לפנות בוקר (יום ו', 16.8.13) זה התחיל. הנוסעים הראשונים עלו על המטרונית, האוטובוס המפרקי שנוסע בנתיבים ייעודיים. אומרים שבנסיעה הראשונה היו 70 איש. לא קמתי כדי לספור. בכל זאת, לקום בשעה שלוש ומשהו כדי לעלות לנסיעה של ארבע זה קצת מוגזם.
אפילו שר התחבורה ישראל כ"ץ, שביום-יום מתרחק מאוטובוסים (והוא יודע כנראה גם למה), הגיע כדי לגזור את הסרט.
מסלול הנסיעה שלי היה: קו 3 מקרית שמואל - מרכזית הקריות - קו 1 לצ' וולקן - קו 3 בחזרה לקריית שמואל. בקיצור: לא התקרבתי לאזור הצ'ק פוסט וחיפה. הנה כמה מן הרשמים שהספקתי לאסוף:
הסברה - הרבה בני נוער, אחד לפחות בכל תחנה. לא בחנתי אותם, אבל נראה שמשהו הם יודעים, וחומר הלימוד אינו כה רחב ומסובך. אבל במטרוניות עצמה לא היה אף מסביר, ושם להרבה אנשים היו שאלות. כברירת מחדל, רובם פנו לנהג, שכלוא בתוך כלוב זכוכית/פלסטיק, אבל עדיין נגיש, והוא עזר להם כפי שידו משגת. כמובן שהיו נוסעים לא-מקומיים שהונחו לפי המערך הישן ('תרד ליד המרכז קליטה', נקודה שהיא עמוק בתוך קריית ים ג', המפסידה העיקרית ממערך המטרונית).
מרכב מפרקי - כבר כמה שנים שאין מפרקיות באזור הקריות (ולא בגלל שלא היה צריך, מסיבות פוליטיות), ולא כל הצמתים מתאימים למפרקיות. יצא לי לראות מטרונית בקו 1 בסוף מסלולה, כשהיא פונה מדרך חיפה-עכו לכיוון מרכזית הקריות, ונתקעת באמצע הצומת בגלל רדיוס הסיבוב שהיה קצר לאורך שלה. לקח לה זמן עד שהצליחה להשתחל כפי שצריך, בינתיים היא חסמה את התנועה של הכיוון ההפוך שכבר היה לה אור ירוק.
מושבים - המקום הכי מעניין מבחינת הנסיעה הוא הספסל הקדמי, באופן מפתיע הצלחתי לתפוס אותו בכל 3 הנסיעות בלי קשיים, כנראה שהוא לא כזה מבוקש. דא עקא, שהמושב הזה הוא בגודל של 1.5 מושבים, במקום 2, בלי סיבה (הרי אין דלת קדמית ליד הנהג שצריך לאפשר בשבילה מעבר רחב, הדלת הקדמית נמצאת כ-5 מ' מאחור). מה התועלת במושב של 1.5 במקום של 2?
בעלי מוגבלויות - כדי שנוסע בכיסא גלגלים יוכל לעלות למטרונית, הנהג צריך לצאת מכלוב הזכוכית/פלסטיק שלו, לארגן את המדרגה למדרכה, להמתין שבעל המוגבלות יעלה, לקפל בחזרה ולחזור לכלוב להמשך נהיגה. כל זה לוקח זמן, ובינתיים התנועה מאחור מתעכבת... לא כך זה צריך להיות, אך ספק אם יש פתרון טוב יותר.
שימושיות - סך הכל במסלולים שבדקתי היום, המטרונית נסעה מהר, היות שהנוסעים לא היו צריכים לשלם לנהג והעלייה מכל הדלתות, ובנוסף הנסיעה בנתיב בלעדי. מצד שני, הנתיב הבלעדי סובל מרמזורים מיוחדים לו (כאשר לתנועה הרגילה מימין יש אור ירוק לנסיעה ישר ושמאלה, במת"צ יש כמובן אור אדום). מאזור מרכזית הקריות ועד לצומת וולקן, נסעו במקביל למטרונית כמה קווי גליל מערבי (262, 271 ועוד אחד) שנסעו על המסלול הרגיל, בלי העדיפות של המת"צ ועם עצירות בתחנות הביניים. התוצאה היא שעד צ' וולקן היה שוויון בין האוטובוסים שנסעו על המסלול הרגיל, ובין המטרונית שנסעה על הנתיב שלה, בעיקר בגלל שהמטרונית התעכבה יחסית הרבה זמן בתחנות. עם זאת, נסעתי בשעות שבהן עומס התנועה בינוני, ולא כבד.
