מדריך לשימוש בשיקים חוזרים

מה עושים אם שיק שהפקדנו חזר?

שיק יכול לחזור או משום שנותן השיק ביטל אותו, או בנסיבות של אכ"מ - אין כיסוי מספיק (כלומר כאשר התשלום חרג ממסגרת האשראי בבנק של החייב והשיק חולל, לא נפרע).

הדבר מהווה עילה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל נגד החייב.

בשלב קבלת השיק רצוי לבצע בירור מקדים האם החשבון הוא מוגבל או שיש כיסוי לשיק שמקבלים. כך, אמצעי מניעה ראשוני הוא ביצוע בדיקה באתר האינטרנט של בנק ישראל, המאפשר זיהוי מהיר של חשבון בעל השיק באמצעות כלי לאיתור חשבונות מוגבלים.

חשוב גם לשים לב האם בעל השיק נראה אמין, לוודא את נכונות הפרטים על גבי השיק, לקחת פרטים מזהים ומספר תעודת זהות מנותן השיק, וכן להיות עירניים לבקשות מיוחדות של בעל השיק היכולות לעורר חשד בדבר יכולת הפרעון שלו.

חשוב לזכור, שלא ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל אלא אם כן השיק הוגש תחילה לבנק והוחזר עם הטבעת חותמת "שיק מוחזר". ללא חותמת הבנק יש לפנות תחילה להליך של תביעה אזרחית בבית המשפט, הליך אשר ייקר ויאריך את הטיפול המשפטי. במקרה של סידרת שיקים שחלקם חזרו מומלץ לא להמתין למועד פרעונם של כל השיקים, אלא לשקול הגשת תביעה אזרחית על מלוא סכום סידרת השיקים.

מתי יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל?

מי שנפגע מביטול שיק, ועל גבי השיק הוטבעה חותמת הבנק לפיה השיק הוחזר, יכול לפנות למערכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו, ולפתוח תיק נגד החייב, האדם שחתום על השיק. פתיחת התיק כרוכה באגרה, אך סכום האגרה מצטרף לחוב נשוא תיק ההוצאה לפועל אם יתברר שהחוב אכן מגיע.

לאחר שנפתח תיק לביצוע שטר, תשגר לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לחייב, ועליו להגיש התנגדות תוך 20 יום מקבלת האזהרה.

אם החייב לא הגיש התנגדות - ייאלץ לשלם את סכום השיק, וכן ריבית והוצאות נלוות. יש לזכור שלשכת ההוצל"פ אינה יוזמת הליכים נגד החייב, ועל הזוכה לפעול מיוזמתו (באמצעות הגשת טפסים מתאימים) בהליכי גביה שונים (עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ, פקודת מאסר ועוד) כדי לוודא שהחוב ישולם.

אם החייב הגיש "התנגדות לביצוע שטר" - יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב ביצוע השטר, ויעביר את כתב ההתנגדות לבית המשפט, אשר ידון מה ייעשה בשטר - האם יש לחייב את החייב לפורעו או לא.

עם העברת התיק לבית המשפט - הופכת הבקשה לביצוע שטר ל"כתב תביעה בסדר דין מקוצר", ואילו ההתנגדות הופכת ל"בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר".

בית המשפט יקיים דיון קצר ומקדמי, ויחליט האם בכלל יש זכות לחייב להתנגד לביצוע השטר. אם לא - יחוייב החייב להעביר לזוכה את סכום השטר בנוסף לריבית גבוהה של הוצאה לפועל. אם ייקבע שיש לקיים דיון בטענות החייב - יועבר התיק לשמיעה בפני בית המשפט.

אם דוחה ביהמ"ש את ההתנגדות - יש להמציא ההחלטה ללשכת ההוצל"פ ולהמשיך בהליכים נגד החייב.

אם מקבל ביהמ"ש את ההתנגדות - יש לסגור את התיק בלשכת ההוצל"פ.

בהתנגדות ינסה החייב לערער את כשרותו של השיק ושל העסקה העומדת מאחוריו. הטענה הרווחת היא "כשלון תמורה מלא". משמעות הטענה היא, שנותן השיק ביטל את השיק מאחר שהאדם שקיבל את השיק, "הזוכה", לא נתן את התמורה אליה התחייב בעסקה. אם תתקבל טענת כשלון תמורה מלא - יופטר החייב מלשלם לזוכה את סכום השיק.

יודגש, כי כאשר אין מדובר בטענת כשלון תמורה מלא, אלא חלקי, למשל כאשר הזוכה ביצע חלק מהתחייבויותיו ונמנע מאחרות, ייאלץ החייב לפרוע את מלוא סכום השיק, תוך שעומדת לו הזכות להגיש תביעה לבית המשפט להשבת הסכום החלקי נשוא טענתו.

