד הזדמנויות רבות, מחשש שהממשלה שתקום בסוריה תהווה איום על ישראל.

במענה לקריאתו של אלזוואהירי מפברואר 2012, הגיעו לסוריה פעילים הנמנים עם "אנשי אל-קאעידה בעירק" הפועלים תחת השם "ג'בהת אלנוצרה", ונחשבים כיום לארגון החזק ביותר במערכה. פעילותם המאורגנת מתבססת על היכולת והניסיון הצבאי שצברו במהלך שנות-הלחימה בעירק, ונראה כי הם האחראים למרבית ההתקפות הנועזות והקטלניות במיוחד שבוצעו בסוריה בחודשים האחרונים, ובראשם פיגועי ההתאבדות. לצידם מתקיימת פעילות ספורדית ומאורגנת פחות של גורמי ג'יהאד עולמי מתימן, ערב הסעודית, לוב, ירדן ועזה, שהגיעו לסוריה באופן עצמאי מבלי להשתייך לקבוצה כלשהי, והצטרפו לפעילותו של צבא סוריה החופשי. מספרם של הלוחמים הנמנים עם פעילי הג'יהאד העולמי נע, על-פי הערכות שונות, בין כמה מאות לבין כמה אלפים. נוכחותם של פעילי ג'יהאד עולמי בסוריה מעוררת אצל רבים בסוריה, ובהם גם הלוחמים מהאופוזיציה הסורית, חשש מהפסקת התמיכה המערבית ואובדן הלגיטימיות של מאבקם. אם ייפול המשטר, יתברר אם הלחימה המשותפת תוביל לשיתופי פעולה בין הגורמים הלוחמים בעתיד, או שבין הצדדים ישררו מתיחות ומאבק.

לדעתו של שוייצר, הימנעותן של מדינות המערב ובכללן ישראל מלהתערב בתחומה של סוריה המשמשת מחדש מעבדת ייצור של טרור עולמי, תסתיים אם וכאשר יסתמן כי סוריה עלולה להפוך למדינת הלכה ברוח הסלפי-ג'יהאדיסטי. במצב כזה צפויה לא רק התנגדות פעילה מצד קבוצות שונות בסוריה המשתפות פעולה עם כל מי שנלחם נגד אסד, אלא גם התערבות צבאית חיצונית במטרה למנוע ממדינה מרכזית במזרח התיכון כמו סוריה להפוך שוב למרכז חתרני.