הווירוס המסתורי שתקף עשרות מכם מדאיג אותי מאוד. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל משום מה, הוא תוקף אתכם תמיד אחרי שהנהלת הרכבת עושה שינוי מסוים. לפני שלושה חודשים זה קרה מיד אחרי שסידור העבודה שלכם עבר מחלוקה ידנית לחלוקה באמצעות מחשב. לפני שלושה שבועות זה קרה במחאה על השעייתה מעבודה של יו"ר הועד שלכם לשעבר, והשבוע זה קרה אחרי שהתברר לכם שתאלצו כנראה לעבוד יותר שעות מבעבר.
כחובב נסיעות ברכבת ישראל אני מוכרח להודות שאני חושש להידבק במחלה שלכם. אני חושש שגם אני אתחיל פתאום להרגיש לא טוב בכל פעם שתנאי העבודה שלי ישתנו לרעה. אני חושש שגם אני אתחיל להיות שקרן ולהתחזות לחולה בכל פעם שמשהו במקום העבודה שלי לא ימצא חן בעיני.
אמנם עדיין לא פורסמו ממצאי הבדיקה הרפואית בנוגע לסוג הווירוס שתקף אתכם, ואפילו שאני לא רופא, אני כן יכול לתאר לכם, כנוסע וותיק ברכבת, את תופעות הלוואי של המחלה המסתורית שלכם.
אחת מתופעות הלוואי היא עצבנות של נוסעים שנמאס להם שמנהלים מאבקים על הגב שלהם. כידוע לכם, בשנים האחרונות סבלו נוסעי הרכבת ממגוון גדול של שיבושים ותקלות. היו עבודות בלתי נגמרות על שיפור תשתיות, היו עיכובים ואיחורים חוזרים ונשנים, היו תאונות ומחדלים, היו שריפות, והיה גם מאבק של ועד העובדים כולל הופעות תקשורתיות מביכות של יו"ר הועד דאז,
גילה אדרעי. כל התופעות הללו לא תרמו, בלשון המעטה, לדימוי של עובדי הרכבת בעיני הציבור, והמחלה המסתורית שלכם רק מעצימה את הכעס והזעם של הנוסעים עליכם.
תופעת לוואי נוספת למחלה שלכם היא התחזקותם של חסידי ההפרטה והקפיטליזם. אויבי חופש ההתארגנות משתמשים במחלה המסתורית שלכם כטיעון נוסף במאבקם לביטול ועדי העובדים. ממש כמו עובדי הנמלים, גם אתם מוציאים שם רע לעבודה המאורגנת. חבל, כי מדובר בערך חברתי חשוב.
מבלי להיכנס לצדקת טיעוניכם, יש דרכים אחרות לנהל מאבק, דרכים חכמות יותר וצודקות יותר מאשר מאבק על גבם של נוסעים, תוך שימוש בשקרים.
תהיו בריאים.
