תחילה הבהרה: אני מתנגד חריף לתופעת הסרבנות מכל גווניה וסוגיה וכתבתי על כך בעבר לא פעם ולא פעמיים. לעניות דעתי סרבנות, כל תכליתה לפורר את הצבא, ולהחליש את כוחו, וכל מי שעושה זאת משתף פעולה עם האויב האכזרי שעומד מהצד השני שינצל את ההתפוררות הזו וימשיך להרוג בנו ביתר שאת. הדברים נאמרים באותה מידה על סרבנות מימין ועל סרבנות משמאל ואני מדגיש באותה מידה.
אולם מתברר כי יש מי שמתנהגים בציבור הישראלי כשבשבת גם בנושא עקרוני שכזה, וקובעים את עמדותיהם בהתאם לרוח הזמן המזדמנת. הבעיה מתעוררת כאשר עושים זאת אנשים שאמונים על החוק ועל הגדרת מה שמותר ומה שאסור בחברה הישראלית. הבעיה קיימת גם בקרב העיתונות כמובן (ראו ערך הסיקור האוהד לסרבני השמאל בשנים האחרונות), אך אין בכוונתי לגעת בכך ברשימה זו.
ראש וראשון לאנשים אלה הוא לא אחר מאשר ראש ממשלתנו שכידוע, שלטון החוק יקר במיוחד ללבו, אריאל שרון.
אריק שלנו ועל כך מעידות עשרות אלפי קלטות שמחולקות בימים אלה לציבור קרא בעבר לאחר חתימת הסכמי אוסלו לסרב פקודה, ועוד איך קרא. אז נכון הוא "רק" אמר "לכו למפקד ותגידו שאתם לא יכולים לבצע את הפינוי" אבל ברור לכולנו שהמדובר בניסוחים סמנטיים בסופו של יום, אם ירצה ראש הממשלה ואם לא, הוא דחק באנשים אחרים אותם ראה כתומכיו שבזמן אמת לא ישתתפו בפינוי אפשרי.
אולם, לא רק ראש הממשלה חטא בלשונו בנושא הסרבנות. אני מזמין את ציבור הקוראים להשתתף בחידון שבכוונתי להציג לו כעת - שאלת החידון הינה מי אמר "תופעת הסרבנות יכולה להיות לכאורה חיובית, המייצגת מעורבות ואכפתיות חברתית", "יש לי הבנה לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות". בין הפותרים נכונה תוגרל משרה בכירה בשירות הציבורי.
אם כן רבותיי, את המילים הללו אמר לא פחות ולא יותר מאשר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז וזאת אך לפני מספר חודשים בכנס לשכת עורכי הדין באילת (ראו קישור לידיעה). דבריו עוררו אז סערה והסבו קורת רוח רבה לאנשי השמאל הקיצוני שהיו אז בדיוק באמצע אחד מקמפייני הסרבנות הרבים שלהם מאז מבצע חומת מגן.
בעקבות דבריו אלו והסערה שקמה נאלץ מזוז להבהיר למה התכוון בדיוק ובמכתב תשובה ששלח לח"כ אלדד מהאיחוד הלאומי שדרש הבהרות בנושא הסביר כי "אין לראות בדבריי משום מתן לגיטימציה לתופעת הסרבנות, שככל תופעה אחרת של הפרת חוק, אין מקום לעודדה" (ראה קישור). השבוע לאחר שנתבשרנו כי רשויות התביעה עומדות להקשיח את עמדתן כלפי סרבנים וכלפי כאלו שדוחפים לסרבנות, לרבות מעצרים מנהליים, כתבי אישום ועוד, לא יכולתי שלא להיזכר בדברים אלו של היועץ המשפטי לממשלה.
אכן תוהה אני אם גם כיום היה חוזר מר מזוז על אותן המלים בכנס זה או אחר. תוהה אני, אם הייתי בודק עכשיו את התשובות ששלחתם לי לחידון, האם היה מרביתו של הציבור אומר לי כי מי שאמר את הדברים הוא או נועם לבנת או איתמר בן גביר או במינימום שבמינימום פנחס ולרשטין.
עם כל הכבוד להבהרות ששיחרר מזוז לאחר שאמר את הדברים, הרי דומני שהמלים שנאמרו הינן חזקות דיין על מנת לדבר בעד עצמן.
אולם, הדוגמה שהבאתי על מזוז היא רק דוגמא קטנה לגבי מה שאנו עדים לו בימים האחרונים, שאין לי דרך אחרת לכנותו אלא מחול צביעות אחד גדול.
דמיינו לכם למשל שבימים טרופים אלה תקים תנועת הסרבנית הימנית החדשה אתר אינטרנט שיקרא לסרבנות בריש גלי ויהיה נגיש לכל ילד רך בשנים העומד לפני גיוס, יאסוף שמות של סרבנים, יאסוף קטעי עיתונות אוהדים על עצמו ועל התופעה, יעדכן את חבריו בפעילות השוטפת ובהתפשטות התופעה באופן סדיר ועוד ועוד. הייתם בוודאי אומרים לי שאתר אינטרנט שכזה ייסגר עוד באותו היום, שאתר שכזה מסוכן ללכידות החברתית שלנו כאומה, הנשיא היה מגנה, שרת המשפטים הנמרצת הייתה שולחת מכתב, כולם כאחד היו יוצאים חוצץ, ובראשם, אסור לשכוח, ראש מגני תופעת הסרבנות אריאל שרון.
