תרגיל משפטי מדהים מתבצע מול עינינו המשתאות זה זמן רב. בתרגיל זה פיתולים בלתי-מובנים המתנהלים עד-כה בנוסח קצבו המתון עד מאוד של היועץ המשפטי לממשלה מר
יהודה וינשטיין.
לפניו מונח מכבר אחד התיקים המרתקים בתחום הנוכלות המאפיונרית של השנים האחרונות והוא, היועץ, מתנהל כרקדנית בלט שמכבר איבדה כושרה לעמוד על קצות אצבעותיה. מחולשה זו של מי שהיה עורך-דין פרטי לפני המינוי המרשים הזה, נפרשת פרשה כרשת פתאים העלולה להפוך גם ליום כיפור של היועץ רם המעלה. מדובר בפרשת הניצבים ורב-דון פינטו ואשתו החסודה רבקה'לה הבלדרית.
אני מוצא עצמי תוהה אם אני עד להתרחשות הזויה או שמא זה ניסיון פתטי, נלעג וצורב כאחד המוצג לעינינו הבורים הלא-נחשבים. אולי המחזה נולד במגמה להסיח דעתנו מניסיון לא מובן לרווח מעל צווארם של הנוכל ורעייתו את החבל.
לפתע קם היועץ המשפטי ובניגוד לכל היגיון ותפישה ריאלית של נתונים המונחים לפניו הוא נוהג ברב הנוכלים ממציא הפינטואיזם (זרם פלילי חדש) וברעייתו, כאילו מדובר בשליחיו של הבורא עלי-אדמות, והוא, היועץ, מחפש לאורו הזוהר של עו"ד אלי זוהר מתחת לכל פנס דרך להקל על נתיב יסוריהם של הקדוש ורעייתו הבלדרית.
מדובר בשניים אלה שניצודו "על חם-רותח" ונתפשו במעשה שיחוד גס ובוטה לעין כל. מדובר בסך של מאתיים אלף דולר לתת-ניצב ברכה אחד, מהצמרת הקלוקלת של משטרת ישראל. מעצר זה של הקדוש גם חשף לעין השמש כי מדובר בשיטת נוכלות שמכבר משתרעת כדרך ארוכה של חטאים, עוונות וכיוצא באלה.
היועץ כשלושת הקופים
ומהי תגובת היועץ? טחו עיניו וכבדו אוזניו ולשונו אבדה. הוא מגלם את שלושת הקופים הקלאסיים, אלה היושבים מחככים כתף בכתף. אחד כפותיו מכסות על עיניו. השני כפותיו סותמות את אוזניו, והשלישי הס ולא ידבר כי נקטעה לשונו. וכאן בדיוק טמונה בעיה תמוהה. כיצד זה קורה שבכל יום מתפרסמות ידיעות מחדר הרוקחים של היועץ המשפטי שבדעתו לעשות בתיק החשוב כך או כך. הרי היועץ הזה עצמו נדרש מעת לעת לבדוק מקורות פלטני-שברי ידיעות מחדרי חקירות של המשטרה. ואולי הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים? אם-כך, מי בכל זאת עוסק במרץ בהדלפות שכאלה?
פעמים רבות המקורות הם עורכי-דין שונים שמכבר יודעים את שיכרון להטוט הפרחת בלונים - בכדי לבחון תגובות של הגורמים האחרים, או להכות במשטרה כמדליפה כשאין זה כך. אני משוכנע שגם היועץ המשפטי הנוכחי שחרש תלמים ארוכים במחוזות המשפט מכיר את הלהטוט השחוק הזה. איני אומר שהוא האחראי למטח הידיעות היורד עלינו בפרשת רבקה'לה ויאשיהו רב-דון פינטו. אבל כיצד נוטפות עלינו להשכילנו בדלי ידיעות מוזרות אלה שהן כמו נחלצות מישיבות סגורות בין שלושה-ארבעה אנשים לכל היותר?
