|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ויתור על שטחים לא יביא שלום
|
אייאן חירסי עלי חיה בתוך ריבוי זהויות: מוסלמית מסומליה שברחה ממשפחתה כי לא רצתה להתחתן עם זר, חברת פרלמנט הולנדית, סופרת ופעילה פוליטית שפרצה לתודעה בעקבות ביקורת חריפה על האיסלאם ועל דיכוי האישה ● בראיון לרגל ביקורה בישראל, היא מביעה דאגה בנוגע למו"מ הישראלי-פלשתיני, ומאמינה שלפני ויתור על שטחים צריך לחול שינוי פנימי בחברה האיסלאמית ● "פשרה היא הפסד בתרבות הזאת", היא אומרת, "וקשה להסביר זאת לאנשים מערביים"
|
|
מנהיגת מאבק הנשים המוסלמיות. אייאן חירסי עלי [צילום: AP]
|
|
|
|
|
רב-מכר בינלאומי. הספר "כופרת"
(כנרת זמורה ביתן)
|
|
|
|
|
יש משהו מעורר כבוד בנוכחות השקטה והתקיפה של אייאן חירסי עלי, שעה שהיא מפציעה מאחורי הקהל ועולה להרצות. הביוגרפיה המסובכת של חירסי עלי מתחילה במשפחה מוסלמית בסומליה. בגיל 5 עברה מילת נשים ועד שנות בחרותה הייתה מוסלמית אדוקה. בראשית שנות ה-20 לחייה, כשנודע לה שמשפחתה מתכוונת לחתן אותה עם גבר זר מקנדה שלא רצתה, ברחה וביקשה מקלט בהולנד. היא למדה באוניברסיטת ליידן והחלה לפרסם מאמרי ביקורת מושחזים על האיסלאם ועל מצב האישה המוסלמית ובנושאים נוספים. היא כתבה את התסריט לסרטו של הבמאי ההולנדי תיאו ואן גוך "כניעה". מאוחר יותר נרצח ואן גוך בידי מתנקש מוסלמי. חירסי עלי הצטרפה למפלגת העם לחירות ולדמוקרטיה ונבחרה ב-2003 לפרלמנט ההולנדי. כמה שנים מאוחר יותר עברה לארה"ב והצטרפה למכון המחקר "אמריקן אנטרפרייז אינסטיטוט" (AEI). היא פירסמה כמה ספרים; אחד מהם, האוטוביוגרפיה "כופרת" שהיה לרב מכר עולמי, תורגם לעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן בשנת 2008. עוד ב-2005 נבחרה בידי המגזין "טיים" לאחת מ-100 הדמויות המשפיעות בעולם. האינטרנט מלא בחומרים על אודותיה - מאמרים וסרטוני הרצאות. האומץ שבדבריה כפול: הן מצד האיסלאם המאיים על חייה והן מצד העילית הליברלית במערב, שאינה אוהבת את הביקורת על הרב תרבותיות ועל העיוורון של החברה המערבית, המסרבת לראות את האיום האסטרטגי על קיומה כחברה חופשית. לישראל הגיעה אייאן חירסי עלי במסגרת ועידת הנשיא. חירסי עלי (43) התבטאה פעמים רבות בנוגע למצב במזרח התיכון, וטענה שאנשים במערב אינם מבינים שמה שמתרחש במזרח התיכון אינו שיח או דיאלוג. "הסוגיה מורכבת מיותר מבעיה אחת", היא משיבה לי. "בהתייחס לסוגיה הישראלית-פלשתינית, הבעיה העיקרית היא שכאשר מדברים על תהליך השלום, מה שאתה מקבל הוא תהליך ולא שלום. מדוע התהליך הזה אורך זמן כה רב? עבור הישראלים הסוגיה היא בעיה טריטוריאלית, לעומת זאת עבור מנהלי המו"מ הפלשתינים זאת אינה בעיה טריטוריאלית, אלא בעיה דתית ואתנית. מעורבים בה לא רק הפלשתינים אלא כל הערבים. מנקודת המבט של המנהיגות הערבית, הגעה להסדר של שתי מדינות משמעה בגידה