|   15:07:40
דלג
  שרגא בר-און  
פובליציסט מכון שלום הרטמן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
הלל צייטלין (1942-1871)

הלל צייטלין מבקש האלוהים

חייו של הלל צייטלין התאפיינו בטלטלות רוחניות; הוא גדל בבית חסידי, בבגרותו עבר תקופה של כפירה והתפקרות, ואחריה חזר שוב אל הדת. עם זאת, בכל תחנות חייו ליווה את צייטלין אותו מצב אמונה בסיסי - חיפוש ותעייה מתמדת אחר האלוהים וצימאון רוחני שאינו יכול להתמלא
13/06/2013  |   שרגא בר-און   |   כתבות   |   מכון שלום הרטמן   |   תגובות
התגלות אפשרית
במסה הנקראת "בחביון הנשמה" מופיע פרק הנקרא "ההתגלות". בפרק זה טוען צייטלין שהתגלות הינה אופציה חיה עבור כל אדם, תוך שהוא מתאר ומנתח צורות שונות שלה. לכאורה, האפשרות של התגלות האל עשויה להוות מענה לצימאון ולכיסופים הבלתי ממומשים

הלל צייטלין הוא מהדמויות החידתיות והמרתקות שפעלו באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. כתיבתו ההגותית והפובליציסטית מלמדת על עולמו הדתי העמוק והסבוך; כתביו עוסקים בשאלות דתיות, חברתיות ולאומיות, בחיפוש רוחני ועיון פילוסופי ובביקורת הדת והתרבות המודרנית.

את מהלך חייו הסוער של צייטלין מקובל לתאר בחלוקה לארבע תקופות: שנות הילדות והנערות בבית חסידי-חב"די; שנות בגרותו שאופיינו בכפירה ובהתרחקות מעולם האמונה (בין השאר בשל חשיפתו לספרות פילוסופית ומחקרית); תקופת תעייה וגישושים רוחניים; ולבסוף, בשנות מלחמת העולם הראשונה - שלב של "חזרה בתשובה" בעלת אופי ספיריטואלי עמוק, עד לסופו הטראגי, כאשר הובל לטרבלינקה כשהוא עטור בתפילין ובידו ספר הזוהר.

"בקשת האלוהים"

מתיאור זה של חיי צייטלין עולה תמונה של טלטול בין תחנות אמוניות ודתיות שונות, אך קריאה בכתביו של צייטלין תוך ניסיון להבין את עולמו הדתי הפנימי מעלה אפשרות אחרת לתאר את מסע חייו. ניתן לומר כי תפיסה אמונית אחת אפיינה את צייטלין לאורך כל חייו וליוותה אותו בשלבי ה"דת" וה"כפירה" גם יחד. את מצב האמונה הבסיסי והעמוק הזה, העומד ביסוד יצירתו, אני מבקש לכנות "בקשת האלוהים".

"בקשת האלוהים" היא תופעה דתית הממוקמת על הרצף שבין אמונה לכפירה, אך מכילה את שני הקטבים כאחד. מבקשי האלוהים חשים את קיומו של האל, בעקבות חוויה אישית או בשל השתייכותם למסורת שנטעה את אלוהים בלבם, אך למרות זאת הם אינם מוצאים עדות ממשית לקיומו. משום כך, הם חשים פער עמוק שניתן לכנותו 'קרע שבנפש', המתורגם לחיפוש בלתי פוסק אחר האל ולניסיון מתמיד לאתר את הנוכחות האלוהית ולהגדירה. "בקשת האלוהים" היא מצב אמונה ובו סימני שאלה שאינם באים על פתרונם: האל, הנחווה באופן ברור כל כך, נותר לעולם בגדר חידה, ומבקש האלוהים נשאר צמא וכמה אליו תמיד.

