הסודות והשקרים של אולמרט

למרבה הצער, דחתה באחרונה המשטרה תלונה שהגישה אומ"ץ נגד אולמרט, בטענה שקיבל לכאורה שוחד ממשפחת לבנת, בעלת השליטה במפעל "נשר" לייצור מלט. בתלונה שנחתמה על-ידי, נאמר, בין השאר: "תנועת אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד אהוד אולמרט בחשד לכאורה לקבלת שוחד וטובות הנאה מקבוצת לבנת בעלת מפעל 'נשר' לייצור מלט. כאשר כיהן אולמרט כשר התמ"ת בשנת 2003 פעל להגבלת יבוא המלט לישראל על-מנת לאפשר לקבוצת 'נשר' להמשיך ולהחזיק במונופול לייצור ושיווק מלט בארץ. שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2010, אחרי שאולמרט נאלץ להתפטר מתפקידו כרה"מ, נתמנה כיו"ר קבוצת לבנת תמורת שכר חודשי גבוה והוצאות נלוות אטרקטיביות. אנו סבורים שיש חשד שאולמרט קיבל לכאורה תמורה כספית מאוחרת עבור השירות שהוא העניק לקבוצת לבנת בעת היותו שר התמ"ת. אנו מבקשים לפתוח בחקירה בפרשה זו".

אומ"ץ ערערה על סירובה של המשטרה לחקור את התלונה וגם הערעור נדחה, אבל לא הרמנו ידיים ונעשה הכל כדי שפרשה זו תיחקר על-ידי גורמי אכיפת החוק.

אנחנו גם לא שוכחים כיצד עלה בידו של אולמרט העבריין הסדרתי להטעות את שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שדנו בשלושה כתבי אישום פליליים נגדו. אולמרט נתן הבטחות-סרק חסרות כנות לבית המשפט, והתחייב בפני השופטים שהעונש הכי חמור שנגזר עליו היא פרישתו מהחיים הפוליטיים ובלבד שלא יטילו עליו עונש קלון שהיה מרחיק אותו לשבע שנות גלות פוליטית. אולי זו הייתה הסיבה שהשופטים הרחמנים והתמימים כשלו מול דמעות התנין של אולמרט כאשר חרצו את גזר דינו.

אולמרט מצפה לכך שידיעות אחרונות, עיתון הבית של העבריינים הפוליטיים הכבדים, ימשיך לסייע לו במערכה נגד אלה שינסו לחסום את דרכו של אולמרט על-מנת שייטיב עם העיתון מכספי הקופה הציבורית כפי שעשה בעבר. אומ"ץ תעשה כל אשר בידה כדי שאולמרט יקיים את התחייבותו לשופטים ולא יחזור לכס ראש הממשלה כדי להשלים חלילה את מלאכת ההשחתה של המדינה.

רק עבריין סדרתי בעל ותק מסוגו של אולמרט, שביצע לאורך חייו הציבוריים שורה ארוכה של עבירות פליליות והוקע מהחיים הפוליטיים, מסוגל להיות מצויד במידה רבה של חוצפה ולנסות לחזור לכס ראש הממשלה ש"נגזל" ממנו לדעת חבריו הקרובים. שום דבר לא יעזור להם: שמו הרע והתנהלותו המצחינה לא קיבלו מעולם טיהור ואות קין של אדם חסר מוסר בסיסי יהיה טבוע עמוק במצחו של אולמרט כל חייו.

הבעיה העיקרית של אולמרט היא השופט המחוזי התל אביבי דוד רוזן, שדן בגפו בתיק הולילנד ועשוי לשלול מאולמרט את התואר "טפלון". השופטים הירושלמים נטו לאולמרט חסד מאז ומתמיד, וגורמי אכיפת החוק העניקו לו הנחות בכל ימות השנה. שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים החזירו את מחוגי השעון אחורנית ודירדרו את המדינה מחדש לזרועותיהם של בני החושך - אהוד אולמרט וחבר מרעיו.