"קודם יורדים - אח"כ עולים" - זו בעיה פוטנציאלית שאפשר לנחש שתאירע בסבירות גבוהה, ע"ע: הרכבת הקלה בירושלים. אין כל פרסום או סימונים ברציפים על-מנת להתמודד עם הבעיה. מצד שני יש לזכור שמדובר באזור חיפה והקריות, שיש בו אחוז גבוה של נסיעות ברכבת ישראל, כך שמסתבר שאצל רוב האנשים, המסר יושב היכן שהוא בראש.
כריזה - חופרת ברמות. גם חזקה מדי, וגם ריבוי השפות הינו מיותר. מה בדיוק ההבדל בין 'תחנת מרכזית הקריות', Merkazit Hakrayot station', והמקבילה הערבית? מה שחשוב זה השם המילולי של התחנה (שנאמר בכל מקרה באותו מבטא בכל השפות), לא באיזו שפה אומרים 'התחנה הבאה'. בעיה אחרת שקשורה לכריזה היא שהכריזה כנראה לא פועלת באמצעות GPS, ולכן רוב התחנות במסלול שלי היו שגויות (בדרך כלל, אזכור של תחנה קודמת). היה נדמה לי שיש שליטה מסוימת של הנהג ממסך שנמצא לידו עד הכריזה. בנוסף יש לנהג גם רמקול.
שמות התחנות - מי שנתן את השמות לתחנות, כנראה לא בקי מדי בגיאוגרפיה המקומית, כי השמות תמוהים ולא מתקשרים למקומות ידועים. יש כ-5 תחנות לקו 3 בשכונת ק' שמואל, (מתחנת 'יחיעם' עד תחנת 'ק' שמואל'), מי ידע להסביר במה זכתה האחרונה שבהם שדווקא היא תקרא בשם 'ק' שמואל', ולא לדוגמה בשם 'שטרן' (שם הרחוב המתפצל לידה, בדומה לנוהג בתחנות שלפניה? מה ההסבר לכך שלתחנה בסוף רחוב אושיסקין הראשי בקקרת מוצקין קוראים דווקא 'אפרים', על שם הרחוב המשני בקריית ביאליק?
זמן אמת - היו למטרונית שבועיים של הרצה, אך עדיין אין זמני אמת באפליקציות השונות לקווים שלה! זה מתבקש לצורך ביצוע מעבר יעיל, כאשר מעתה נוסעים מחלקים רבים בקריות תלויים במעבר.
מרכזית הקריות - אחד הדברים ההזויים בפרויקט, לשפוך מעט אספלט ולקרוא למקום תחנה מרכזית בלי שיש בה ספסלים, עמודי תחנות, צל (מזל שלפני שנים נטעו בסמיכות לשם אקליפטוסים) ולקרוא לזה 'תחנה מרכזית'?! בנוסף, כל קשר בין החניון העלוב למושג הלוגי 'תחנה מרכזית' מקרי. מדובר בנקודת מוצא של קווים, בדומה לנקודות מוצא דומות מחוץ לחניוני אגד בירושלים. קווי הגליל המערבי והצפון עוברים בדרך חיפה-עכו הסמוכה, אך לא די בכך שאינם נכנסים לתחנה (ולכן, תושבי החלק המערבי של הקריות צריכים להגיע לאזור צ' צבר/הקריון בדרכים שונות כדי להמשיך צפונה, במקום להשתמש במטרונית שמגיעה למרכזית הקריות), גם מי שרוצה ללכת ברגל כמה מאות מטרים עד התחנה בדרך חיפה-עכו, יגלה שהתחנה הינה לקווים מאספים בלבד (251, 261, 271, אך לא 262, 361, 500), ולא לקוי אקספרס. בעתיד יש לשער שהקווים יועתקו למרכזית הקריות כנקודת מוצא (ואז יסבלו תושבי חיפה מצורך בעודף החלפות), אבל בינתיים הקווים האלו כאילו מתעלמים ממרכזית הקריות, והדבר תמוה ביותר.
יש עוד נושאים נוספים שראוי להרחיב בהם: כרטוס (זמן), עלות מול תועלת, סכנה בטיחותית בפניה לאריה שנקר, נהג שחצה קו הפרדה לבן רצוף(!) כדי לעקוף מטרונית קודמת, עבודות שלא הסתיימו, תחנות מקבילות, 123, 136, שילוב קווי אגד במת"צ ועוד. אבל על כך בפעם אחרת.
