פשיטת הרגל המוסרית הישראלית הגיעה לשיא חדש, עם הפרת הדיבר מעשרת הדברות 'לא תרצח'. הדיבר הקדוש הזה הופר עם ביצוע פשע השחרור הסדרתי של מחבלים רוצחים בעסקה כזו או אחרת, כעת כאתנן תמורת שירותי ליווי של אבו מאזן, בתיווך הסרסור ג'ון קארי. לפי הפוליטיקאים החתומים על פשע שחרור הרוצחים, אפשר לרצוח יהודים כדי להכניע את הישראלים, ואפשר לקבל על זה כסף אירופי ואמריקני מהרש"פ שמצטבר כמשכורות חודשיות המופקדות לחשבונות הרוצחים, והרוצחים משתחררים מהכלא. כך מרצים דעת כת אמריקנית ואירופית החפצה ביקרו של טרור ערבי 'מתון'.
אריסטו הגדיר את האדם כ: זואון-פוליטיקון, כלומר חיה חברתית - פוליטית. לחיה כזו אין ערכים. אין עקרונות. אין מוסר. אין קדושה ואין דבר שהוא קדוש. והעיקר: אין לה אלוהים. ולכן, אין בעיניה משמעות ממשית לעשרת הדברות, מעבר לפולקלור. זוהי תמצית הזהות הישראלית. את תורת ישראל כתרבות יהודית אותנטית החליפה הזהות הישראלית בפוליטיקה ובתככיה. את אבי הנביאים משה רבינו, החליפה הישראליות באריסטו ואת אהרון הכהן בניקולו מקיאוולי. מרים הנביאה הוחלפה באשתו השלישית של הקיסר אוגוסטוס, ליוויה.
במקום ספר התנ"ך שהוא הלב היהודי האמיתי, מנסה הישראליות לשתול בעם היהודי בהשתלת לב מלאכותי, את ספרו המפורסם ביותר של מקיאוולי "הנסיך". "הנסיך", שנכתב על-מנת לעודד את הופעתו של אדם שיאחד את המדינות-הערים המושחתות, ויגן עליהם מפני פלישה מבחוץ, תומך ברעיון שעל הנסיך לעשות כל מה שמועיל לשלטונו ולארצו, גם במקרה של סתירה עם עקרונות דתיים ואתיים. זו למעשה התועלתנות והריאליזם הפוליטי האוסלואידי של יוסי ביילין ו
שמעון פרס, שהשתלטה על מדינת ישראל וראשיה, בשיטת הקוקיה המשתלטת על קיני עורבים.
הפוליטיקה הישראלית התועלתנית קובעת כי ערכה של פעולה נקבע על-פי תרומתה לתועלת קשרי ההון שלטון תקשורת ישראלית. הפוליטיקה הישראלית תועלתנית בוחנת את המעשים על-פי תוצאתם הכלכלית ב'גלובס', ולא על-פי חשיבותם הערכית, וזאת בניגוד לתורת ישראל המתייחסת לחשיבותם הערכית של המעשים כשלעצמם, ומגדירה טוב או רוע מוסרי במעשים מסוימים, בלי קשר לתוצאתם, על-פי קנה מידה מוחלט של ההתגלות האלוהית לעם ישראל לדורותיו. על-פי התועלתנות הישראלית, התוצאה הכלכלית מצדיקה את האמצעים. כך, למשל, אם פגיעה אנושה באדם אחד או בציבור מסוים מביאה תועלת רבה לכלכלה הישראלית הקפיטליסטית החזירית, הרי שכאבם נבלע, בחישוב הסופי, בתועלת הנגרמת לאנשים החשובים יותר, קרי העשירים והמיוחסים, ובכך לכאורה "מוצדקת" הפגיעה בהם. כך ניתן להבין כיצד אפשר, למשל, להתעלם מהדיבר 'לא תרצח' וממשפחות שכולות ולשחרר את רוצחי יקיריהם.