באלוהים, בקוראן, בחדית' ובמסורת האיסלאם". למרות שהם מוצגים כחילונים? "ההנחה שמנהלי המו"מ הפלשתינים חילונים אינה נתמכת על-ידי עובדות. לו היו חילונים, כבר היה בנמצא הסכם טריטוריאלי כלשהו. נכון להיום, אין הסכם משום שבצד אחד זה הפך לג'יהאד דתי של הכל או לא כלום, ואילו בצד האחר זאת עדיין סוגיה טריטוריאלית. אני יודעת שיש גם ישראלים שמתייחסים לכך כאל בעיה דתית; אך הם נמצאים בשוליים, לעומת הצד המוסלמי. הגעה לפתרון שתי מדינות היא בגידה דתית - לא רק עבור המנהיגות, אלא עבור רוב המוסלמים כיום. המערב אינו מבין זאת". מדוע? עשית שנים רבות במערב, כיצד את מסבירה זאת? "תפיסת הדת במערב במאה ה-20 וה-21 שונה מזו של המוסלמים במזרח התיכון. במערב הפרידו בהצלחה בין דת לפוליטיקה, אבל גם במקומות במערב שבהם ההפרדה אינה ברורה, מושג האלוהים והדת - אפילו במאות ה-13 וה-15 - עדיין שונה ממה שהוא כיום במזרח התיכון. "האיסלאם הוא אורתופרקסיה, לאיסלאם יש מטרה. אז אם אתה מוסלמי אמיתי, עליך להילחם למען המטרה. אתה יכול להגיע להסדר שלום זמני או להפסקת אש, אבל לא מדובר במצב סופי, נצחי. לא מדובר בטריטוריה בלבד, כי השטח אינו שייך לעם; הוא שייך לאלוהים. אז עבור מנהיג פלשתיני - גם אם חילוני, אפילו אתיאיסט - לצאת מחדר המו"מ ולהכריז 'השגתי פתרון של שתי מדינות', פירושו להיות בן מוות". לא מעט חכמים מגיעים לכאן ומציעים לנו, הישראלים, להיות רציונליים. מה דעתך, האם יש דבר בסכסוך הזה הקשור לרציונליזם? "אירופאים ואמריקנים - ואינני מתייחסת רק למנהיגים אלא גם לאדם ברחוב - בטוחים שלכל בעיה חייבת להימצא איזושהי פשרה שאפשר להעלות במו"מ. מה שהם אינם יכולים לקבל הוא שצד אחד יכריז ש'התוצאה ההגיונית היחידה היא הניצחון המוחלט שלנו'. אם נשים לרגע בצד את הסיפור הישראלי-פלשתיני, אפשר לראות רכיבים של התרבות הזאת במאורעות המתחוללים בסוריה, בלבנון. ראינו זאת עם מובארק. יש מנצח ויש מפסיד, אבל לא יכולים להיות שני זוכים". רעיון הפשרה נובע מנאיביות? "אתה יכול לתייג אותה בכל תווית שתבחר. הקשבתי לאדם כמו טוני בלייר בשניים-שלושה כנסים שבהם נאם, והוא חדל להיות נאיבי, הוא לא אותו האדם שהיה לפני עשר שנים בכל הקשור לסכסוך הזה. יותר ויותר מנהיגים רואים שאי-אפשר לפתור את הסכסוך הזה בסגנון מערבי, כלומר באופן שבו כל סכסוך יכול להיפתר, בכך שאיש לא יעזוב את שולחן המו"מ בידיים ריקות. בתרבות המוכתבת על-ידי כבוד ובושה, נוסף על הנושא הדתי - כל סוג של תבוסה, של פשרה, משולים לעזיבת השולחן בידיים ריקות. פשרה היא הפסד בתרבות הזאת. מאוד קשה להסביר זאת לאנשים מערביים בני זמננו". |
|
|
|
|
| "להמשיך ולדון שוב ושוב בסכסוך הישראלי-פלשתיני דומה בעיניי לבליעת כדור הרגעה או לעישון חשיש. אתה פשוט רוצה להרגיש יותר טוב. אינך יכול להתמודד עם המציאות, אז אתה ממשיך לקטר כדי להרגיש טוב יותר. באזור הערבי הגעה לפשרה כמוה כאובדן כבוד" | |
