השופט: דן סעדון, בית המשפט לתעבורה בתל אביב

המועד: יום שלישי, 6.8.13, שעה 08:30

הנושא: הקראות

לפני שהשופט דן סעדון נכנס לאולם, נוטלת על עצמה הקלדנית את תפקיד המדריכה. "זה לא השלב של לבוא ולספר איך היה, מה היה, אלא אם זה דברים קצרים שאז הם נרשמים", היא מסבירה לנוכחים. הקלדנית גם עונה על שאלות, ועושה זאת בצורה ממצה, אובייקטיבית וברורה. בהחלט יוזמה מעניינת, שמן הסתם באה מצידו של סעדון.

סעדון עצמו נכנס בשעה 08:46 ופונה מיד לנאשם הראשון. "בוקר טוב, אדוני. אומרים שבזמן שנסעת השתמשת בפלאפון". הנאשם שואל אם הוא יכול להגיע להסדר. "כן, אבל לא אתי", משיב סעדון. "כשנצא להפסקה. אני שם את זה בצד".

בשני התיקים הבאים מוצגים הסדרי טיעון. כמקובל בבתי המשפט לתעבורה, סעדון ממלא בכתב ידו את הטפסים הסטנדרטיים. ברור שבכאלו מאסות של תיקים, שום שופט אינו יכול להפעיל שיקול דעת של ממש, ובוודאי שאין לצפות להפעלת תיקון 113 לחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת בענישה). האם היעילות מצדיקה זאת? נראה שאין ברירה.


"כמו שנתת לו רובה"


לא נעבור על כל התיקים בהם דן סעדון בחצי השעה בה ישבתי באולמו (פרק זמן בו טיפל ב-14 תיקים), אלא נתעכב על כמה קווים מאפיינים. הנה נאשם בנהיגה ללא רישיון המתאים לסוג הרכב. הוא מוסר את גרסתו וסעדון מציג כמה שאלות ביעילות רבה כדי לחדד את הנקודות ולהבהיר את העובדות. האיש נהג על אופנוע כאשר ברשותו רישיון למכונית, כיום יש לו רישיון מתאים וסעדון פונה לתובע: "בהתחשב בתיקון המסוים של המחדל, מה העמדה שלך?". התובע מבקש קנס ופסילה על תנאי, סעדון נענה ומסביר לנאשם: "מחר תבחר לעלות על משאית כשאין לך רישיון למשאית - אתה פסול לחודשיים. זה ברור לך?".

סעדון מקפיד להבהיר לכל הנאשמים את האישומים בלשון בני אדם והוא מוכן להקשיב להם - וכל זה בלי לפגוע במהירות שממש הכרחית כאשר מחכים לו עשרות תיקים. קחו למשל אדם המואשם בכך שנתן למישהו לנהוג ברכבו בלי רישיון. סעדון שומע את הסבריו, כותב במהירות ופונה לנאשם: "העבירה שעברת היא מאוד מאוד חמורה, כי זה כמו שנתת לו רובה. למרבה המזל הוא לא הרג אף אחד. שרק תבין את האנלוגיה".

לאחר שהוא מטיל על הנאשם קנס של 1,200 שקל ופסילה לחודשיים, ממשיך סעדון בשעת המחנך: "זה צריך לכאוב לך, כי זה העונש. אני לא יכול לרחם עליך, כי אני צריך להגן על הציבור". הנאשם שואל אם אפשר לתת לו פסילה על תנאי, וסעדון משיב: "אל תדאג, יש לך גם על תנאי". כעת מבקש הנאשם להאריך את תקופת הפסילה על תנאי במקום הפסילה בפועל, אך סעדון מעמיד אותו במקומו: "אנחנו לא מנהלים פה מו"מ". אז אולי לפחות שהפסילה תתחיל מחודש ינואר? - "זה צריך להיות יחסית מיידי", משיב סעדון, "שלא תשכח למה פסלתי אותך. אפשר [דחייה של] 60 יום או 90 יום מכסימום. אני יודע שאתה צריך להתארגן, אני מתחשב בזה".


אולי יש לך עד?


תשומת ליבו של סעדון לפרטים באה לידי ביטוי בעניינו של צעיר הניצב לפני גיוס, ונדון לפסילה, קנס ופסילה על תנאי. סעדון שואל מתי בדיוק הוא מתגייס, כדי להתאים את מועד הפסילה, וקובע שעליו להפקיד את הרישיון חמישה ימים קודם לכן, "כי אחר כך זה לא בשליטתי". אגב: הצעיר הזה הגיע עם אמו, שכמובן טרחה להביא לידיעת התובע שבנה הוא ילד טוב (כלשונה). ואילו כאשר נאשמת שהגיעה להסדר לא מתייצבת ובמקומה מתייצב בעלה, סעדון מוודא את שמו ומאפשר לו לאשר בשמה את פרטי ההסדר.

הנה עוד התנהלות מעניינת של סעדון. זה מתחיל כתיק רגיל: הנאשם כופר באשמה, טוען שהשוטר לא יכול היה לראות אותו, סעדון רושם את עיקרי הדברים וקובע את התיק להוכחות ב-8.12.13 בשעה 10. הנאשם שואל האם אי-אפשר מוקדם יותר, וסעדון משיב: "לצערי אי-אפשר, כבר יש דיונים שמילאו את השעות הללו". ולפני שהאיש הולך, סעדון רומז לו שאם היה ברכב עוד מישהו שיוכל לחזק את גרסתו - כדאי שיזמן אותו.

כתב האישום הבא עוסק בנהיגה ללא רישיון. הוא טוען שהיה בהליכי גירושין, אשתו לקחה את האופנוע ולא נותרה לו ברירה אלא לנהוג במכונית. האיש מציג לתובע את המסמכים שבידיו וסעדון ממתין כדי שהלה יוכל לעיין בהם. לבסוף מציג התובע את עמדתו לעניין העונש, וסעדון - שכמובן יכול להחליט מיידית - מוצא לנכון להסביר לנאשם מה קורה פה:

"התובע ניסה לשמור לך על הרישיון ובכך לעזור לך להתפרנס ולשלם מזונות. אתה לא יכול גם לאחוז ברישיון וגם לא לשלם שום מחיר". לנהג יש פסילה על תנאי, וסעדון מבהיר לו שבעצם הוא מקבל מחיר מבצע: "בשמחה אני אוריד לך לקנס סמלי ותיפסל לשלושה חודשים. רוצה? עדיף?". הנאשם כמובן מעדיף את הקנס. סעדון מטיל עליו 1,500 שקל ומאריך את תקופת התנאי; הוא גם מוכן לפרוס את הקנס לתשלומים, אך מזהיר את הנאשם מה תהיה המשמעות אם לא יעמוד באחד מהם: יהיה עליו לשלם את כל הקנס מיידית.

רגע לפני שיצאתי מהאולם, דיבר ילד של אחד הנאשמים שישב בשורה הראשונה. החופש הגדול, אתם יודעים. סעדון נתן בו מבט רך והצמיד את אצבעו לשפתיו. זה עבד.

השורה התחתונה: שופט המתמודד בצורה מרשימה עם העומס הבלתי אפשרי ועם העובדה שלפניו נאשמים שאינם מיוצגים. מאזן היטב בין יעילות לבין שמירה על זכויות הנאשמים, תוך הפגנת תקיפות במקומות הדרושים.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.