ואכן תנועת הסרבנות הימנית עוד לא הקימה אתר שכזה, ואולי מוטב שכך, כי אין ספק שאתר שכזה לא ישרוד שתי דקות לפני שהמשטרה תסגור אותו ותזרוק את מפעיליו לאחד מחדרי המעצר "הנעימים" במגרש הרוסים, פשוט חבל על הכסף.
אבל מה תאמרו אם אדהים אותכם שכבר קיים כזה אתר משגשג, מלבלב ומתפתח, אתר שכל תכליתו לקדם בריש גלי את תופעת הסרבנות, ואני מזמין כל אחד ואחד מהקוראים להיכנס אליו - אפילו שמו של האתר מרמז על תוכנו "אומץ לסרב" - או באנגלית
www.seruv.org.il אתם מבינים? seruv כתוב, "שחור על גבי עיתון" כמו שאמרו הגששים, הם אפילו לא מסווים את עצמם.
ומה יש לנו באתר הנפלא הזה הקיים לפחות שנתיים ואולי יותר בשקט מופתי ובלי ששום איש חוק אפילו העלה על דעתו לסגור אותו. יש לנו את "מכתב הלוחמים" המפורסם, המניפסטו שלהם. האם מישהו נעצר על הפצתו? - לא נראה לי. הלאה, יש לנו פרטים על התנועה "אומץ לסרב" מתי נוסדה מה מטרותיה, כמה אנשים כבר חתמו (כמה שיותר, יותר טוב), פרטים על חדשות על פעילויות, על אישי ציבור שהביעו תמיכה ועוד ועוד - בקיצור שישו ושימחו. האם מזוז עומד לסגור את האתר? האם זה בכלל עולה על דעתו? מה פתאום. כשהימין יפתח אתר כזה תקראו לו ולפרקליטות, בינתיים אל תפריעו.
אך חשיבותו המרכזית של האתר הביזארי הזה היא בעובדה שהאתר הזה הוא עדות חיה לכל מעשיהם של סרבני השמאל בשנתיים וחצי האחרונות מחד גיסא ולאוזלת ידה המדהימה של הפרקליטות מאידך גיסא. הרי האתר הזה הוא מקדש לסרבנות, לא סתם הסתה - למה אתה לא סוגר אותו מר מזוז? למה את לא מכנסת ועדה השרה ליבני - אולי מספיק כבר עם הצביעות???
ואם בצביעות עסקינן אסיים רשימה זו בתרגיל אינטלקטואלי קטן:
תארו לכם שנועם לבנת, דניאלה וייס, או אורי אליצור יפנו יחד ולחוד לפקולטה למשפטים באחת האוניברסיטאות הנחשבות בארץ ויבקשו לערוך בעת הזו כנס אקדמי בנושא הסרבנות.
תארו לכם שלכנס זה בו ישתתף גם נשיא האוניברסיטה הם יביאו מאות מתומכיהם ויהפכו אותו לזירת הסתה לסרבנות כמוה לא נראתה עדיין, כאשר בין היתר יינתן לאחד מהסרבנים הבולטים בימין, לאו דווקא איש אקדמיה, אלא נגיד אחד מארבעת המגדי"ם שכיכבו השבוע בחדשות, לנאום ולפרוש את משנתו ביד נדיבה מדוע חובה לסרב לפינוי יישובים כרגע לקול תשואותיהם הקולניות של תומכיו בקהל.
האם הייתם אומרים שמג"ד זה הסית לסרבנות? האם הייתם אומרים שיש לעצור אותו? לחקור אותו? משהו?? - אם אתם סבורים שכן תרשו לי להפנות אתכם קוראיי היקרים לכנס אקדמי בנושא הסרבנות שהתקיים בדיוק לפני שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות נשיא האוניברסיטה מר מנחם מגידור, ובארגונה של הפקולטה למשפטים (ראו קישור). הנואם המרכזי של הכנס היה אחד, סא"ל פיטרברג, מיוזמי מכתב הטייסים, שכלל לא היה איש אקדמיה אך הוזמן לכנס כדי לתת את עמדתו כסרבן. יצויין, כי הסרבנים שעודדו את עריכתו של הכנס הזה עמדו בכל תוקף כי נציג משלהם ידבר על הבמה, ולא הסתפקו באיש אקדמיה שיגן על עמדתם.
יצא לי להיות באותו ערב בכנס זה. האולם היה מלא במאות סרבנים ותומכיהם שהגיעו לאירוע מכל הארץ והריעו לכל מלה שאמרו פיטרברג ו/או התומכים האחרים בסרבנות שדיברו באותו כנס. המצב היה כה חמור, עד כי נשיא האוניברסיטה העברית נטש בזעם את הכנס באמצעו כשחש לא בנוח עקב דברי ההסתה החמורים שנאמרו במעמד זה (ראו קישור).
האם המשטרה פתחה בחקירה? האם מישהו נעצר? האם הוגשו כתבי אישום? - דומני שבניגוד לחידון הקודם, לא תתקשו לענות על שאלה זו.
- *הכותב הינו עו"ד ועיתונאי באתר האינטרנט "מחלקה ראשונה"