|
|
|
לטענתי כי לליברלים רבים בעולם, הדוגלים בפתרון הפשרה, יש נטייה גם להאשים את ישראל, חירסי עלי עונה ש"ליברלים רבים חושבים שישראל דומה למדינותיהם; עוד מדינה ליברלית, לבנה, רציונלית וכו'. לכן הם מצפים שתנהגו בדומה להם. אבל הם דנים בנושא בהקשר של ארה"ב, אירופה או מערכת מערבית אחרת, שבהן מתקיים שלטון חוק. יש בית משפט מחוזי, בית משפט לערעורים ובית משפט עליון, וכאשר שופטי העליון אומרים את דברם, זה סוף פסוק שלאחריו אתה מקבל עליך את הדין, גם אם יצאת בבושת פנים". מה שהליברלים הללו אינם מבינים הוא שההקשר שבו אנו דנים פה, שונה באופן יסודי. תשתית (משפטית) מעין זו שהזכרנו, אינה קיימת, ואלה החפצים בה הם מיעוט נרדף. "עם זאת, אני אופטימית בעקבות האביב הערבי, משום שמה שאני רואה הוא אנשים, אומנם מעטים ולא מאורגנים, שכן רוצים בתשתית משפטית, שבה הדת מושמת בצד והפשרה הופכת לנושא המרכזי. הם אינם יודעים כיצד להתקדם, חסרים להם משאבים ומוסדות. גם במקומות שהם הרוב, עדיין אין להם תשתית לאפשר לזה לקרום עור וגידים, אבל זה אפשרי". דעותיה של חירסי עלי אינן נפוצות בתקשורת הליברלית או בקרב העילית האינטלקטואלית הליברלית. האם נתקלה בקשיים בהשמעת הרעיונות האלה? "בקרב האליטות הליברליות־מערביות יש אלה שיש להם ניסיון ממשי בתחום ואלה שלא", היא אומרת. "אלה שהתנסו בהיבט כלשהו בתרבות או בדת האיסלאמית, שבאמת השקיעו מעצמם לקדם סוג של פשרה, יוצאים עכשיו - אחרי שנים של ניסיונות כושלים - עם פרספקטיבה שונה לחלוטין. אותם אינני צריכה לשכנע. הזכרתי קודם את טוני בלייר, ליברל מפורסם ששינה את תפיסתו; פעם האמין שכל שנדרש הוא המיומנות למצוא תמיד פשרה עם מי שנמצא בחדר המו"מ. הוא כבר לא חושב כך. מכיוון שמדובר בתופעה אחרת לחלוטין, אנו זקוקים לקול כמו שלו כדי לחנך ליברלים מערביים להבין מדוע זה שונה. אני סוברת שמי שפועל מתוך הנחה שכולנו דומים, ושכולנו מסוגלים להגיע לפתרון - הוא אדם חסר עניין, אדיש וחסר ניסיון". יש פה גם מידה מסוימת של אידיאליזם. "אידיאליזם הוא דבר טוב. אבל כאשר הוא נתקל במציאות, אסור לתמרן את המציאות כדי שתתאים לאוטופיה שלך. צריכים להפנים את המציאות. 93 אלף בני אדם מתו בסוריה כי כוחות האופוזיציה לא יכלו ולא רוצים להתפשר. 93 אלף הרוגים אלה הם יותר מסך ההרוגים, משני הצדדים, בסכסוך הישראלי־פלשתיני בכל שנותיו. "לכן, להמשיך ולדון שוב ושוב בסכסוך הישראלי־פלשתיני דומה בעיניי לבליעת כדור הרגעה או לעישון חשיש. אתה פשוט רוצה להרגיש יותר טוב. אינך יכול להתמודד עם המציאות, אז אתה ממשיך לקטר כדי להרגיש טוב יותר. אפשר גם לדבר על מספר האנשים שמתו בלוב, כי קדאפי והאופוזיציה לא ניגשו לשולחן המו"מ. התופעה הזאת חוזרת על עצמה כחוט השני, לא רק כיום, אלא במרוצת הדורות בכל האזור הערבי. הגעה לפשרה כמוה כאובדן כבוד". אז האם את חושבת