כיוון שהישראלים התועלתנים שופטים את הפעולות רק על-פי יכולתן להניב תוצאות טובות לאליטה מצומצמת, כל נזק שנגרם ליחיד מפעולה מסוימת, יכול להיות "מוצדק" על-ידי "רווח" שנגרם לאנשי עסקים ישראלים ו- VIP כתוצאה ממנה. זאת גם אם הנזק שנגרם ליחיד הוא גדול, והרווח לרבים הוא זניח, כמו הרווח קצר הרואי וקצר הטווח המופרך מתהליך השלום הרה האסון. התועלתנות מנוגדת לתפיסה שלפיה לכל אדם ישנן זכויות אדם, שאינן ניתנות להפרה. ומכאן, ניתן להבין את היחס של האוליגרכיה הישראלית, המרוכזת במדינת תל אביב, כלפי: פריפרייה,
מתנחלים, חילונים לאומיים, דתיים וחרדים, משפחות שכולות, משפחות ברוכות ילדים, וכלפי כל קבוצה מגדר ומגזר וציבור, שמפריע לאריסטוקרטיה העשירה הישראלית ברדיפת הבצע ובחומרנות התאוותנית והאלימה המאפיינות אותה. את אותה אוליגרכיה ישראלית קצרת רואי העושה עסקים עם השטן, ומוכרת עם וארץ בנזיד הסכמי ביניים רוויי טילים ודם יהודי, משרתות הפוליטיקה והתקשורת הישראלית כקדשות בהיכל עבודה זרה.
התועלתנות הישראלית, מתעלמת מהיחיד ומזכויותיו, ומכפיפה אותם לדעת האריסטוקרטיה המצומצמת, הדואגת לכך שלא תשתרר במדינה דמוקרטיה או "חלילה" ממלכה יהודית אמיתית, העלולה לפגוע באינטרסים הכלכליים שלה. דמוקטטורה זו מנוגדת אפילו לליברליזם שישראלים נוטים להתהדר בה כזהותם הבדויה, כי הליברליזם האמיתי רואה בזכויות היחיד את הבסיס שעליו יש להשתית את החברה. אותו יחיד יכול להיות יהודי, ערבי, מתנחל, חרדי, חילוני, שמאלני, ימני, ספרדי אתיופי או אשכנזי, מעבר לקו הירוק או בתוכו. הליברל האמיתי יילחם על זכויותיהם של כל אלה, באותה מידה של מסירות נפש ורוח. האוליגרך הישראלי ימכור את אימא שלו, בעבור עוד חופן דולרים או יורו, בעסקות עם הרש"פ, או עם בני בריתה באירופה או באמריקה, ואם תרצו אין זו אגדה, גם עם ארצות אויב יותר מסוכנות.
עינינו הלא רואות ויודעות, עתה יותר מאי פעם, עם שחרורם של רוצחי יהודים עם דם על הידיים, כיצד התועלתנות הישראלית היא הבגידה בה' הידיעה בצדק ובזכויות האדם של היהודי ובזכויותיה המוסריות הכבירות של היהדות. אותה בגידה היא המשמשת אייל הניגוח העיקרי של ערבים פלשתינים וערבים לאומנים ואיסלמיסטים באשר הם, כנגד מדינת ישראל שלטענתם איננה אלא מאחז מערבי מתירני ונהנתני ולא בשם צורה המשך של העם היהודי ההיסטורי. בטיעון זה הם משתמשים בחתירתם וחתרנותם להשמדתה כמדינה יהודית, בסיוע משתפי פעולה ישראלים. כל אלה שוכחים כי יש תורה ויש אלוהים בישראל והוא נפרע משונאי ישראל. אין ספק, כי הישראליות תתבטל בצורתה הכופרת והעובדת עבודה זרה ותשוב להיות מילה נרדפת ליהדות בתפארתה.