"ארצות הדמים" מאת טימותי סניידר הוא ספר מחקרי היסטורי מרתק לכל ישראלי שמבקש להבין את מהלכי ההיסטוריה שהביאו להגירת אלפי יהודים חילוניים מאירופה לישראל ולהקמת מדינת ישראל.

כל הביקורות החיוביות המצוטטת בגב כריכת הספר נכונות. המחבר אכן עשה עבודת מחקר רחבת היקף ומציג נתונים על מדיניות ההשמדה ועל תהליכי השמדה שנבעו ממתן מענה לצרכים ולאילוצים שיצרה המדיניות שלהם, כאשר המדיניות לא השיגה את התוצאות הרצויות, ולמנהיגים לא הייתה ההבנה, הרצון והאומץ לשנות ולתקן את המדיניות. לנגד עיניהם עמדה מטרה עליונה להוכיח ולהגשים את התאוריה והמדיניות, לגבור בכל מחיר.

המחבר נזהר, אולי משיקולי רגישות ומו"לות, מהצגת מסקנות קשות המתבקשות מתאורי התהליכים והממצאים.

בזה חסרונו העיקרי של הספר.

הארועים באירופה בין 1925 ל 1945 היוו את שיאו של מהלך אבולוציוני חברתי באירופה שהחל מראשית המאה ה-19 והתרחשו בצומת היסטורית חברתית וכלכלית חדשה ומאוד שבירה. תהליך החילוניות שהחל כ-300 שנה קודם, היה בשיאו. במקביל מגבלות חברתיות ישנות, על-פי החוקה הדתית הקודמת היו בשפל ובהדרדרות הגובלות בהתרסקות. 150 שנה קודם החלו תהליכי המהפכה למען חירויות וזכויות הפרט והעדפת שלטון הנבחר ע"י העם על פני שלטון המועבר בירושה. האימפריות הקלאסיות שנוצרו והוחזקו ע"י ועל-פי אינטרסים של בתי המלוכה, היו בתהליך לאיבוד צידוקן המוסרי, מול הרוחות החברתיות חדשות ומהפכניות, תוצר של שינויים כלכליים.

הקפיטליזם היה בשיא חזירותו החברתית לאחר שהיה המניע העיקרי למהפכה התעשייתית ועשה בה את השמוש הנצלני שערער את יסודות המוסר החברתי.

רוחות הסוציאליזם הקומוניזם והאנרכיזם גברו והביאו לסופת מלחמת העולם הראשונה שהסתיימה ללא הכרעה, כאשר השיקולים הכלכליים מאחורי הסכמי השלום הביסו את השיקולים הלאומיים והותירו ללא הכרעה את המחלוקות האידיאולוגיות. גרמניה הייתה המפסידה הכלכלית הגדולה של ההסכם לסיום המלחמה הזאת, והיא הדרדרה למשבר כלכלי ולאי שקט חברתי. גרמניה הייתה המוקד של המחלוקות. הסטראוטיפ הגרמני היה של חברה הסוגדת למדינה ללאום ומתקיימת למענם, הפוך מהסטראוטיפ האנרכיסטי, ומשני לסטראוטיפ הקומוניסטי. השיקולים החברתיים שהביסו את השקולים הלאומיים יוחסו לסטראוטיפ היהודים, שראייתם הייתה בעיקר חברתית כלכלית והרבה פחות לאומית. ואכן היהודים שיחקו תפקידים מרכזיים כלכליים חברתיים ופוליטיים בעת השבירה הזאת.

תהליכים אלה, שעברו על מרביתה של אירופה לא פסחו על היהדות האירופית. הקהילות ש-300 שנה קודם היו מסוגרות וחסומות מבחוץ ע"י חוקים ותקנות מגבילותם, פרצו בהדרגה אל המרחב שנפתח בפניהם. הפורצים די מהר למדו את האפשרויות וניצלו את ההזדמנויות. היהודים השיגו לעצמם בקצב מהיר ובולט מדי, עושר יחסי, השפעה מעמד ועמדות שליטה שחרגו משמעותית ממספרם היחסי באוכלוסיה הכללית, מה גם שרובם נשארו גם נאמנים לקהילתם ולקבוצתם היהודית למרות חילוניותם. שיוך בעייתי, שעורר "באופן טבעי" חשדנות והטלת ספק בנאמנות הלאומית.