שהדיבורים על מו"מ מצד בעלי השיח הערביים, הם סוג של משחק ללא כוונות אמיתיות? מייד לאחר הסכמי אוסלו, ערפאת נאם במסגד בדרום אפריקה והישווה את ההסכם להסכם אל חודייביה של מוחמד עם אויביו. פה בישראל היו שקיבלו את זה וטענו שערפאת נאלץ לדבר בשתי שפות, אחת לעמו ואחת איתנו. "אני שומעת את הטיעון הזה כל הזמן, גם ביחס לנשיא טורקיה ארדואן וביחס לסעודים. אתה יודע מדוע זה טיעון נפסד? אם אתה רוצה שלום ולא תהליך, עליך לעשות שלום עם העם שמולך. הנציגים במו"מ אינם חשובים. מדובר בבודדים שעשויים למצוא עצמם למחרת מחוץ לפוליטיקה או בעולם שכולו טוב. אתם זקוקים לשלום עם העַם שמולכם, וכל עוד הוא לא רוצה לשמוע משהו אחר, לא יהיה שלום. עד שההמונים יסכימו לפשרה, אין פשרה. זה נכון לפוליטיקה הפנימית של כל אומה או ליחסי החוץ עם עמים אחרים, שבהם הסכסוך הישראלי־פלשתיני נתפס כסמל המובהק הגדול ביותר של היחסים הבינלאומיים עם העולם הערבי והאיסלאמי. בתוך התרבות עצמה חייב להתחולל שינוי בגישה, ואני מקווה שאנחנו יכולים לראות את זה".
|
|
|
|
|
| "צריך לשאול למה המשטר הסורי ודומיו פשוט אינם מסוגלים לומר די אחרי הרג של עשרה אנשים או 10,000. למה לא? זה לא נגרם על-ידי הישראלים או האמריקנים או גורמים אחרים מבחוץ; זה חלק מהתרבות. וכדי שהתרבות תצמח מזה - השינוי צריך להתחולל מבפנים" | |
|
|
|
חירסי עלי מאמינה ש"ששחרור אמיתי לא יכול להתקיים ללא החירות האינדיבידואלית, ללא המרחב הפרטי וקולו של היחיד. העובדה שהאינדיבידואליזם אינו מקבל הזדמנות בעולם הערבי המוסלמי קשורה בהשתייכות ובקולקטיביזם. אם אתה רוצה להיות מנצח, אתה רוצה להיות שייך, חלק מהקולקטיב. אם אינך כזה אתה מקור לבושה.
"צריך לשאול למה המשטר הסורי ודומיו פשוט אינם מסוגלים לומר די אחרי הרג של עשרה אנשים, או 1,000 או 10,000. למה לא? זה לא נגרם על-ידי הישראלים או האמריקנים או גורמים אחרים מבחוץ; זה חלק מהתרבות. וכדי שהתרבות תצמח מזה - השינוי צריך להתחולל מבפנים".
אם כך, האם יש משמעות למו"מ כאשר אצלנו מדברים על שלום ואילו הרשות הפלשתינית משתמשת בספרי לימוד אנטי־ישראלים, שאפילו אינם מזכירים את ישראל במפות שלהם וכו'?
"לא כעת. לא כל עוד הרוב בעם אינו חפץ בשלום. מנהיג ערבי שרוצה שלום באמת ובתמים חייב בראש ובראשונה לשכנע את העם הערבי, לקבל את אישורו, ואז ללכת ולהשיג שלום. לכן הדבר הראשון שיש לעבוד עליו אינו היחסים עם ישראל, אלא שינוי התרבות האיסלאמית והתרבות הערבית. זה לא תלוי בכם, למרות שתוכלו לסייע לתהליך, לקדם אותו, להיות זרז; אבל זה לא תלוי בכם, ולא בארה"ב או בשאר העולם".
אם נתייחס לתיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות, האם יש התעוררות באירופה ביחס לאיום שהיבשת עומדת מולו? לנו פה יש תחושה שישראל היא סוג של שעיר לעזאזל עבור שאר העולם. האם מה שקורה באירופה אינו סוג של כיבוש איסלאמי שקט?