אם זה איננו היועץ, האם זה מי מבין עורכי-דינו, של מר פינטו, אותם אלה העושים בלשכתו של היועץ כאילו מדובר בנחלה שירשו מאבות אבותיהם? אינני מכיר עורכי-דין רבים שעושים שימוש כזה בלשכת היועץ. קשרים כאלה, גם אם הם בודדים, טוב יהיה אם יקבלו תשובה הולמת ובולמת מהיועץ.
בכל מקרה אין לי ספק שעורכי-דינו של פינטו אינם מתייסרים. ברוכי כיס הם. ואילו אני לעומתם אביון של ממש. אני מודה שאני מקנא בהם.
התמודדות בין צדיקים לחסידים שוטים
שאלה נוקבת אחרת שלא מצאתי לה תשובה בחיטוטי ברשת. לשם מה מעבירה רבקה'לה הבלדרית מאתיים אלף דולר לתת-ניצב ברכה? מדוע לא אלי? מדוע לא לעוד מומלצים רבים מטעמי המתקשים כמותי בפרנסתם? דווקא לו? לקצין המכובד הזה? תמורת מה? מה נמצא ברשותו שהוא שווה את קנייתו. דבר אחד. מידע. לעתים מידע זה כוח אדיר. נשאלת בכל זאת השאלה, מי אם-כן הפיל את הרב-דון ולכד אותו ואשתו ברשת סבוכה שאין להם סיכוי להיחלץ ממנה.
והנה, לפתע עם ישראל מתבשר כי נמצא פתרון תחילה לחלץ את הגברת הבלדרית, ואחר-כך להפוך את ניסיון השחוד החמור וכל מה שהתגלה - לביחה חברתית משעשע. קוריוז שאין להתייחס אליו ברצינות.
היועץ הנכבד שלנו, שלושת הקופים, כך נודע לנו, התעורר לפתע מתנומתו והוא כבר החליט לשחרר מכל שותפות באשמה את אשת הגביר המתעתע, וכבר נחפז מישהו להדליף כי הוא סוגר את תיק מעורבותה בפרשה, כאילו הפכה לרוח רפאים. מעתה שוב תחזור האצילה לבית פינטו להיות זכה וברה כחמה, וככזו נקייה כביום היוולדה, תחזור העלמה לביתה. מה קרה, לעזאזל? האם היועץ קיבל שלא בידיעתנו שיחת טלפון דחופה מאלוהים?
ואולי מדובר בכלל בתרגיל שבישלו ביחד תת-ניצב וניצב במשטרה מסיבות מסוימות מאד? בדמיוני הטס לעתים במהירות של טיל חדיש אני מצייר גם תסריטים שהם בלתי-אפשריים. למשל התסריט המדומיין הזה: ניצב ארביב בהיותו שליח משטרת ישראל בארצות-הברית, התוודע שם לחקירה "מוזרה" ש-אפ.בי.אי, מנהל בעניינם של שני סחטנים נלוזים, שתי נמושות, ישראלים לשעבר (כמובן), מבאי חצרו של הקדוש האשדודי-ניו-יורקי. אלה הוציאו ממנו סכומי עתק באיומים להשמיצו ולחשוף ואף לסכן מעמדו בעיני האמריקנים. דבר שהוא רע מאוד לעסקיו של הרב-דון שמכבר הם חובקי-עולם.
באיזו קלות עשו שני ליצנים אלה את מלאכתם הגסה, על-כך למד ניצב ארביב מהחוקרים האמריקנים. נניח, לצורך התסריט המדומיין שלנו, שהניצב נקלע למצוקה כספית. ונניח שהחליט שמה שעשו שני הפרחחים האלה הוא יכול לעשות טוב מהם, וכך נהג ומפירות שוחד נהנו הוא ובני ביתו. נניח לרגע שאולי כך היה. אולם לפתע התברר לניצב שגם הוא חי בעולם לא מושלם. שפינטו רק נראה ככבשה ולמעשה מדובר בזאב בעל מלתעות מסוכנות. משחשף ניביו התגלה שהם מושחזים כמאכלות.