ברקע ההיסטורי הזה מתפתחים בגרמניה התהליכים שביאים את היטלר לשלוט בה, ואת סטאלין להשתלט על בריה"מ. ההצלחה של המהפכה הקומוניסטית האלימה בבריה"מ, העניקה בתודעה החברתית צידוק מוסרי בעייתי, לשימוש באלימות קשה כאמצעי להשגת ניצחון פוליטי והשתלטות כפייתית על עמים ומדינות.

השנה 1925. הנסיכויות הגרמניות אוחדו לאומה ע"י ביסמרק לפני כ-60 שנה תחת חזון הלאומיות הגרמנית ומרבית הגרמנים חיים עדיין את רוח חזונו של ביסמרק. לאומיותם ואחדותם מאוימת מבחוץ ע"י מלחמה קשה וכושלת, שבה הוכנעו, ועתה הם תחת איום של משבר כלכלי, כפי שצפוי שיקרה אחרי הסתלקותו של מנהיג מייסד, יש מחלוקות ומאבקים חברתיים ואיום ממשי מבפנים וחשש לאחדות הלאומית הטריה.

בעת הזאת נמצאת בריה"מ הענקית בשטחה בעיצומו של תהליך מהפכני חסר תקדים לביסוס האידיאולוגיה הקומוניסטית בולשביקית. מסיומה של מלחמת האזרחים חלפו בקושי 7 שנים בהם נדרש היה להרוס את הישן והפגום ולהקים מאפס חברה על בסיס תאוריה מהפכנית חדשה וקוסמת שטרם נוסתה בעולם. עיני כל העולם נשואות לבריה"מ בתקוה בחשש ובציפיה. ההצלחה הבולשביקית להשתלט על בריה"מ מחזקת בכל המדינות המערביות תנועות סוציאליסטיות והמגמה הברורה המהפכנית הזאת מחרידה את כל המבנה הכלכלי הקפיטליסטי הקיים.

ליהודים המזוהים היסטורית כקבוצה נבדלת, ובמאה השנה האחרונות כקבוצה בעלת עצמה הולכת וגוברת, יש נוכחות קהילתית בכל מדינה. עתה הם תופסים תפקיד מרכזי ברור במהפכה הקומוניסטית המתפשטת. למרות שהם טורחים להצניע את יהדותם, רוחות האנטישמיות המושרשת לא יכולות להתעלם מעובדת יהדותם, ובעצם התמונה המצטיירת לעולם בשנת 1925 היא של יהודים עשירים המובילים בכלכלה הקפיטליסטית, ויהודים מבוססים ששולטים במקצועות החופשיים בחברות הסוציאליסטיות החופשיות, ויהודים המוליכים בהצלחה את המהפכה הקומוניסטית האלימה המאיימת לגלוש לכל עולם. הווה אומר היהודים החילוניים כקבוצה מזוהה גם לאומית, דואגים לעצמם לכל מצב. יש להם נציגים גם כאן וגם שם. בעיני החשים מאוימים, היהודים "ירוויחו" מכל תוצאה במאבק החברתי כלכלי הנמצא בעיצומו.

חשוב להזכיר כאן, שמרבית היהודים החילוניים העדיפו או אולצו לשמר את זהותם היהודית כקבוצה, למרות שהצהירו על נאמנות ללאומיות של כל מדינה שבה חיו. אלא שבעיני מי שאינו יהודי זה מצב בעייתי בהתיחסותו למיעוט מעורר חשד מובנה באשר לעוצמת הנאמנות בשל היותה מותנית. ואם לא די בכך, גם התנועה הציונות משתלבת "במהומה" ומיצרת הרבה רעש באירופה סביב הקמת מדינה ליהודים בפלסטינה, ונחשבת כתומכת בבריטים וכמי שגם סייעה להם לרסק את האינטרסים הגרמנים במזה"ת במלחמת העולם הראשונה, כאשר פולין מהווה מרכז לפעילותה.

זאת תמונת הרקע האירופית שבה מתרחשים התהליכים שתוצאותיהם מתוארים בספר החשוב הזה. ממצאי המחקר המתארים תהליך מאורגן מתמשך, של החרמות הרכוש הפרטי שיטתי מקיף, גרוש ההמוני של אוכלוסיות אזרחים ממקומותיהם, כליאתם במחנות עבודה שעבודם הכפוי, ההרג ההמוני השיטתי המתמשך והאונס הנרחב והמתמשך של הנשים בעיקר הגרמניות, מעידים שהמניעים האנושיים והמאבק היו אבולוציוניים גזעניים שרידותיים וטוטאליים.

