משאל עם (מילון אבן שושן) רפרנדום - נוהג במשטר דמוקרטי, שה
ממשלה פונה במקרים מסוימים אל העם שיחווה את דעתו או יכריע בעניינים חשובים.
פלביסציט - פנייה לתושבים של אזור ספר מסוים, שיצביעו לאיזה מדינה הם רוצים להיספח (מתאים מאד ל
מתנחלים ביהודה ושומרון).
כלומר: אפשר למעשה לפנות לתושבי יו"ש - במשאל ולצרפם למדינת ישראל לפי בקשתם ואפשר לספחם למדינה לפי החלטת כנסת ישראל, עם או בלי משאל עם בנושא זה.
משאל עם לגבי הסכם עם הפלשתינים
ברור שמשאל עם בנושא זה, יכלול את גבולות ישראל העתידיים, גבולות הביטחון של המדינה וברור לכולי עלמא, שגושי ההתיישבות הגדולים יהיו כלולים בתוך גבולות המדינה, כך שעם משאל או בלי משאל אפשר להגיע לאותה תוצאה.
מדינה דמוקרטית - לא צריכה לפחד ממשאל עם
ציבור שחי במדינה דמוקרטית, לא צריך לפחד ממשאל, בנושא מהותי, עקרוני, גורלי והיסטורי. הבחירות הן גם משאל עם אבל מוגבל. המתנגדים למשאל, כמו ליברמן,
ציפי לבני, טוענים בלהט שהבחירות הן גם משאל עם. זה נכון חלקית בלבד. הממשלה - היא פאזל של מפלגות שהתאחדו בקואליציה כדי לנהל את המדינה לתקופה מוגבלת בלבד, מקסימום 4 שנים, אם היא מצליחה להחזיק מעמד.
אז נכון שבתקופה זו יש לממשלה סמכויות רחבות להחליט בנושאים רבים, לרבות מלחמה ושלום, כפי שמוכיח העבר, דוגמת השלום עם מצרים וירדן. ומנגד - יש גם כישלונות מוכחים כמו
הסכם אוסלו (ברוב זעום של 61 קולות מתוכם 2 קולות קנויים של עריקים שנתנו לממשלה רוב).
הסכמים הכי גורליים והיסטוריים - יש להעביר להכרעת העם הסכסוך עם הפלשתינים אינו דומה במסגרתו לשלום עם מצרים וירדן, שנעשו עם מדינות ריבוניות וגבולות מדינה ברורים ומוכרים ע"י המשפט הבינלאומי. ההסכם עם הפלשתינים הינו הוא לקראת הקמת מדינה וקביעת גבולותיה בשכנות למדינת ישראל ומהותית, מדובר בהקשרים ובהשלכות שונות לגמרי, כך שההגבלה אינה במקומה.
שוויץ, כדוגמה למשאל עם מעניין, שדווקא בשוויץ, מדינה שלא ידעה מלחמות וסכסוכים מזה קרוב ל-500 שנה, יש משאלי עם תכופים, בנושאים שבמדינות אחרות, כולל ישראל, מוכרעים ע"י הממשלה. ולמרות זאת, הדמוקרטיה לא נפגעה, הממשלה לא נפגעה ולא נעלבה והמפלגות רואות בכך מהלך טבעי דמוקרטי.
דמוקרטיה - היא שלטון העם מה יותר דמוקרטי ומקורי, ממשאל עם בנקודות מהותיות קיומיות. במשטרים שישבהם שליטים יחידים, אין משאלים בשלטון דיקטטורי יש משאל של איש אחד, או קבוצה קטנה שלטת, בדמוקרטיה נאורה אין מקום לפחד מהכרעת העם.
להבדיל מבחירות - המשאל הוא להיסטוריה. הבחירות הן משאל עם ל-4 שנים. המשאל להסכם עם הפלשתינים - הוא לדורות הבאים, ולכן העם היושב בציון, כולל ההתנחלויות, הוא הוא צריך וחייב להחליט על עתידו.
לא לשכוח - ממשלות הולכות ובאות, פוליטיקאים מתחלפים ונעלמים, דעות משתנות - אבל העם תמיד נשאר במקומו ובארצו, ולכן עליו לקחת על אחריותו החלטות גורליות והיסטוריות.
