|
|
הרצוג עכשיו. מי הבא בתור? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כשמעלעלים ברשימת מנהיגי מפלגת העבודה מאז רבין ז"ל, קשה שלא להתרשם מהשפע שבהנהגה: פרס, ברק, בן-אליעזר, מצנע, פרס, פרץ, ברק, יחימוביץ', הרצוג ומיכה חריש למספר חודשים.
תשעה חילופים (לא כולל חריש) של הנהגה ב-18 שנה - הישרדות ממוצעת של כשנתיים במשרה הרמה.
בכל אותה תקופה כיכבו בהנהגת הליכוד שני שמות בלבד: נתניהו, ותקופה קצרה שרון.
תשעה מול שניים. איזו דינמיקה מופלאה.
מפלגה אוכלת מנהיגיה. וכל זאת למה?
יש חוסר שביעות רצון בעבודה מאיכות מנהיגיה שבעצם נגעו בשלטון מאז רק במשך שנה ומחצה. ברק - וגם הניסיון הזה התברר ככישלון רבתי.
מה ניתן להסיק מכך על עתידו שח הרצוג? לדעתי, הוא ייעלם מהנוף הפוליטי בדיוק כקודמיו. היה כבר מנהיג חיוור כמותו במפלגת העבודה. נחמד, אך ללא מסר ונחישות ההופכת מפלגה למנהיגת מדינה.
עמרם מצנע. הוא שרד רק שנה.
מסקנה: ככה אין כובשים את הנהגת המדינה. השיטה של ההדחות פסולה. הציבור לא אוהב ניידות יתר, ובמיוחד סולד מהעדר כריזמה אישית.
חומר למחשבה.