זה חולב גם זה חולב
משלמד ניצב ארביב, על-פי התסריט המדומיין כמובן, שבעצם גם הוא עצמו הפך לנסחט - והפעם הסוחט אינו אחר מאשר הקדוש, החליט ששניהם יכולים ליהנות זה מנוכלותו של זה. אלא שתיאבונו של רב-דון פינטו שהעניק לו שוחד, לדברי חסידיו הנאמנים, על כל צעד שלו באמריקה הגדולה, איננו מסתפק ב"מעשיות" שסיפר לו הניצב החכם הקטן, על-פי גרסתו. פינטו בעל פני התינוק התמים ובעל הזקן המחודד בקצהו ממש כשל דון קיחוטה, אינו טיפש. ערום הוא כנוכל אשפתות. הוא מבחין מיד בתבן חסר הטעם שמאכילו "החסיד" הקנוי שלו מהמשטרה, והוא מתחיל לתכנן עדויות שבבוא יום ינחתו של ראשו השטוח של הניצב האומלל שכרה לעצמו מלכודת קדושה.
בשובו של הניצב לארץ, עם סיום תפקידו בארה"ב, כנראה התגבר עליו הלחץ לספק "אבני חן" של ממש לרב-דון. הניצב במצוקתו מחליט כי לאור ניסיונו הוא יראה לרב-דון עם מי בחר להתעסק. רק אז הוא הכניס לתמונה את הנמוך ממנו בדרגה אחת, את תת-ניצב ברכה, גם הוא דוכיפת מעניינת לעצמה, להיעזר בו בפרישת רשת לרב-דון הנודע בקדושתו וקדושת אבותיו.
תנ"ץ ברכה מקבל כמובן רק חלק חלק מעובדות החיים, מידידו ניצב ארביב. זהו החלק בו הניצב פורש לפניו את ניסיונותיו של הקדוש הנוכל לשחדו בכדי לקבל חומר מתיקי משטרת ישראל. והוא, ניצב ארביב הידוע ככוח מלחמה מס' 1 בפשיעה הגואה, חוזר לרב-דון ואומר לו כי על תיקיו ממונה כיום תת-ניצב ברכה, והוא עצמו מנוע מלגשת אליהם. אולם מהיותו חסיד שוטה של הרב הם מטכסים עצה ביחד, פרי ניסיונם המהולל מהעבר. ייתכן שאז מציע ארביב לפינטו להפנות יכולותיו הנדיבות לעבר ברכה בכדי להשיג גם בו שליטה.
כמובן שיתכן שמישהו משניים אלה או שניהם כאחד (!), הגיעו למסקנה כי נכון יהיה אם ארביב עצמו ישמש כחוליה מקשרת.
המזימה יוצאת לדרך
וכך משהתבשלה המזימה, חוזר הניצב לתתו המבורך ושוטח לפני את הסיפור על הניסיון לשחדו בסכום כסף עצום וכמובן שהוא משאיר את לכידת הרב-דון בקלקלתו בידי התת-ניצב. זה כמובן ניאות נרגש לקראת האפשרות להתברך בהישג, בעיקר נוכח המערערים על קידומו בגלל אירוע מצחין כדיר חזירים מעברו - וכמובן הוא מדווח מיד לרנ"ץ המפואר יצחק דדון על המתרחש וזה לוחש באוזנו של החבר
יצחק אהרונוביץ, ניצב בדימוס ושר לביטחון הפנים בהווה, על ההישג שכמעט נמצא כבר על מפתנם. כאיש אופטימי מבטיח הרנ"ץ בחגיגיות לבוסו שתהיה זו סיבה למסיבת עיתונאים, חשובה לא פחות מהגילוי המדהים בפרשת הרצח בבר-נוער.