"כן, אבל זה לא שקט יותר מאז אירועי 11 בספטמבר ומזימות הטרור. משום שמדינות אירופה וארה"ב הן דמוקרטיות, יש בהן חופש ביטוי, וככל שאנו מקשיבים, מבחינים בהבדל התרבותי הקיצוני בין הציביליזציות, כפי שהנטינגטון טוען. מוכרחים להכיר בזה, לפני שמאשימים את ישראל - אחרת הדברים לא ישתנו. האירופאים מתעוררים כעת ומבינים זאת".
|
|
לקראת סיום, לחירסי עלי יש מסר לקוראים בישראל. "כפי שאני אומרת בהרצאותיי, צריכים להיות ריאליסטים ולהכיר בכך שישראל אינה הבעיה, ואף לא הפתרון. אני גם מדברת על סימני התקווה, על נשים (מוסלמיות) שרוצות לשפר את חייהן, על הומוסקסואלים, על מיעוטים דתיים. אם אדם בישראל, גם אדם מן השורה, רוצה להיות פעיל, עליו ליצור קשרים עם אותם אנשים במזרח התיכון אשר פיתחו משהו קרוב יותר למה שהישראלים רוצים".
את חושבת שתהיה זו טעות ענקית לוותר על שטחים לפני שיתחולל שינוי תרבותי?
"גם אם מוותרים על כל הארץ, זה לא יפתור את הבעיות במזרח התיכון. זה לא יעלים את הרודנות מהאזור, לא ישחרר נשים ולא יעזור למיעוטים דתיים. זה לא יביא שלום לאף אחד. גם אם ישראל לא תוותר על סנטימטר אחד של אדמה - התוצאה תהיה זהה.
"אם אתם רוצים שלום בר־קיימא, אמיתי, אז קודם צריכים לחול שינויים פנימיים בקרב היחיד המוסלמי, המשפחה, בית הספר, הרחוב, החינוך והפוליטיקה. הודות לטכנולוגיה, דברים יכולים להתפתח במהירות. תראה את האירנים, מה שארך אצלם 30 שנה יכול לקרות במצרים בתוך חמש או בתוך עשר שנים".
את מדברת על תהליך חילון?
"לא, רק שרוב העם יקום ויביע עמדה מול השריעה. אתה יודע, אומרים שמוסלמים רוצים את השריעה עד שהם מקבלים אותה".
כדי לשנות את התרבות אנחנו זקוקים ל־100 שנים ויותר.
"אתה יכול לבחור כל מספר שאתה רוצה. אני מדברת על פרק זמן ממושך ועקוב מדם. אבל השינוי יבוא".
|
|
| תאריך:
|
28/06/2013
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2013
|
|
דרור אידר
|
|
ויתור על שטחים לא יביא שלום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סגנון מערבי
|
28/06/13 14:00
|
|
|
|
|
|
משה המכבי
|
28/06/13 20:48
|
|
|
|
|
|
למכבי הצעה
|
29/06/13 11:35
|
|
|
|
|
|
מר 1 קיבלת תג'
|
29/06/13 21:56
|
|
|
|
|
|
ווטאבר
|
29/06/13 23:31
|
|
|
|
|
|
פלא יועץ
|
30/06/13 04:20
|
|
|
|
|
|
לגאון הויקיפדיה
|
30/06/13 09:41
|
|
|
|
|
|
פלא יועץ
|
3/07/13 10:25
|
|
|
|
|
|
לרועץ הטיפש
|
3/07/13 22:31
|
|
|
|
|
|
זועבי עצבני
|
30/06/13 09:50
|
|
|
|
|
|
מר "ווטאבר"
|
30/06/13 17:31
|
|
|
|
|
|
איריס כהן
|
30/06/13 23:38
|
|
|
|
|
|
לאיריס כהן
|
1/07/13 01:43
|
|
|
|
|
|
נתן זועבי
|
30/06/13 09:42
|
|
|
|
|
|
צ׳רצ׳יל פיספס.
