שתי עובדות סותרות ניצבות בפנינו: הפגנת החרדים לא נועדה למחות נגד הגיוס. היא הייתה מסיבת סיום מוצדקת לניצחונם הגלוי על לפיד וחברות הציניקנים שבמפלגתו. אישית, לא הייתה לי כלל ציפייה ממפלגה חשוכה ודוגמתית שכל עניינה התנחלויות. בנט וחבריו, החל מ
איילת שקד וכלה בסטרוק, אינם ברי שיח אזרחי-חברתי. לכן, אין סיבה מיוחדת להזכירם באותה קלחת עם לפיד. הברית האופורטוניסטית בין שני השרים הבלתי ראויים הללו היא המראה של החברה הישראלית ההולכת ומדרדרת אל תהומות הרטוריקה הפונדמנטליסטית-צבאית.
הפגנת המיליון או החצי מיליון, הייתה מפגן אחדות של החרדים הרואים את עצמם כנתונים במלחמת תרבות או מלחמת שמד בלשונם. לא הגיוס מפחיד אותם אלא ההתערות בתוך החברה הישראלית. כור ההיתוך, אותה שיטה שעליה נכתבו הררי דפים בגנותה, זרה ומוזרה לחרדים אך לא רק.
זיכרונות הרפורמה בדת, האמנציפציה באירופה, ההתבוללות והחילון, ומנגד התפרקותה של הקהילה היהודית המסורתית כמסגרת היחידה לקיום היהודים, כל אלה מפחידים את החרדים. מי שאינו מבין זאת, אין לו מושג על מה הוא מדבר. בתוך החצרות של החרדים נעשים מאמצים עילאיים כדי למנוע את קריסת הסמכות הקהילתית.
הוויכוחים התיאולוגיים סובבים סביב המשוואה יהדות מול ישראליות. הישראליות מוקצה מחמת מיאוס, מאיימת ודוחפת ליותר ויותר הסתגרות. נכון, בשנים האחרונות החל תהליך התפקחות מאוד משמעותי בקרב החרדים ביחס למצבם הכלכלי, העוני המחפיר, החשש המתמיד שמא ה"פריץ" שוב יכה. זהו תהליך מבורך אך הוא מאוד איטי ולישראלים אין סבלנות. הכל חייב להיות עכשיו ומידי 8והחרדים אינם מוכנים להתמסר.
מי שהחזיר להם עטרה ליושנה זהו לפיד וחבורתו ביחד עם בנט ומפלגתו.
שוויון בנטל
ודאי שיש הצדקה לדרוש שוויון בנטל. ודאי שיש הצדקה לדרוש שכולם ימלאו את החובות כולן בתמורה לזכויות. הבעיה היא שלעיתים חייבים ללכת לפי הממרה המוכרת מתחום התחבורה: בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. וזאת בדיוק הבעיה של לפיד ובנט וחברות הדרדסים שלהם.
נלוזה עד מבזה הייתה הצהרתו של לפיד לפיה הצעת החוק של ועדת שקד גרמה לחזרת הציונות למיטבה. אין ודאות מוחלטת שלפיד יודע אל נקלה מהי ציונות אך ניתן לקבוע שהציונות השיגה הישגים בלתי רגילים, מאז הופעתה ועד היום, למרות שלפיד לא היה בין מקימיה וטוב שכך. כבוד שר האוצר גם בלבל בין ציונות לבין ישראליות ולבין שירות צבאי ושירות לאומי. הציונות, לפי מיטב זכרוני, השיגה הישג כביר בעצם הקמת המדינה היהודית. האם החרדים באמת היו שותפים לתנועת הפלא הזו? כי הרי החזרת הציונות ליושנה בעקבות שילוב, כביכול, של החרדים בצבא, משמעותה שרק החרדים היו חסרים כדי להשלים את החזרת הציונות. ראוי שמר לפיד יתעדכן לגבי החידושים האחרונים באשר לתנועה הציונית וכד'.
החרדים שללו את הציונות מכל וכול כי הציונות הייתה מזוהה עם החילון, עם ההשכלה, עם הרצון להקים מדינה בכוחות אנושיים. החרדים שוללים זאת תיאולוגית, ומכאן התנהלותם במדינת ישראל. הקמת מדינת ישראל לא הייתה אתחלתא דגאולה אלא התגרות בכוח העליון.
נחזור שוב ונדגיש למען לא תהיינה אי-הבנות: אין סיבה נראית לעין מדוע החרדים יהיו פטורים משירות צבאי או כל חובה אזרחית אחרת. הבעיה היא האם ניתן להחזיר את הגלגל אחורה? התשובה היא לא. חוסר ההבנה הבסיסי של לפיד את החברה החרדית, את התנהגותו של המיעוט, הוא המתמיה. גם אם החוק החדש יאושר במתכונתו הנוכחית, הרי שלפי וחבריו בבית היהודי יגרמו לאחת האנומליות האנושיות הקשות ביותר: השלטון הריבוני בישראל נותן בידי מנהיגים מטעם עצמם שמעולם לא נבחרו, להכריע מי ילמד ומי ילך לקרב. שוו בנפשכם שוועד שכונה היה קובע מי מתגייס או לאו.
מנהל מפעל יקבע מי אותם 10 שילכו למילואים או מבין 100 עובדים. זה בדיוק אותו הדבר. כל קשר בין הקביעה בהצעת החוק לבין ממשל תקין לא רק שהוא מקרי אלא הוא עלבון לאינטליגנציה.
לפיד סבור שהוא החזיר לנו את הציונות. אנו מודים לו על נדיבותו אך מסרבים לחלוק עמו את הגוזמה, את השקר. תודה מר לפיד אך אנו מספיק ציונים גם ללא קביעותיך.