בעוד אלה מתמלאים בהתרגשות לקראת האפשרות שוב להופיע כגיבורי השעה מול נציגי התקשורת, ולהציל את שרידי יוקרתם שנפגעה מפיצוץ מכוניות, מרציחות ופציעות אנושות במלחמת אנשי כנופיות "שיקגו 2014" ברחבי המדינה, חוזר ניצב ארביב לרב-דונו פינטו, ושוטח לפניו כי עשה מלאכתו נאמנה והדלת הרצויה תיפתח לפניו במלוא הכבוד, אם הרב-דון יבין שהפעם לא מדובר במעות של כיס ויש לשמן היטב את הצירים.
הרב-דון המבורך בתבונה עמוקה כראוי לבחיר אלוהים, שוקל בלילה בהתייחדו עם רבקהל'ה שלו, שותפתו, בעלת בריתו ובלדריתו, איך וכיצד עליהם לנהוג הפעם. רב הוא הניסיון שרכשו שני מומלצי-קודש אלה, במעשי התעתועים שלהם, ולהם כבר צבא חיילים המוכן להיהרג למענם, ומגיעים למסקנה כי האפשרות ששני בכירי המשטרה יהיו נתונים בכיסם, תעניק להם מוצא להיחלץ באמת מעניבת החנק של החוקרים הגויים האמריקנים - וגם מהישראלים המתחילים באיטיות של צב לשאול שאלות מטרידות.
ממיטת הקדושים לחשיפת עירומם
מכאן לכאן ממיטתם של צמד פינטו יוצא דיבור חד-משמעי לניצב ומהניצב יוצא דיבור לתתו ברכה והעסקה סגורה; הם יפילו בפח את הדון והדונה. ועד לנקודת זמן שתי התוכניות כמו בשיטת פארט מתקדמות במקביל על מי מנוחות, שעליה משייטת מזוודת הקסמים, הלוואי עלינו. מי שיושבת עליה וחותרת במשוט של זהב מעולף בפנינים נדירות היא הבלדרית הקדושה, רבקה'לה אשת חיקו הטהורה של הקדוש מאשדוד. שערו בנפשכם לאיזה יעד היא משיטה את האוצר המופלא!
וכשהפצצה התפוצצה נחנקה כל הארץ מהניחוח של הקדושה שהתפזר בנשיפת אלוהים על כולנו. צחנה שכזו הייתה מוכרת מפרשיות עבר שמלוות אותנו מכיוון הנוכלים הקדושים. אך כזו גסה, הייתה מעיקה במיוחד בגלל גדולי האומה הממלאים חנפים את חצר בני הזוג הקדושים, החל בזה המייעד עצמו לנשיאות פואד בן-אליעזר, ועד לניצבי המשטרה וגדולי הטייקונים, המשתחווים וקדים לפני הוד קדושתם, הדון והדונה.
למשטרה הייתה חגיגה קצרה מאד
לרגע נשכח מאתנו כי גם בתחומנו קיים קוסם שבהבל פיו מסוגל להפוך על פניה גם יורה רותחת שהוא עצמו שפת לפורענות. לקוסם הקסום הזה יש שם בישראל ותואר של רם מעלה. זהו היועץ המשפטי הנישא מעל לכל היועצים שאני לצערי מכיר טיבם המקולקל של אחדים מהם מתושבי עירי נתניה, ושמו בישראל של האחראי הנוכחי על שלטון החוק, הוא עו"ד יהודה וינשטיין. איש שכוונותיו ללא ספק טובות, אך עברו מכשיל אותו, שכן הפך דלתו לדלת מסתובבת כשמדובר בעמיתיו משדה עורכות הדין, כאותו אחד שהכרתי פעם כאיש הגון ואוהב ספרות להתגאות בו, אלי זוהר.
