האם ידעתם כי יש פרופסורית באוניברסיטה העברית והיא גם נשיאת בצלאל ושמה אוה אילוז? אני למשל, לא ידעתי. אז למה אני מטריח עצמי לעשות היכרות עמה באמצעות המקלדת? כי פורים.
בפורים נזכרתי בנשף המסכות הפורימי בחברה הישראלית, ומצאתי כי התחפושת של אוה אילוז כפרופסורית, נמצאת בין המקומות הראשונים בתחרות התחפושות. רק פרופסור דניאל בר גבר עליה.
הפרופסורית אוה אילוזיה היא כל כך פרופסורית, שלפי המסקנה שלה הצרפתים ששללו את דרגותיו של דרייפוס והגלו אותו למאסר עולם, עשו זאת בכדי "להגן" עליו. זאת ועוד, לפי המסקנה של הפרופסורית אוה אילוזיה הישראלים הם "צייתנים" ברמת "צייתנות יתר". לפי אותה פרופסורית אילוזיה "הכיבוש בשטחים" הינו גירסה חדשה של תופעת "העבדות השחורה" באמריקה במאה ה- 19.
החכמולוגית האילוזיונית מפרסמת עלילת דם כאילו צה"ל מפעיל נוהל של כליאת ילדים פלשתינים שהורשעו בעבירות קלות – בכלובים למשך יומיים, חשופים לקור ולחום. הבנו, אצל הפרופסורית, השקר מנצח ובגדול.
לבד מן העובדה כי כל מסקנותיה של הפרופסורית, הן משוללות כל יסוד ואין להם בסיס עובדתי כלל ועיקר, אפשר להסביר את עמדותיה בדברים שכתב איש מפורסם שהוא מבכירי הפרסומאים בארץ, אילון זרמון: "יש בינינו שחושבים שאם יתחנפו לאותם שונאים הם לפתע יאהבו אותם. חנופתם היא לא יותר מחולשה גלויה ולא מוערכת".
וכך בהתייחסו לעיתונאי
גדעון לוי, נראים הדברים כאילו נכתבו במיוחד לפרופסורית: "אחרי כל מאמר שלו, אני מבין שגדעון לוי הוא יהודי יהיר, שמתייחס לערבים כמו שטבעוני מתייחס לחיות, פטרוני ומתנשא. לחבריי הערבים, שרואים איך הוא מציג אותם כמסכנים חסרי ישע, בא לזרוק אותו לים".
כשאני מצרף את דברי הפרופסורית אווה אילוז לדבריו של הפרופסור דניאל בר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הטוען כי אין הבדל בין ספרי הלימוד הפלשתינים לישראלים וכי כל הצדדים שוללים את האחר, אני מגיע למסקנה אליה הגיע משרד החינוך: "הרושם שנוצר הוא כי מדובר ב'מחקר' שממצאיו ידועים מראש, ובוודאי שאינו משקף באופן מהימן את המציאות".
לצערו של פרופסור בר, יש לנו בארץ ישראל, בחברה הישראלית, מאבק תרבותי אדיר, בין העם לבין האקדמיה. לצערו של הפרופסור, העם היהודי אינו רוצה לחלק את ירושלים ומאמין בערך של מדינה יהודית. העם היהודי אינו מעוניין להוריד התנחלויות מבודדות ושתי מדינות לשני עמים היא לא יותר מסיסמה מהשפה ולחוץ. העם היהודי שולח את הצעירים שלו להתכונן לשירות הצבאי ולהתאמן להתקבל לסיירת מטכ"ל וצנחנים. זו נורמליות של העם שלפי הפרופסור היא לא נורמלית. הפרופסור דניאל בר, סבור גם כי 90% מהאקדמיה ומאנשי התרבות והאמנות הם כמוהו וכמו פרופסורית אוה אילוז. יש למישהו ספק מי יגבר על מי במאבק התרבותי? העם או האקדמיה? לי אין ספק. העם מנצח. תודה לא-ל.
הפרופסור והפרופסורית הם זן נכחד והולך של כת אוטו-אנטישמית. זו "בגידת האינטלקטואלים". כך מכנה אן קולטר בספרה 'בגידה' את ההתגייסות הפוליטית, התקשורתית, האינטלקטואלית למען אויבי העם. ובמלה אחת - הבגידה. הדמיון בין מה שמתחולל בפוליטיקה ובעולם הרוח והתקשורת של ארה"ב בשישים השנים האחרונות, לבין מה שמתרחש בישראל, הוא רב. את התופעה הזו של בגידת האינטלקטואלים בעמם שלהם מתאר גם ז'אן פרנסואה רוול הצרפתי, בספרו 'הבריחה מהאמת'.
העתיד האקדמי שייך לקלואי ואלדרי, מייסדת הארגון 'בעלי ברית לישראל'. כחוקרת באוניברסיטה בניו-אורלינס בארה"ב (לא יהודייה), של הסכסוך הישראלי-ערבי, היא גילתה את כל האנטישמיות במזרח התיכון והתחדשותה במצרים. על-פי ואלדרי, מדינת ישראל לא חייבת לאף אחד הסבר כלשהו על עצם קיומה. על כולנו לחגוג את המאמץ הגדול שנקרא ציונות. האומה העברית היא חופשית והחופש הזה בא לידי ביטוי בזכות להגדרה עצמית במולדת ההיסטורית של העם היהודי, נקודה. זה לא לדיון וזה לא נתון לוויכוח.