הבולשביקים בהובלתו הנחושה של סטאלין שאפו ליצור מהקיים גזע אדם אוניברסלי חדש. עבד לרעיון ולחברה שויונית ותלוי בה תלות מוחלטת. לצורך זה נדרש לעקור מן השורש ולסלק את בני התרבויות הקיימות. בהבינם שהאינטליגנציה אינה ניתנת לאילוף, ומפריעה לתהליך, הם חיסלו אותה ללא היסוס. הם שאפו בגלוי להשליט את חזונם בדרכם בכל העולם. עד כדי כך, שאמצו לעצמם שיטות מיסיונריות כפיתיות ופולחנים אנושיים בדומה לשיטות דת הנוצרית.

הגרמנים אחוזי חרדה מפני איימת הקומוניזם הפופולרי והמאיים, פגועים לאומית ושחוקים כלכלית, נהרו אחרי תעמולת הרעיון הגזעני הנגדי, שייצר להם היטלר. שקבע שהגזע הארי גזע עליון ושליט על כל שאר גזעי האדם. ושאף בגלוי להכפיף את אירופה כולה לגרמנים ולהשיב להם צדק לאומי ועושר כלכלי על חשבון הגזעים הנחותים. לצורך זה נדרש לגרש את העמים הסלאבים מזרחה אל אסיה, ולישב במקומם גרמנים. להשתלט על הרכוש ולגרש את היהודים מאירופה אל שמורות. להרוס את הקומוניזם ותומכיו וליצור עולם חדש מונהג ע"י בני התרבות מהגזע הארי הטהור.

לצורך קיומי זה נדרש להפטר בכוח מהשכבות המשכילות הסלאביות והיהודיות, הוחרם והולאם הרכוש היהודי, והיהודים הרב-לאומיים שנתפסו כמנצלים וכאיום אנטי לאומי ממשי, רוכזו אל גטאות ומחנות כדי לנצלם כעובדי כפיה עד לגרושם.

השימוש הכוחני הפוליטי האכזרי שנעשה בבריה"מ נתן למרבית גרמנים החרדים החשים המאוימים, צידוק "מוסרי" לדחוק הצידה את נאורותם המוסרית הידועה, אל מול מה שהעדיפו לראות כסכנה קיומית על עתידם, סייע לכך מאד השימוש הכוחני הברוטלי המופגן שעשתה המפלגה הנאצית כדי לכפות את עמדתה הפוליטית ולבסס את שליטתה.

שלא כמהפכת הרחוב הכאוטית הבולשביקית הסלאבית, הנאצים ארגנו בגרמניה מהפכה מסודרת בסגנון גרמני מובהק. מבחינה אסטרטגית, היטלר תכנן וסימן את אירופה המערבית כיעד ראשון, כדי לייצר לעצמו גב כלכלי איתן להמשך.

האידיאולוגיות הזגעניות ההפוכת סייעו זו לזו

לעומת זה הבולשביקים בבריה"מ היו בתהליכי השתלטות והתבססות על הטריטוריה הענקית מרובת עמים ותרבויות. הם חששו מניצול המצב מבחוץ, מהתערבות מתואמת של יפן במזרח ופולין שליחת הקפיטליזם במערב לקריעת נתחים משטחם.

לאחר שפולין (המושפעת ע"י היהודים) סרבה לכרות איתו ברית, היטלר הבטיח את אגפו המזרחי בהסכם עם סטאלין ע"ח פולין וצ'כוסלובקיה. סטאלין מצידו הבטיח את אגפו המערבי השתלט על כל אוקראינה ומחצית מפולין, ושמח שהיטלר ילחם למען המהפכה העולמית שלו, יתקוף את הקפיטליסטים ויעסיק אותם, וכך הבולשביזם יוכל להמשיך בתהליך ההתבססות והשלטת הקומוניזם הצעיר (בקושי בן 20). ולצורך זה הוא אף סייע כלכלית לגרמניה במשך שנתיים מתוך שיקולי כדאיות לאומית פשוטים וקצרי טווח.

