בשם שר החינוך,
שי פירון, שלח המפקח המרכזי (מפמ"ר) של מקצוע הספרות, ד"ר שלמה הרציג, מייל בתפוצה רחבה, בו כתב: "כי על-פי הנחיית שר החינוך, מר שי פירון, אני מביא לידיעתכם שחל איסור על עובדי משרד החינוך לעסוק בפעילות נגד מדיניות משרד החינוך".
לכאורה, ד"ר שלמה הרציג בשם השר שי פירון מבקש להסדיר סדר במערכת. למעשה הוא יזם פעולה לא חינוכית ולא מוסרית. לשר מותר לעלות על סדר היום רעיונות בדבר ביטול בחינות בגרות במקצועות מסוימים. למורים אסור להעלות השגות על רעיונות אלו. אסור להם לבקש דיון ציבורי מכבד ועניני המתייחס לדעות של כל הצדדים.
בשם הקביעה הנחרצת, שעל-פי הנחיית השר חל איסור לעסוק בפעילות נגד מדיניות השר, מבקש השר פירון מורה כפוף קומה. מורה ממושמע המקבל את הדיקטאט המוכתב, ואין לו זכות לדרוש דיון ציבורי. כמו שבמישור הפרלמנטרי לא שמורה לנבחר ציבור אפילו הזכות להימנע.
ממכתבו של ד"ר שלמה הרציג מזדקרת תופעה מסוכנת, לפיה רק לשר החינוך שמורה הזכות הבלעדית לקבוע, שביטול הבחינות לשיטתו יביא אותנו ללימוד לשם לימוד, לשם השכלה והרוח, ואף ימנע מה שהוא מכנה שינון עקר. אך לא מובנת הגישה מדוע אסור לאותם מורים הסבורים אחרת להביע בפומבי בפני הורים ותלמידים את הדעה, שביטול הבחינות לא ישיג את המטרות הנעלות, עליהן מדבר השר.
אני חושש משר חינוך, שהחליט שלכתובתם של מורים פעילים מעורים בחיים החברתיים ומביעים את דעותיהם יש לשלוח מכתב , שלמעשה מבהיר להם שהם מבצעים פעולה אסורה.
שי פירון החליט להשריש את הנורמה, שמותר לחשוב ומותר להביע דעות רק אם היא מתיישבת עם דעת השר.
