צפיתי בתוכנית "ערב חדש" בערוץ 1 וראיתי את העיתונאי
דן מרגלית מראיין בהתרגשות רבה את
אורי אבנרי במלאת לו 90 שנה.
אודה על האמת, דמעתי. בנעוריי קראתי את השבועון "העולם הזה" בשקיקה, הזדהיתי עם רעיונותיו ואף ניסיתי להתקבל לעבודה בו כעיתונאי. בהזדמנות זו זכיתי להכיר, אישית, לזמן קצר את אורי אבנרי העורך, ושלום כהן מנהל המערכת.
למי שאינו זוכר, אזכיר כי מעת קום המדינה ועד שנת 1964 שרר משטר צבאי בכל הערים והכפרים הערביים בארץ. הלוחם הגדול כנגד מצב זה היה השבועון "העולם הזה". מעבר לתפקידו העיתונאי הוא ארגן הפגנות רבות שבחלק מהן השתתפתי אישית. ה"ניצחון" בא כאשר ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, ביטל מיד בראשית כהונתו את המשטר הצבאי.
אורי אבנרי ושבועונו הטילו את חיתתם על השחיתות הפוליטית, הן המפלגתית והן האישית, של מפלגת השלטון הנצחית בתקופה ההיא של המדינה, מפא"י (מפלגת פועלי ארץ-ישראל). בעקבות פעילות זו היו העורכים נתונים למעקב של השב"כ וסבלו מהתנכלויות אישיות בעלות תוצאות פיזיות חמורות.
סניגורם של הפלשתינים אורי אבנרי, שבצעירותו לחם כאיש יחידת הקומנדו של חטיבת גבעתי, "שועלי שמשון", אשר פעילותה הנמרצת עזרה מאוד לעצירת הצבא המצרי במסעו לתל אביב, הפך עם שחרורו לאוהד הפלשתינים בארץ ובפזורה (עזה, ירדן, לבנון, סוריה) והטיף להכרה בהם כעם ולמתן עצמאות במסגרת הסדר כולל במזרח התיכון.
הניצחון במלחמת "ששת הימים" בשנת 1967 פתח בפניו את הגישה הישירה לציבור זה והוא הפך להיות לסניגורם ולשופרם בציבוריות הישראלית. אך הוא התעלם ממעשי ההרג והטרור של הארגונים הפלשתינים כנגד אזרחים ישראלים וראה בזה סוג של לוחמת גרילה מקובלת לשחרור עמם.
ברגע זה נפרדו דרכינו ופסקתי לדבר בזכותו בקרב חבריי. בגלל ההתנכלויות של השב"כ ובעקבות חקיקת חוק לשון הרע מחמיר ביותר שכוון בבירור כלפי שבועון "העולם הזה" ועורכיו, החליטו אבנרי ושלום כהן להקים מפלגה פוליטית חדשה. אשריי שזכיתי להיות ציר עצמאי בוועידת היסוד של מפלגה זו, שלמיטב זכרוני הייתה בשבת בבוקר בבניין הסמוך לגן מאיר בתל אביב.
המפלגה זכתה בתחילה בייצוג של אבנרי בלבד ובהמשך בייצוג של אבנרי וכהן. כפי שציינתי לעיל, האהדה הרבה של אבנרי וחבריו לפלשתינים, תוך התעלמות ממעשי הטרור, הרחיקו את הציבור הישראלי ממפלגתם והיא נעלמה מהנוף הפוליטי. בעקבותיה גם ירדה קרנו של השבועון.
מגיע לו פרס כאחד שקרא עשרות ואולי מאות ממאמריו של אבנרי, אני מוכן להעיד כי למרות הרושם שהוא איש שמאל קיצוני, בניגוד לאנשי שמאל קיצוני אחרים
אבנרי הוא פטריוט ישראלי אמיתי, וגרימת נזק (שוב, בניגוד לאחרים) למדינת ישראל רחוקה ממנו ת"ק פרסות.
אבנרי היה רוב שנותיו איש תקשורת, הוא הקים כלי תקשורתי משובח שזכה לתפוצה רבה מאוד ולהשפעה גדולה על הנעשה במדינה במשך שנים רבות. הוא לימד, חינך וגידל דור של עיתונאים שכולם היו בסופו של דבר בצמרת התקשורת הישראלית.
אני קורא מעל במה צנועה זו, לראש הממשלה ולשר החינוך, להעניק לאורי אבנרי ביום העצמאות הקרוב את פרס ישראל לתקשורת.
