נצחיותה של הרוח המקבית

הרעיון החשמונאי, שמשמעותו אינה אלא חופש, הזין את בני העם היהודי מאז שניטלה עצמאותם ועד לייסודה מחדש של המדינה היהודית. במרוצת אלפיים שנה, שהם מאה דורות, הלכו בני העם הזה בדרכי המקבים והכשירו עצמם ליום שבו יזכו להקים מחדש מדינה עצמאית. חלומם הגדול היה שבמדינה היהודית החדשה שתקום - ידברו אזרחיה עברית, יחיו מפרי-עמלם וילמדו תורה, על-פי מסורת המקבים המופלאה. ואכן, בסופו של דבר התגשם החלום, אבל במחיר-קורבנות כבד ביותר.

על נצחיות הרוח המקבית עומדים החוקרים זוהר ברעם ונפתלי ארבל בספרם המרתק "בארץ המקבים", שהוא מחקר מאלף על החיים בכפר החשמונאי של ימים עברו ושל עצם הימים האלה. מן המחקר של השניים עולה כי עוד בשלהי המאה ה-19 הקים הרברט בנטוויץ', פרקליט מלונדון, את אגודת "המקבים הקדמונים", שהציבה לעצמה מטרה להתיישב במודיעים, אלא שחרף כל מאמציו לא נענו לו יהודי-לונדון. במקומם התיישבו בשנת 1905, בבן-שמן הסמוכה, כמאה נערים, ניצולי הפוגרומים הקשים בקישינב שברוסיה.

גוש ישובי

שנה לאחר מכן, ב-1906, הוקם ליד החצר של בן שמן בית-חרושת לשמן-זית, שנשא את השם "עתיד", ומשנת 1908 פעלה שם חוות-חלוצים. ב-1910 יצרו בה עולים מתימן פריטי-צורפות מופלאים, וב-1927 נוסד במקום כפר הנוער המיתולוגי, הפועל שם עד עצם היום, מלבד הפסקה שנכפתה עליו בעת היותו במצור במלחמת הקוממיות.

רק אחרי מלחמת השחרור (1948-1949) קמו מספר ישובים על גבעות מודיעים, בציר בית חורון ההיסטורי, הכוללים את גמזו, חדיד, בית נחמיה, כפר דניאל ומבוא-מודיעים. אחרי מלחמת יום הכיפורים התנתבו כמה יזמות למזרח אזור מודיעים. כך הוקם כאן גוש ישובי, המחדש את חייה של ארץ המקבים. ראשונה הוקמה שילת, באוגוסט 1977, ומייד אחריה כפר רות. הישוב מתתיהו הוקם בשנת 1981, ובשנת 1986 הוחל באיכלוס הישוב הקהילתי מכבים, וכן רמת-מודיעים וגני-מודיעים.

במרוצת הזמן גדלה אוכלוסיית היישובים בארץ המקבים והתווספו אליה תושבי רעות, כשלידה התבצעו עבודות-תשתית ראשונות לעיר מודיעין. הכביש המורחב לירושלים נסלל, למעשה, בנתיב ההיסטורי של בית חורון, וכל אזור מודיעים הלך והתאכלס בדומה למה שהיה בימי קדם. על גבעותיו קמו ישובים יהודיים לרוב, כשבמרכז מפעל הבנייה וההתחדשות הזה עומד הכפר החשמונאי המשוחזר. בכפר הזה מספר כיום זוהר ברעם את סיפור-מורשתם של המקבים, ובתוך כך גם את סיפורו של אותו נר קטן, הדולק בליבו של כל אחד מהמתיישבים החדשים ושהביא אותם עד הלום.