מחמת כבודם של שניים אלה אצמצם ביקורתי ותמיהותיי לפרשה הזאת בלבד, וכמובן לא אתחמק, מפני שאין ברירה, מההסתעפויות האמורות להיות נחקרות, אך למרבה הפליאה כרגע טואטאו בחיפזון מתחת לשטיח. עלי להתוודות שגם את היועצים המשפטיים מיום קום המדינה, מיעקב שמשון שפירא ועד היום ידעתי וגם הכרתי אחדים מהם - ועלי לציין שמר וינשטיין הוא מכולם בעל ייחוס מיוחד. גם בתפקידו הנוכחי כמגן חוקי האומה נשאר קודם כל סניגור, אפילו יהיה מדובר בשטן עצמו. זו כנראה גדולתו גם בפרשה של רב-דון פינטו וניצבי המשטרה.
פינטו-שלנו אינו טיפש. אין סיבה להאשים אותו בגין עשרות אלפים חסידים שוטים הנוהים אחריו כאילו הוא נזר הבריאה. הוא לפחות יודע שנמצאים מי שיודעים מיהו בדיוק. אבל בשמו באו עורכי דינו להוכיח כי בידיהם הוכחות על מחדליו הנפשעים של ניצב ארביב. בינתיים כידוע הרב-דון טרם חזר לארץ להיחקר. ובכל זאת היועץ התייחס ברצינות כה-תהומית להוכחות "החותכות" שהניח איש הזוהר, אלי, על שולחנו - עד שהפך את שולחנות המשטרה על פניהם, מבלי שהתקיימה חקירה רצינית.
אינני מבין כיצד הגיע היועץ למסקנותיו, שכן "ההוכחות" אינן מולי. אולם הידיעות והתמונות אצלי מעוררות ספק בדבר אמיתותן.
שלב ההוכחות המוזרות
נדון לרגע בהוכחות שהמציא פינטו ומשמעותן האמיתית, גם אם הן נכונות ומוצקות כפלדה חסינה במיוחד. לכשעצמי התוודעתי לעובדות רק ממרחק של הדלפה. אולם הניחוח הרע העולה מהן כה-חריף עד שמפרפר בי, חשש כי כל עורך-דין צעיר שעדיין לא השיג זוהר משל עצמו, יוכל לנפצן בזו אחר זו בקלילות, אפילו ללא מאמץ שכלי.
עדותו "המרשיעה" של הרב-דון להצלת עורו ושלוחתו-רעייתו, מסתמכת כולה על חסידיו. בעיקר אחד בעל פונדק במנהטן שטיבו כלל אינו ברור. גם הקבלות עם "חשבון האפס", מעוררות תמיהה. שכן האמריקנים אינם מטומטמים. מה פירוש קבלות כאלה? גרו אנשים בסוויטה ולא שילמו אגורה? הרי שיטה זו היא פח ברור להונאת שלטונות המס בכל מקום. משום כך אני תוהה עד כמה מדובר באמת בהוכחה חותכת. קל מאוד שבלחיצת מקש אנטר, המחשב יפלוט כרצון בעליו. אך החוקרים יתבעו לדעת הרבה יותר ממעשה זה לצורך הוכחה תופשת. מוזר שהיועץ נעשה כה-זריז וכבר הופך את התיק לבדיחה לאומית, בעוד שעד היום לא נחקר מישהו באמת.
אותו איש, חסידו של הרב וממציא "ההוכחות" ממשיך בעדותו (בתצהיר מכובד!!!) שהוא גם שילם משכורת קבועה לבנו של הניצב. אלפיים דולר אמריקנים מדי חודש. האומנם? מלה כנגד מלה. לא יותר מזה. אין בכוחו של האיש להוכיח בקבלה אחת מתן של משכורת אחת. אינני יודע ביחס ל"בעל המשכורת" שטוען כי "לא דובים ולא כסף". מדוע גם הוא לא עומת עם העדויות האלה של החסיד?