|
30/06/13 12:19
|
|
|
|
|
|
מר "ווטאבר"
|
30/06/13 17:48
|
|
|
|
|
|
שתי טעויות
|
30/06/13 19:23
|
|
|
|
|
|
למר "1 המטומטם"
|
1/07/13 01:21
|
|
|
|
|
|
נתן זועבי
|
30/06/13 18:14
|
|
|
|
2
|
|
ראיס-פוטין-טיל300
|
28/06/13 22:02
|
|
|
|
3
|
|
יוד יוד
|
28/06/13 22:33
|
|
|
|
4
|
|
דאגנית
|
29/06/13 10:35
|
|
|
|
|
|
ירון זכאי 1
|
29/06/13 21:56
|
|
|
|
|
|
דאגנית
|
30/06/13 21:22
|
|
|
|
5
|
|
קורןנאוה טבריה
|
30/06/13 08:54
|
|
|
|
6
|
|
הסמולצ'יקים ולפרס
|
30/06/13 13:28
|
|
|
|
7
|
|
יוסי מ
|
30/06/13 15:05
|
|
|
|
|
|
יוסי ידידי
|
30/06/13 15:31
|
|
|
|
|
|
יוסי מ
|
30/06/13 16:20
|
|
|
|
|
|
יוסי ידידי
|
30/06/13 18:00
|
|
|
|
|
|
יוסי מ
|
30/06/13 19:16
|
|
|
|
|
|
יציאה מוחלטת?
|
30/06/13 21:52
|
|
|
|
|
|
יוסי מ
|
30/06/13 22:52
|
|
|
|
|
|
יוסי ידידי
|
1/07/13 10:33
|
|
|
|
|
|
ועוד לידידי יוסי
|
1/07/13 11:09
|
|
|
|
|
|
הוא מאושר
|
18/07/13 09:47
|
|
|
|
|
|
תצאו למצריים
|
1/07/13 01:54
|
|
|
|
|
|
מוטי ליבר
|
14/08/13 15:22
|
|
|
|
8
|
|
ראיס-פוטין-טיל400
|
15/07/13 14:49
|
|
|
|
9
|
|
ראיס-פוטין-טיל400
|
15/07/13 22:01
|
|
בשאלה כיצד להתמודד עם סיוט הסהר השיעי, דן הסופר הסעודי בעל המוניטין ג'מאל ח'אשקג'י. במאמרו ("אל-חיאת" 16.6.13) הוא פותח בהצגת תרחיש שבו ישרוד משטרו של בשאר אסד לאחר מעורבותם בלחימה של חיזבאללה, של לוחמים שיעיים מעירק ושל משמרות המהפכה מאירן. בעקבות ניצחון זה, יקום לתחייה הסהר השיעי שישתרע מטהרן, דרך בגדד ודמשק, עד לביירות.
|
|
|
|
|
האויב מתחלף אבל המלחמה אינה נגמרת  הזמן נוקף, וחיזבאללה ומנהיגו מאבדים גובה והופכים להיות יותר ויותר שנואים על מרבית הלבנונים, על נטילתם חלק במלחמה בסוריה למען משטרו של בשאר אסד, כהיענות לתכתיב האירני
|
|
|
|
|
מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה אמר (יום ו', 14.6.13) כי ההתערבות של המיליציה שלו בסוריה הייתה "מאוחרת", ובאה בתגובה ל"פרויקט הבינלאומי בראשות ארצות הברית וישראל לשלוט לא רק בסוריה, אלא במזרח התיכון בכללותו".
|
|
|
|
|
סקר טלפוני שנערך (יום ו', 14.6.13) הערב באירן נותן למועמד המתון יחסית חסן רוחאני יתרון גדול בבחירות לנשיאות שנערכו במדינה.
|
|
|
|
|
"אנחנו מציבים שלושה קווים אדומים למשטר בסוריה: לא לאפשר העברה של נשק מתוחכם לארגוני טרור, חיזבאללה או כל אחד אחר; לא לאפשר העברה של נשק כימי; ולשמור על שקט בגבולנו ברמת הגולן. כשהם חוצים את הקווים האדומים האלו, כפי שקרה בגולן, אנחנו פועלים במטרה להשמיד את עמדות הצבא הסורי שאחראיות לירי הזה". כך אמר שר הביטחון משה יעלון, בהרצאה במכון וושינגטון (יום ו', 14.6.13).
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