אולמרט הצליח להונות את שופטיו כאשר הוא הכריז בפומבי אחרי פסק הדין, שמעולם הוא לא קיבל, כביכול, מעטפות כסף במזומן מטלנסקי, ונתן להם להבין כי פרש מהחיים הפוליטיים וזה עונש כבד עבורו. אולמרט, הקוזק שגזל את הקופה הציבורית לאורך שנים, עטה על עצמו הילה של אדם נרדף על-ידי שלטונות החוק, טען שבמעשיו לא דבקה שחיתות אישית, וביקש לזכותו בתמיכה ציבורית רחבה בעוולה שנגרמה כביכול לשמו הרע על-ידי מערכת אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות.

לא בכדי הכריז בשעתו אולמרט בעליצות רבה אחרי הכרעת הדין המוזרה: "יש שופטים בירושלים" בעליצות רבה בתום הקראת פסק הדין של שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים - מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, שזיכו אותו משלושה כתבי אישום והרשיעו אותו בכתב אישום אחד בעבירה של הפרת אמונים בלבד.

בסוגריים כדאי להבהיר מראש, שאת מטבע הלשון הזו ("יש שופטים בירושלים") טבע בשעתו ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, שהתכוון בפירוש לשופטי בית המשפט העליון בירושלים, שהיו מבחינתו אמיצים, חד-משמעיים ונטולי-פניות. קשה לייחס תכונות אלה לשופטים של בית המשפט העליון.

הנשיא אשר גרוניס עושה הכל כדי לחסום את דרכם של עותרים ציבוריים מסוגה של אומ"ץ על-ידי הטלת הוצאות כספיות כבדות.

ההכרעה בערעור שהגישה הפרקליטות על שני זיכוייו התמוהים של אולמרט נמשכת כבר שנה חצי. הפניות החוזרות ונשנות של אומ"ץ למזכירות בית המשפט כדי לברר את מועד ההכרעה בערעור, נענו בתשובות לאקוניות.

פרט מאלף: חלק ניכר משופטי בית המשפט העליון ביקשו לפסול את עצמם מלדון בערעור, בנימוק של היכרות מוקדמת עם אולמרט.

יש הערכה אחרת שקשורה בהיעדר אומץ לב של השופטים, להטיל קלון לראשונה על ראש ממשלה לשעבר.

לפני זמן קצר פנתה אומ"ץ אל רשות המיסים בשאלה מה עלה בדרישתנו לבדוק את פרשת המזומנים שקיבל אולמרט מטלנסקי והוסתרו בכספת של חברו הטוב ושותפו לדבר עבירה, עורך הדין אוריאל מסר.

בפנייה המקורית נאמר כי "במהלך בירור משפטו של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט התברר כי בשעתו הוא קיבל סכומי כסף גדולים במטבע זר במזומן במעטפות ובדרכים אחרות מאיש העסקים משה טלנסקי. במקביל התברר כי בכספת של פרקליטו ושותפו לשעבר עו"ד אוריאל מסר נמצא סכום של 350,000 דולר במזומן. סנגוריו של אולמרט טענו כי הכספים הללו ניתנו כתרומות למטה הבחירות שלו לראשות עיריית ירושלים וכנראה גם למטרות פוליטיות אחרות, אך הייתה גם גרסה אחרת שעל פיה הכספים נועדו למטרותיו הפרטיות של אולמרט.

"תנועת אומ"ץ דורשת ממחלקת החקירות של מס הכנסה לערוך חקירה יסודית על כל תנועות הכספים שקיבל אולמרט מטלנסקי ומגורמים אחרים כפי שנחשף במשפט".

לצערנו, רשות המיסים מתחמקת עד כה מלהגיב על פנייתנו בנושא זה ומשום כך פנינו בנדון השבוע פעם נוספת אל מנהל הרשות, והפנינו את תשומת ליבו לכך שבעדותה החדשה של זקן במשטרה אישרה את הזרמת כספי טלנסקי לכיסו הפרטי של אולמרט.

גם אם הפרקליטות תסרב כצפוי לקבל מזקן עדות נוספת, אומ"ץ מתכוונת לפעול כדי שהמידע המאלף יגיע לידיעת הציבור הרחב באורח ישיר, ללא קשר להכרעות המשפטיות שאולמרט מצפה להן. המידע יועבר, כפי שאנחנו מאמינים, באמצעות זקן וגורמים נוספים, על-מנת שאזרחי המדינה חסרי האינטרסים והפניות יקראו וישפטו משפט צדק ציבורי מחוץ לכותלי בתי המשפט.