מצב אמונה זה משותף לסופרים והוגים רבים בשלהי תקופת ההשכלה, וספרות התחייה מתארת לא מעט דמויות התועות ומחפשות את אלוהיהן מבלי למוצאו. אך דומה שהלל צייטלין הוא ההוגה היהודי שהעמיד את מצב האמונה של "בקשת האלוהים" במרכז יצירתו וניסח אותה באופן החד ביותר. "בקשת האלוהים" מבריחה את יצירתו של צייטלין בכל הטלטלות הביוגרפיות ושינויי ההשקפות שעברו עליו.

מסה קצרה בשם "הצימאון" שפרסם צייטלין בשנת תר"ע (1910) מתארת בחדות ובדיוק את עולמו הפנימי של מבקש האלוהים באמצעות מטאפורת הצמא.

  • "הנה צמאה נפשי לאלהים. הולך אני לבקשהו. ואולם גם טרם אמצאהו - אדעהו.
    יודע אני את החסר לי, יודע אני אל מה נפשי הומיה...
    עוד טרם אטעם מן המים אשר לפני, עוד טרם אדע את טיבם, ואולם ידוע אדע, כי צמא אני להם [...]
    ואם גם אדמה כי דבר המים הגה ריק הוא, כי חזון המים חזון שווא הוא, גם אז לא יחדל צמאוני [...]
    אם גם אשמע ללהג בני-חלוף האומרים 'אין אלהים' - צמאוני לאלהים לא יחדל.
    אם אין אלהים מחוצה לי, הנה ישנו - בצמאוני".

    (מתוך: צייטלין, כתבים נבחרים ב', עמ' 168)


האמונה באל נתפסת כאן כמצב נתון מראש. מוקד תודעת "מבקש האלוהים" אינו מצוי אפוא בשאלה האם יש אלוהים או לא, אלא בתודעת החסר של המאמין עצמו: כשם שהצמא למים חש בחסרון המים כך הצמא לאלוהים חש בחסרון אלוהיו, גם אם טרם פגש אותו. הדרמה המרכזית של האמונה היא בחוסר הסיפוק; חוסר זה דורש שימלאוהו ומניע את המאמין למשימת חייו - בקשת אלוהים.

תחושות החיפוש והצימאון של צייטלין ממשיכות ומלוות אותו ביצירתו, והן מופיעות שוב ושוב בכתביו - אפילו כשהוא דן באופניה ומשמעותה של ההתגלות. במסה הנקראת "בחביון הנשמה", שנכתבה שלוש שנים לאחר "הצימאון", מופיע פרק הנקרא "ההתגלות". בפרק זה טוען צייטלין שהתגלות הינה אופציה חיה עבור כל אדם, תוך שהוא מתאר ומנתח צורות שונות שלה. לכאורה, האפשרות של התגלות האל עשויה להוות מענה לצימאון ולכיסופים הבלתי ממומשים. אך עיון במסה מגלה שאפילו את התגלות האל מתאר צייטלין מתוך תודעתו כ"מבקש אלוהים".

הדבר בולט במיוחד כאשר צייטלין מונה את עשרת האופנים שבהם חווה האדם את הנוכחות האלוהית. מתוך עשרת הדרכים השונות (בהן למשל גילוי האל בטבע, באירועים היסטוריים, בחלומות, במצפון, ועוד) מקדיש צייטלין את הדיון הרחב ביותר דווקא לדרך השישית שהיא "כליון הנפש וגעגועי עולם". בנתיב זה נחווית ההתגלות האלוהית דווקא בהעדרו של האל; הכיסופים הבלתי ממומשים אליו הם כשלעצמם אחד מביטוייה העזים של החוויה הדתית. גם כאן חוזרת מטאפורת הצימאון:

  • מאין הגעגועים הקורעים את הלב, ההמיה אשר לא תיתן דומי לאדם ביום ובלילה? מאין הצמאון אשר ירגיש כל איש בעל נפש... צמאון אשר כל האורות שבעולם... לא ירווהו אף במעט מן המעט?