שתי אידיאולוגיות גזעניות הפוכות ומתחרות סייעו זמנית זו לזו כדי להיפטר מאיום גזע שלישי קפיטליסטי דמוקרטי.

הניצחון על פולין ועל מערב אירופה היה נחוץ להיטלר כדי לשכנע ולסחוף אחריו את מרבית הגזע הגרמני להאמין בדרכו ולהרחיב את מעגל המדינות התומכות בגרמניה. בזה הוא הצליח! ניתן לשער שהוא הניח שישקיט את המערב הקפיטליסטי, כאשר יפנה מזרחה למוטט את סטאלין ולהרוס את האימפריה הקומוניסטית המאיימת על כולם. גם בזה הוא לא טעה! בעלות הברית נהגו כסטאלין, דחו בכשנתיים את הפלישה לאירופה לא רק בגלל החזית עם יפן גם כדי לאפשר להיטלר לחסל את סטאלין ו/או להשחק בלחימה מולו. היטלר היה קרוב לזה מאד! למזלנו הוא חשב כגרמני, ולא העריך כראוי את משמעות לחוסר כל ערך לחיי האדם אל מול צדקת נצחון הרעיון באמונה הבולשביקית, שלא היססה לאלץ ולהקריב כל אדם במערכה.

היטלר טעה בגדול בכך שלא העריך משמעות הכוח היהודי העולמי בפרט בארה"ב. התכנון האסטרטגי שלו היה מבריק! נחישות הביצוע הייתה מצוינת, הרגשנות הגזענית ופחדו מהיהודים חיסלו אותו! אם לתורת הגזע הארי הוא נזקק כדי לאחד סביבו את מרבית הגרמנים, הרי שהוא היה צריך להסתיר את האנטישמיות הפומבית המתריסה והגוזלת, ולדחותה לאחר שפתח במלחמה והרחיבה. את החרמת והלאמת הרכוש היהודי בגרמניה הוא היה צריך לדחות ולבצעו לאחר שביצע זאת במדינות הכבושות, ולהצניע את זה בצרכי החרום הלאומיים ובעשן המלחמה. הוא יכל להרויח עוד שנה קריטית של תמרונים דיפלומאטיים מול המערב ולדחות את הצטרפותה הצבאית הפעילה של ארה"ב.

היהודים כדרכם, טעו טעות פטאלית בקריאתם והבנתם את המציאות סביבם ואת האומה הגרמנית. גרמניה הנאורה החופשית והליברלית שנשקפה מברלין ומכמה ערים הגדולות הייתה בעצם אחיזת עיניים, אשליה שיהודי אירופה אשלו את עצמם. האינטליגנציה הגרמנית, שיצרה את המצג הליברלי, התרכזה בערים הגדולות, שהיו מוקד תשומת הלב התקשורתי, אך הייתה מיעוט "רעשני", מה עוד שחלק ניכר מתוכה היו יהודים גרמנים.

הם אכן יצרו בעולם את מיתוס גרמניה התרבותית הנאורה והליברלית, רוב הגרמנים שחיו בכפרים ובעירות היו לאומנים עובדי כפיים חרדים לעתידם, דתיים, פחות ביקורתיים הרבה פחות סובלנים. קרקע פוריה לנטיעת פחדים ורגשות לאומניים.

מלחמת העולם השניה הייתה שיאו של מאבק השרדות גזעני חברתי וכלכלי עם הסממנים האבולוציונים הדרויניסטים של מלחמת הקיום. והיא הוכיחה בתוצאותיה, שרצון הקיום הבסיסי והפחד הלאומי והאישי מפני סכנת הכחדה, קובעים את ההתנהגות האנושית! תרבות חילונית ליברליזם נאורות וחופש הם רעיונות טובים ומספקים לתקופות אבולוציוניות רגועות שופעות ויציבות. בתקופות של איום להכחדה חברתית יפעלו חוקי הקיום הדרויניסטים.

שבעים שנה לאחר ארועי ארצות הדמים, האם העולם שוב ניצב בפתחה של תקופה של איום חברתי? והאם שוב היהודי מככב "כשחקן" מרכזי?... אם כן, הרי שמדובר בעוד וריאציה של איום ישן שהאנושות כבר ידעה כמותו ולכן הוא פחות מסוכן, וצפוי שיהיה גם פחות קטלני.