היום לפני 18 שנה, ב-9 בדצמבר, 1987, החלה האינתיפאדה הראשונה.
העימותים בין ישראל לתושבי השטחים בעזה ויהודה ושומרון הגיעו לשיאם בהתפרצות שהחלה לאחר שהלוויה לנפגעי תאונת דרכים בעזה הפכה להפגנה אלימה.
לאחר ההלוויה פרצו מהומות במחנה הפליטים ג'אבליה, והתפשטו לשאר מחנות הפליטים שברצועת עזה וביו"ש. הפרות סדר והתפרעויות אלימות התפשטו לכל רחבי יהודה שומרון ועזה.
אירועים אלימים אלו כונו אינתיפאדה, בערבית: התנערות ( انتفاضة).
המהומות פרצו לאחר 21 שנה של שקט יחסי במסגרת מערכת היחסים בין ישראל לשטחים, והן החלו הן על-רקע מדיני והן בעקבות התסכול הכלכלי והאישי שהיו בציבור הערבי.
תושבי השטחים נקטו בפעולות אלימות שכללו זריקת אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, שריפת צמיגים, הפגנות המוניות, חסימת כבישים, מארבים ופגיעה ללא אבחנה.
נגד המתפרעים הופעל כוח צבאי ובמהלך שנות האינתיפאדה נהרגו פלשתינים ויהודים רבים.
האינתיפאדה הראשונה נמשכה כשש שנים, עד לחתימת הסכם אוסלו.
