אני מתבייש על כך שציבור גדול של שומרי מצוות מתייחס בזלזול תהומי לציבור אחר של שומרי מצוות, רק משום שהאחרונים אינם חושבים כמותו. אני גאה להיות חלק מהציבור השני, שממשיך בדרכו למרות הבוז והשנאה.
אני מתבייש על כך שתלמידי חכמים חרדים מחרימים תלמידי חכמים דתיים-לאומיים, רק בשל הבדלי השקפות. אני גאה על כך שבציבור הדתי-לאומי מכבדים את גדולי הדור החרדים, למרות הבדלי ההשקפות.
אני מתבייש על כך שגדולתו בתורה של הרב
עובדיה יוסף עומדת ביחס הפוך למידותיו; על כל ש"הלשון הממהרת אמרי שְפָר" היא גם זו שבין אדם לחברו "מלחכת עפר". אני גאה על כך שגדלותם בתורה של מי שספגו את נחת לשונו של הרב עובדיה, עומדת ביחס ישיר למידותיהם; על כך שהם מקיימים בגופם את "אשרי הנעלבים ואינם עולבים".
אני מתבייש על כך שמאות אלפי ישראלים סבורים שהתורה פוטרת אותם מהמצוה היסודית של הגנת ארצם. אני גאה בכך שמאות אלפי ישראלים מוכיחים שניתן לשלב תורה עם דרך ארץ, לימוד עם צבא.
אני מתבייש על כך שיש מי שמרימים יד על חבריהם שהתגייסו לצה"ל, ותוך כפיות טובה אינם מוכנים להתפלל לשלומם של מי ששומרים על חייהם. אני גאה להשתייך לציבור העושה בדיוק את ההפך.
חדשים מקרוב באו
אני מתבייש על כך שיש יראי-שמיים רבים המתעלמים מן המציאות הנגלית לנגד עיניהם בארץ ובמדינה, ואף מעוותים את ההיסטוריה לצרכיהם. אני גאה להשתייך למי שרואה את המדינה כראשית צמיחת גאולתנו.
אני מתבייש על כך שרבנים ודיינים שכחו את הכלל "כוחא דהיתרא עדיף", והם מטילים על הציבור גזירות שונות ומשונות, "חדשים מקרוב באו, לא שְׂעָרוּם אבותיכם". אני גאה על כך שרבנים ודיינים אחרים מוכנים ללכת נגד זרם "דובוני לא לא" ולפסוק באומץ על-פי מיטב מצפונם והכרתם, אם תרצו - "דובוני אכפת לי".
אני מתבייש על כך שרבנים ודיינים פוסלים בצורה שיטתית גיורים של אחינו האובדים, ומתיימרים להיות בוחני כליות ולב בבדיקת כנות הצהרותיהם של המתגיירים. אני גאה על כך שיש בתי דין ומשפחות המאמצים אל חיקם את הגרים ועושים ככל יכולתם להקל עליהם.
אני מתבייש על כך שהבחירות לרבנות הראשית הפכו למקח וממכר פוליטי, למסע של השמצות, לחודשים של ההפך מקידוש השם. אני גאה על כך שברחבי הארץ משרתים באמונה ובתנאים קשים מאות רבני ערים, עיירות ושכונות.
שוכח ומשכיח את המסורת
אני מתבייש על כך שציבור גדול שוכח ומשכיח את המסורת וההלכה בדבר תלמוד תורה שלצידו מלאכה ופרנסה מיגיע-כפיים. אני גאה על כך שמאות אלפים מוצאים מדי יום זמן ללימוד - משנה, גמרא, פרשת שבוע - לפני עמל-יומם ואחריו.
אני מתבייש על כך שמי שמתיימרים להיות בני תורה, מלבינים פנים ברבים רק משום שמדובר בנשים או בבני עדה אחרת. אני גאה על כך שבני תורה רבים מתייצבים לימינם של נשים ובני עדה אחרת.
אני מתבייש על כך שהרב הראשי לישראל נחשד בעבירות השחיתות החמורות ביותר שניתן לייחס לאיש ציבור. אני גאה על כך שמאות ואלפים מלמדים תורה מדי יום שלא על-מנת לקבל פרס.
אני מתבייש על כך שהמפלגה לה נתתי את קולי, ואשר הבטיחה לנו ש'משהו חדש מתחיל', מורכבת ברובה מחברי כנסת הנשמעים לרבנים - כאילו היו חברי מפלגה חרדית. אני גאה בכך שבכל זאת יש בה כמה נציגים השומרים על עצמאותם ומתפלל שלא ילכו בעקבות חבריהם.
אני מתבייש על כך שחברי כנסת חרדיים אינם בוחלים בשום טריק כדי לאחוז בקרנות המזבח של השלטון, ומחרפים ומגדפים את מי ששוללים זאת מהם. אני גאה על כך שיש גם בציבור החרדי שליחי ציבור העושים את מלאכתם נאמנה.
אני מתבייש על כך שמוסדות צדקה וחסד משמשים ככסות למעשים פליליים. אני גאה על כך שרובם של מוסדות אלו מנוהלים לשם שמיים ומבצעים בהתמדה מלאכת קודש.
אני מתבייש על כך שיש רבבות שומרי מצוות החושבים כמוני, ואשר אינם יכולים להביע את דעותיהם מחשש שיבולע להם ולילדיהם. אני גאה על כך שאני משתייך לציבור בו אפשר לומר בקול רם את מה שאני חושב.