בגירסה הראשונה מטעם הרב-דון שפורסמה ברבים נאמר כי בגלל התערבותו של הרב-דון קיבל ניצב רביב הנחה של 700,000 ש"ח בקניית דירה בתל אביב. אכן זו פצצה אמיתית. אולם בחקירה קצרצרה גילו אנשי תקשורת כי להד"ם. אולי התכוון הרב-דון להיטיב שוב עם חסידו, אך מעולם לא בוצעה רכישת דירה כזאת, ולפיכך מעולם לא קיבל הניצב סכום הנחה מופלגת שכזאת.
ואני חוזר ושואל במלוא הכבוד את היועץ המשפטי: איך אתה מגיע לפתרון היצירתי המדהים שלך להוציא מכתב האישום את הבלדרית רבקה'לה, השותפה החשובה ביותר של המשחד המקצועי? ואיך אתה מיטיב עמו לסכם עונש של תשעה חודשי מאסר, אם יורשע, בלא שבחנת ושמעת עד לרגע זה עדות אחת של חקירה אחת של ניצב ארביב שבינתיים כבר הניח ראשו על הגרדום - ורק מתחנן שייחקר.
אכן זו דרישה של רבים מבין הנתקלים בבלוני הניסוי המופרחים פעמיים ושלוש ויותר בכל יום על התקדמות במשא-ומתן בין אלי זוהר ליהודה. מתוך בלונים אלה מגיעות השמועות הזדוניות והמסולפות כמובן, אך הן קיימות, ומישהו בעל משקל צריך לבוא ולאשרן, או להפריכן.
שרשרת ארוכה של פשעים
הדעת אינה נותנת שזהו המצב. שכן לא ייתכן גם שלא לחקור את עשרות העבירות הנוספות של הנוכל המקצועי, שאינן נבדקות לעומק. הרי אין מדובר בידיעות סתמיות שיש לחוקרן, אלא בהודאה מסודרת של בעל הדבר עצמו המפליל עצמו בריש גלי. כיצד ייתכן שהנוכל האשדודי יתפאר ברבים בביצוע שורה ארוכה של שחיתויות שוחד ולא ייחקר על כל אחת מהן לפני שנכנסים אתו לשקלא וטריא? האם מדובר בסתם איוולת? הה, זה לא מתאים לא לאלי ולא ליהודה. אבל לחקור צריך. לעומק. כל אחת מטענותיו של הקדוש צריכה להיחקר כעומדת בפני עצמה ובודאי שלא זו השעה להעניק לו ולרבקה'לה "הנחות".
יתרה מזו, כיום ברור שמתנהלת לעינינו מערכת גיוס כספים ברחבי-עולם התובעת חקירה לגלות את פרצופה האמיתי. זהו הר געש הפולט לבה רותחת, ומשטרת ישאל איננה נוקפת אצבע לחקור את מה שהתגלה? ברור שהיא לא תחקור אלא רק לאחר שהיועץ יורה לה לחקור.
והתמיהה גוברת ותופחת ואולי אף תגיע לוועדת חקירה ממלכתית על המחדלים שלכאורה מתגלים בפרשה המזוהמת הזאת. ברור לכל כי אותם מאתיים אלף הדולר שהעבירה הבלדרית רבקה'לה זהו רק פסיק מאותה תעשיה כבדה של כסף ללא גבולות, שאולי גם משמש כסיוע לעבירות כלכליות נוספות וחמורות.
דומני שטוב ייעשה היועץ המשפטי מר וינשטיין אם ישים קץ לגל השמועות המוזרות האלה שאינן מוסיפות כבוד לא לו, לא לרנ"ץ ולא לשר. גם לא לנו, האזרחים שנקלעו שלא ברצונם לזירת הפרשה המכלימה הזאת. עד כאן נמשך התסריט הדמיוני שלי. מעתה שוב תוכתב המציאות בידי אלה שאמורים להיאבק בפשיעה ובשחיתות. נראה את שאלה יעשו.