המידע יכלול שורה של נושאים בעייתיים ושנויים במחלוקת לגבי עבירות פליליות שאולמרט ביצע לכאורה בעשור האחרון, ועליהן התלוננה תנועת אומ"ץ. חלקם עוכבו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ולא נחקרו, חלקם נחקרו על-ידי המשטרה ונסגרו, וביתרם היו המלצות של המשטרה להעמיד את אולמרט לדין, אך הפרקליטות דחתה את ההמלצות הללו, לעיתים מסיבות תמוהות ושנויות במחלוקת.

מצוי גם תיק פלילי שלגביו החליטה בשעתו הפרקליטות להגיש כתב אישום, אבל ברגע האחרון, בניגוד לכללי הצדק הטבעי, החליטה שלא להגיש את התיק לבית המשפט.

בארסנל של תנועת אומ"ץ יש מלאי בלתי-נדלה של העבירות הללו, שהועברו בשעתו לרשויות החוק ולא נחקרו. אולמרט משלה את עצמו אם הוא סבור שהזיכרון שלנו קצר וידינו אינן נטויות. העבירות שאולמרט לא נתן עליהן את הדין במרוצת עשר השנים האחרונות, הן רבות ומגוונות.

להלן מקבץ קצר:

• נטילת הלוואות בהיקף כולל של מאות אלפי דולרים מאילי הון. הלוואות אלה לא הוחזרו ברובן לבעליהן. נותני ההלוואות לא נקטו בצעדים משפטיים במטרה לקבל את כספם בחזרה מחשש שיפלילו את עצמם.

• אולמרט ביצע בעבר בשיתוף עם קצין המבצעים הפלילי שלו, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, עסקות סמויות בתחום הנדל"ן.

• שורה של פרויקטים שאולמרט תיווך בתקופה שהיה ראש עיריית ירושלים לעורך הדין אורי מסר, שותפו לשעבר במשרד הפרקליטים. אולמרט לא עשה זאת לשם שמיים.

• אולמרט קידם את האינטרסים של לקוחותיו במשרדים שבהם היה שר וניתן היה לקבל תמורה. שני הגופים הפעילים ביותר בתחום זה היו מנהל מקרקעי ישראל ומרכז ההשקעות.

• מעורבותו האמיתית של אולמרט בפרשת השחיתות ברשות המיסים, שבה הזרקורים הופנו בעיקר אל מנהלת לשכתו שולה זקן ואחיה יורם קארשי.

• מכירה סיטונית של ציורי הרעיה עליזה אולמרט במחירים מופקעים שנועדו לרצות את אולמרט הבעל ולסלול קיצורי דרך אליו.

• מתנות יקרות-ערך, ביניהן עניבות, עטים וסיגרים שקיבל אולמרט מאילי הון כתמורה לשירותים שהעניק.

לא בכדי נחשב אולמרט לאחד המיליונרים בקרב אישי הציבור הבכירים במדינה, חרף דמעות התנין ששפכה בשעתו רעייתו, כאשר טענה שמצבם הכלכלי לא טוב.

אבל בעוד שאריק שרון המנוח, בנימין נתניהו, אהוד ברק, יאיר לפיד, סילבן שלום, מאיר שטרית ואחרים הופיעו ברשימת הפוליטיקאים עתירי הממון שפורסמה בכלי התקשורת הכלכלית הבינלאומית, הצליח אולמרט הצלופח לחמוק ממנה בזכות עורמתו ותחכומו, ובעיקר יכולת הטשטוש וההסתרה.

כך או אחרת, הסיכויים שבעתיד הקרוב ייפתחו חקירות חדשות נגד אולמרט, שיחשפו כיצד התעשר במהלך שירותו הציבורי, שואפת לאפס.

גורלו של אולמרט יהיה תלוי אם יורשע בעבירה שיש עמה קלון במשפט הולילנד או בערעור בעליון.

בכל מקרה, אם אומנם אולמרט יודיע על כוונתו לחזור לחיים הפוליטיים - לא ייחשב טיפול מחודש במעלליו הלא-ידועים של אולמרט על-ידי אומ"ץ כ"רדיפה אובססיבית", כביכול, אלא כשירות חיוני לציבור ותרומה לשיפור ההיגיינה המוסרית של המדינה.