נוחי יקר, יקר מפז, יקר מיהלומים, יקר לכולנו – ועדיין יקירנו שאין מי שיכירהו. נוחי, אתה יפה, עיניים כחולות, גבוה ללא כרס, ובקיצור – מרשים. נוחי – אחלה קול רדיופוני: הרי החדשות מפי
נוחי דנקנר... בגלגול אחר
חיים יבין היה מפנה לך כסאו עוד לפני עידנים.
כל הפתיח הזה בא להסביר כיצד אדם חסר כישורים מינימליים לניהול עסקים קטנים, רוחש, רוכש ובוחש בחברות ענק ואחרי רעידות אדמה הרות אסון כלכלי המתרחשות בהן – יוצא צח כשלג וכחתן ביום חתונתו.
נוחי, למעשה הודית באי התאמתך למערכת הכלכלית והפיננסית העסקית והגדולה עליך עשרות מונים ומידות, והנה ציטוט מפיך: "למדתי את הלקח שחייבים לבחון ביתר רצינות גורמי סיכון".
באמת?
איך בדיוק תוכל לקחת בחשבון סיכונים כאשר אתה מנהל עסקי ענק עם כספים לא לך – וכל סיכוני העולם מסביב מאיימים עליך כמו על כל עסק קטן כגדול אחר, אבל מעל ומעבר להם כאשר אצלך הכל כספי הלוואות, הלוואות, ועוד הלוואות?!
זה מה שלמדת מקריסת חברות הענק שבבעלותך? בבעלותך, אבל לא ממש שלך. למה? - כי את הערפל שאתה מורח בעיניך התכולות דרך מסכי הטלוויזיה להמונים (בעיקר לנשים...) אינך יכול להמשיך ולעבות כאילו כולנו מטומטמים.
אם הבאתי בגילוי נאות את הציטוט מפיך, מדוע שלא אביא את דבריו המסכמים של אחד הכתבים הכלכליים שגילה לנו מה שכולנו יודעים לפחות כמוהו?: "נוחי מעולם לא הרחיב פעילותו העסקית מכספים שהביא מביתו. הכל הלוואות ענק מהבנקים, וגם אלה ניתנו לו בזכות קשריו וללא בטחונות כנהוג במערכת כלכלית עסקית תקינה".
את האמת המרה יותר מתחילים לחוות כולנו, ועוד נרגיש את החתכים העמוקים בבשרנו כשהדם שכבר החל ניגר מהן הוא הסנונית הראשונה לבוא הקטסטרופה: הבנקים שהלוו לך והאמורים להיות החמצן והכספת של כספינו ונכסינו, קשורים אליך לא רק בקשרים חברתיים – אלא בעבותות וחבלים עבים שאם תצנח למעמקי האוקיינוס – הם אחריך.
כעת ברורה גודל האפוקליפסה.
ילד טוב ירושלים שיכול היה להחליף את בראד פיט במראה החיצוני החליט לעשות עסקים, וכמו בישראל – הצליח. הצליח לבנות אימפריות כלכליות בהלוואות מהבנקים... ועוד הלוואות... ועוד הלוואות.
לא רק שלא ידעת לנהל את עסקיך הענקיים, אלא שברוב חוצפתך ריפדת את כל מנהליך בסכומי עתק כדי שיאדירו שמך ויחד עם זאת יגרמו לאבדון עסקי בטוח וידוע מראש.
לא רק שאינך מכה על חטא היוהרה ותאוות הבצע אלא שבעזות מצח אתה ממשיך להבטיח הבטחות ללא כיסוי ואחד אחרי השני בורחים ממך המתעניינים הפוטנציאליים לעסקיך שבמכירה – וזאת כמובן אחרי נבירה בספרים השחורים המבריחים כל קונה פוטנציאלי.
נוחי יקר, אתה באמת יקר, כל כך יקר שאי-אפשר בלעדיך. אם תלך יילכו אחריך הבנקים, המדינה, וכל שיחות השלום עם הפלשתינים מיותרות לחלוטין.
נוחי, המשך לעשות טוב את מה שבאמת אתה יודע הכי טוב: להונות אותנו ובעיקר את עצמך.
נוחי, אתה לא האשם המרכזי. אתה יציר כפיה של החארטא הישראלית במדינת הקומבינות.
יהיה זכרנו ברוך.