מה קורה אם שיק שאני רשמתי - חזר?

מי שנפגע מביטול השיק רשאי לפנות ישירות למערכת ההוצאה לפועל על-מנת לכפות את ביצוע השטר ולאפשר את גבייתו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל כאמור.

כאשר ניתן שיק לנותן שירות כלשהו, האם מותר ללקוח לבטל את השיק באופן חד-צדדי?

ביטול שיקים הוא עבירה פלילית, כאשר מוסר השיק מבטל את השיק או מוסר שיק ללא כיסוי מבלי שתהיה לו סיבה מוצדקת על-פי החוק. לא בכל המקרים ביטול שיקים הוא עבירה פלילית. במקרים בהם קיימים חילוקי דיעות בין שני הצדדים, רשאי כותב השיק לבטל את השיק, אולם שני הצדדים צריכים להגיע להסדר כלשהו ביניהם.

לעומת זאת במקרים קיצונים, למשל כאשר לא התקבלה סחורה בהתאם לתאריך המוסכם מראש, רשאי כותב השיק לבטל את השיק באופן חוקי ללא צורך בפניה אל המכותב בשיק.

בכל מצב של ביטול שיק, חייב מבטל השיק להיות מסוגל להוכיח שכלל לא קיבל את המוצר / השירות כפי שסוכם מראש, ולהצטייד בהוכחות ברורות.

כדי למנוע מצב של העברת השיק כתשלום לצד שלישי, אשר ידרוש את פרעון השיק אפילו אם קודמו לא ביצע את חלקו בהסכם, רצוי למנוע מראש את העברת השיק לידי צד שלישי. זאת, על-ידי מחיקת המילה "לפקודת" והוספה על גבי השיק את המילים "למוטב בלבד", לצד שמו של מקבל השיק.

מה מעמדו של שיק לביטחון, כגון זה שניתן למשכיר דירה? מה קורה אם מקבל השיק השתמש בו?

שיק לביטחון הוא המחאה בנקאית, אשר עליה רושם מושך השיק את המילים "לביטחון בלבד", או "שיק ביטחון" או "לביטחון". שיק זה ניתן כדי להבטיח חוב כלשהו, ודאי או מותנה. שיק הביטחון מגלם הסכמה בין הצדדים, שמי שאוחז בשיק לא ידרוש את פרעונו אלא כאשר מתרחש אירוע מסוים שהוגדר בין הצדדים. (אי מסירת סחורה, אי פינוי המושכר וכיוצ"ב).

חשוב לחתום על הסכם בכתב המגדיר במדויק מתי ובאילו תנאים ניתן להפקיד את שיק הביטחון. כך למשל, כאשר הצדדים מסכימים ששיק הביטחון יפרע במקרים של הפרת חוזה השכירות, כגון חובות ששוכר הדירה מותיר אחרי עזיבת הנכס, אי פינוי הדירה ועוד.

השיק מאפשר לעקוף את הדרך הרגילה לגבות חוב. שהרי כדי לגבות חוב רגיל - יש להגיש תביעה לבית המשפט, ורק לאחר קבלת פסק דין ניתן להגישו לביצוע בהוצאה לפועל ולהתחיל בהליכי הגבייה. תהליך זה עלול להמשך זמן רב, ובמהלכו עלולים בעלי החוב לאבד את הבטחת הגביה. ואילו שטר חוב "עוקף" את שלב התביעה בבית המשפט, ומאפשר לבעל החוב להגיש את השטר ישירות לביצוע בהוצאה לפועל, ולהתחיל מיידית בהליכים מבצעיים נגד החייב.

רבים סבורים בטעות, כאילו שיק לביטחון אינו שיק רגיל, וכי הבנק לא יכבד שיק שנרשם עליו לביטחון. הדבר אינו נכון. אם השיק נראה תקין (חתימה, תאריך, זהות בין ספרות ומילים וכו'), אין הבנק מחוייב להחזיר את השיק רק משום שכתוב עליו שיק לביטחון.

שיק ביטחון שניתן במסגרת חוזה שכירות דירה ניתן להבטחת עמידתו של השוכר בתנאי השכירות. אם המשכיר פרע את השיק לביטחון למרות שלא בוצעה הפרה של החוזה, יהיה על השוכר לתבוע את המשכיר, וכן את השבת סכום השיק ופיצוי הנזקים שנגרמו לו.

מומלץ למנוע את סחירותו של השיק על-ידי מחיקת המילה "לפקודת" בשיק, הוספת המילים "למוטב בלבד", ומילוי שם מדויק של בעל החוב, וכן למלא תאריך וסכום ברורים.

במסגרת חוזה השכירות יש להכניס סעיף הקובע שלפני הפקדת שיק הביטחון מחוייב המשכיר להודיע לשוכר שהוא מתכוון לעשות כן.