המרפסות שהתמוטטו בחדרה והפתיעו בכך גם את משרד מהנדס העיר המופקד על הבטיחות, חושפות את מה שמסתתר מאחורי אישורי האכלוס [טופס 5 הניתן לאחר טופס 4 המפורסם] המונפקים כאות לתחילת האכלוס של הבניינים והנתפשים על-ידי הציבור כאישור לתקינות - אף אחד לא בודק, אך אחד לא יודע לבדוק, את התקינות במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ובמשרדי מהנדסי העיר.
החישובים הסטטיים האמורים לכאורה להוות תעודת ביטוח נגד אירועים כגון קריסת המרפסות, לא נבדקים על-ידי העירייה המופקדת על מבנים מסוכנים, אלא רק מתויקים.
גם מהבחינה האדריכלית, לא נמנעים כשלים חמורים באדריכלות, לרבות כשלי תכנון אשר ניתן בקלות לאתרם מתוך בחינת התוכניות המוגשות לעירייה, ואין גם תקדימים משפטיים בנושא אחריות הרשות הציבורית, כי אלו בדרך-כלל לא נתבעות בתיקי ליקויי תכנון ובנייה. מדובר במדרגות פנימיות הבנויות בניגוד לתקנות, במרחב מוגן הבנוי בניגוד לתקנות הג"א, בפרוזדורים צרים, בהיעדר משטחי גישה בחדרי שירות ובאוורור לקוי המזמין ליקויי עיבוי ועובש.
לאור התמוטטות המרפסות בחדרה, אנו על פרשת דרכים ובפנינו
שתי אפשרויות להתנהלות בהמשך הדרך של רישוי ותכנון: - הדרך האחת היא להפוך לאלתר את משרד מהנדס העיר להיות אחראי באמת על מבנים מסוכנים, ולצקת תוכן מאחורי טופס 4 וטופס 5;
- הדרך השנייה היא לבטל את הטפסים הללו כדי למנוע שאננות בלתי מוצדקת ואשליות בקרב ציבור רוכשי הדירות.
בנוסף, ישנה חובה ציבורית לחייב שקיפות ולחייב מעבדות מאושרות להמציא את תעודות הבדיקה לכל דכפין. המדיניות הקיימת עד-כה היא שהמעבדה המאושרת לא מפרסמת את ממצאיה, וכך יוצא כי ממצאים חמורים הנוגעים לבטיחות הציבור אשר יש לציבור עניין בהם - הם חשופים רק למי שהזמין את הבדיקה.
מוצע להתקין תקנה מתאימה לפיה יפורסמו תוצאות הבדיקות לעיני כל. כיום, גינדי יוזמת בדיקה של מעבדה [כגון: איזוטופ או מכון התקנים] בדבר עובי הפלטות שלא התמוטטו בבניין ברחוב נחל פרת 3 ובבניין התאום לו ברחוב נחל פרת 3 א' - והדיירים האמורים לתת אמון בגינדי, לא יכולים לדעת מהן המסקנות של הבדיקה ומה הראתה אותה בדיקה קריטית. כנ"ל לגבי כמויות הברזל, סוג הבטון, ועוד.
יכול להיות מצב בו הבדיקות מראות כי גם יתר חלקי המבנה הם בסיכון וללא יציבות סטטית, אולם התוצאות הללו לא ניתנות להשגה ואינן נחשפות לא לציבור הרחב ולא לציבור שרכש דירות בפרויקט הבעייתי.