    (מתוך: על גבול שני העולמות, עמ' 41)


כיליון הנפש והגעגועים אינם רק אמצעים מתודיים ללימוד האמונה, שיפַּתרו בהמשך מסעו של המאמין על-ידי התגלות האל; בקשת האלוהים לא תתמלא לעולם, שכן היא ביטוי לקרע בנפשו של האדם.

אנה אפנה ואלכה?

כאמור, התפתחותו של צייטלין תוארה לרוב בקו לינארי ברור שכלל את שלבי ההתפקרות, החיפוש וה"חזרה בתשובה". לפי תיאור זה, שטופח בעיקר על-ידי בנו של צייטלין, המשורר אהרון צייטלין, ועל-ידי תלמידו הרב פרופ' שמחה בונם אורבך, נעלמו ספקותיו האמוניים של צייטלין והוא חווה המרת לב שאפשרה לו לחזור לאמונה תמימה. דומה שמוקירי זכרו וממשיכי דרכו של צייטלין הסתייגו מהשקפות מסוימות שנתפסו בעיניהם כספקניות יתר על המידה; אהבה זו קלקלה את השורה והובילה לעריכה ותיקונים בכתביו מתוך מגמה להשמיט את סימני השאלה האמוניים שהעלה. אך עיון בכתביו (בפרסומם המקורי) מעלה כי כל תחנות חייו היו פרקים במסעו הבלתי פתיר של "מבקש האלוהים".

כך למשל, גם בחיבור "ספרן של יחידים", שנכתב לכאורה בתקופת ה"תשובה" של צייטלין, מאופיינת דתיותו בתודעת התעייה ובקשת האלוהים. החיבור נפתח בקריאת חיפוש: "אלהי, אלהי, אלהי מעוזי, אלהי אהובי, אנה אפנה? אנה אלכה? [...] אַיךֶּ, אורח המוציא מן הגלות? אַיךֶּ, אורח המוביל לעיר הקודש"? (ספרן של יחידים, עמ' 5). אכן, גם בכתיבתו המאוחרת לא התפתה צייטלין להציע פתרון גמור ורצוי לחידת החיים. לציווי האל לאברהם "לך לך" העניק פירוש אקטואלי, כצו הנוגע לכל אדם ומורה לו להתנתק מקיבעונותיו, אך זאת מבלי לסמן את היעד: "אין האלהים אומר לאדם: שם ושם היא הארץ הדרושה לך" (ספרן של יחידים, עמ' 28). בעזרת ציטוט של הרבי מגור, בעל ה"שפת אמת" הוא מתאר את תהליך החיפוש אחר הארץ המובטחת במילים הקולעות למצב האמונה שליווה אותו כל חייו - הצימאון והחיפוש של "מבקש האלוהים":

  • "על-ידי בטול בא האדם להשגה, ועל-ידי ההשגה לבטול עוד יותר, וכה הולך הדבר וחוזר ונשנה עד לאין סוף, כי כן רצונו יתברך, שבעולם הזה יהיה רק יגיעה ולא מנוחה".

הכותב הוא מורה ועמית מחקר במכון שלום הרטמן ופעיל בתחום ההתחדשות היהודית בישראל.
תאריך:  13/06/2013   |   עודכן:  13/06/2013
ד"ר שרגא בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גם בתקופה שבה הניתוח הפלסטי הפופולרי ביותר בישראל הוא הגדלת חזה, לא נס ליחם של ניתוחי האף - "הקלאסיקה של הניתוחים הפלסטיים". נהפוך הוא: הביקוש לניתוחי האף האסתטיים הולך וגדל בשנים האחרונות, דווקא בקרב פלחי אוכלוסיה חדשים.
13/06/2013  |  ד"ר משה גולדשר  |   כתבות
חרי עשור של התדיינות משפטית, שבמהלכה החליף אחד הצדדים את בעליו ואף הגיע להקפאת הליכים, הגיעו "דה-מרקר" ומעריב להסכם פשרה. "דה-מרקר" ישלם למעריב 3.3 מיליון שקל תמורת ביטול ההליכים המשפטיים, זאת בעקבות פסק הדין שקבע כי אתר "דה-מרקר" העתיק בשנים הראשונות לקיומו באופן שיטתי ובלא רשות מאות כתבות שפורסמו במעריב, תוך הפרת זכויות.
13/06/2013  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
הבטתי בירח, שהמלאך הצליף בו ואמר לו "גדל!", וחשתי הודיה לנוכח חוּטֵי הזְהוֹרית הכסופה שנמשכו ממנו. ובדומה לירח עצמו, אף ההודיה זרחה בעוז רך, מפיצה נגוהות משל עצמה, כאילו בלעתי בטעות איזה גֶרֶם שמיימי. האם רק מקרה הוא ש'הודיה' היא היפוך אותיות של 'דהויה'? ובכן, אני מאמינה שהעברית, הקודמת לקדמת דנא, ידעה את הסוד כאשר הערתה אותו אל האותיות המהופכות הללו: אדם שהפלאים היומיומיים סביבו, מחילזון ועד טוסטר קופץ, אינם מעוררים בו הודיה - דהויה היא ליבתו. אך כאן העסק מסתבך: ההודיה איננה רק תגובה על יפי הבריאה, אלא מהווה כוח חִיות פנימי המאפשר מלכתחילה את ההיקסמות מהעולם, מהזולת ואף מעצמנו. במילים אחרות: אם לא נחוש הודיה, לא נבחין בהוד סביבנו. בלוגיקה קוראים לזה סיבתיות הפוכה: התגובה לתופעה הופכת תנאי לקיומה של התופעה (לפעמים ממש מעניין לִחְיוֹת!).
12/06/2013  |  חגית כהן  |   כתבות
המושגים "חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה" מעידים על האופן בו נתפסים תהליכי ה"חזרה" בחברה הישראלית; התיאור הרווח הוא כי ה"חוזר" עובר ממחברה אחת (דתית, חילונית או חרדית) לחברה אחרת באמצעות אימוץ קוד התנהגות חדש. אך ממחקר מקיף על תהליכי החזרה בתשובה והחזרה בשאלה בחברה הישראלית, המתבסס על ראיונות עם כתשעים חוזרים, עולה תמונה אחרת. ניתן לומר כי החוזרים אינם עוברים באופן מלא תהליך של מעבר בין חברות קיימות, אלא יוצרים מעין שדה סוציולוגי חדש המייחד אותם.
12/06/2013  |  ד"ר שלומי דורון  |   כתבות
אמבליופיה, עין עצלה, היא מצב בו עין אחת אינה רואה, למרות שמבחינה אנטומית היא בריאה ותקינה. שכיחות הבעיה באוכלוסיה מוערכת בכ-3%-5% ובישראל כ-35,000 ילדים בגילאי שלוש עד 10 סובלים מהבעיה.
12/06/2013  |  ד"ר שמואל לוינגר  |   כתבות
שפה אחת ודברים אחדים  /  פנחס שיפמן
"והמשכילים יבינו": קריאה חדשה בספר הכוזרי  /  ד"ר מיכה גודמן
הוגה ההתחדשות היהודית  /  נדב ברמן-שיפמן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
עדנה בקנשטיין לשעבר נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בבית המשפט המחוזי מספרת על חיזוריו של אריק בעלה והגעגועים אליו, ושוללת מעבר לדיור מוגן    כתבת דיוקן החושפת דמות שופטת ...
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
בסוף נהייה שורה קטנה, יותר ממילה יחידה, אות בודדה, תג יחיד, פסיק קטן. נהייה שורה קטנה, שורה בעמוד הריק של ההיסטוריה היהודית עתיקת היומין
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il