אין בידי הטקסט של דברי שר הביטחון באוניברסיטת תל אביב בכינוס סגור. איני יודע אצל איזה גורם הוא מצוי, אם בכלל. שמעתי כמה קטעים מדבריו שהוקלטו (בחשאי?) והושמעו בטלוויזיה, והבנתי מהם את הדברים הבאים: ארה"ב מקרינה בעולם דימוי של חולשה, ובכלל זה עכשיו באוקראינה, והוא מקווה שהיא תתעשת; חולשה מזמינה מתקפות טרור; אובמה דוחה בכוונה את הטיפול באירן ומשאיר אותו ליורשו; יש לקחת בפרופורציה את הסיוע הצבאי האמריקני לישראל ולהבין שגם ישראל תורמת למערכת הביטחון האמריקנית, מה עוד שישראל היא בגדר "נושאת מטוסים אמריקנית".
מיד, כמו טיל בליסטי, הודלפו דבריו, מלווים בחרפות ובגידופים ובזעקות שבר.
עיתון הארץ הגדיר את בוגי יעלון כאסון למדינה, לא פחות ולא יותר; הטוקבקיסטים שלו קראו לו לחזור לרפת; פרשנית ב
ידיעות אחרונות כינתה אותו טיפש, ונזעקה לפרט בידענות כיצד דברים אלו יפגעו לבטח בכל היחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב.
אז אם באזובי ישראל נפלה השלהבת, מה יגידו ארזי וושינגטון? קרי הנזעם התקשר לביבי ודרש התנצלות, דוברים אמריקנים היו "המומים" מדברי יעלון והגדירו אותם כ"דפוס פעולה מטריד המזלזל בממשל האמריקני ובבכיריו". סופו של דבר שבוגי "התנצל" בפני שר ההגנה האמריקני.
ארבע הערות בנושא
ראשית, זאת כמובן לא הפעם הראשונה שזה קורה ליעלון. לפני זמן מה, בראיון שלא לפרסום עם עיתונאי, הוא אמר שקרי פועל מתוך "אובססיביות לא מובנת ומשיחיות" בטיפולו במו"מ הישראלי-פלשתיני. אבל, העיתונאי פרסם את הדברים וקמה מהומה. למה בוגי אינו נזהר בדבריו ואינו ער לכך שרשעים אורבים לו, לילות כימים, והשמחה תציף אותם אם יוכלו להשתמש בדבריו על-מנת לנסות להעכיר את יחסי ישראל-ארה"ב? איני יודע. אם במטכ"ל הוא הלך עם נעליים גבוהות מחשש להכשות צפעונים, כלום אינו יודע שעליו לעטות שריון של אביר מול הקוברות בחלק מהתקשורת העוינת לו? כלום אינו מבין שהוא עכשיו שר ביטחון ועליו לרסן את עצמו ולנהוג בדבריו בזהירות? בעיה!
שנית, לגופם של דבריו. לפי מיטב המידע שיש לי והשיפוט שלי, דברי בוגי שיקפו את המציאות, או אם תרצו - הוא שם על השולחן את האמת האכזרית על המציאות. מה לעשות שכמעט כל המנהיגים הערביים של המחנה הסוני (בראשם סעודיה ומצרים) זועקים בראש חוצות על החולשה האמריקנית ומגנים את בוגדנותה בידידיה; מה לעשות שהתקשורת המערבית מלאה בימים אלו בבכי וקינה על אוזלת היד האמריקנית ועל כשלון מדיניות החוץ שלה בחמש השנים האחרונות? מה לעשות שמזה שנים אישי צמרת אמריקנית, אזרחית כצבאית, מעלים על נס את התרומה הביטחונית הגדולה של ישראל לארה"ב. הדימוי של ישראל לנושאת מטוסים אמריקנית הוא לא המצאה של בוגי. זאת דווקא המצאה אמריקנית. כמובן שאין זה אומר כלל וכלל שצריך לזלזל בסיוע האמריקני, בעובדה שהיא בעלת הברית המעצמתית היחידה שלנו, ושאנו צריכים, ומי כשר הביטחון יודע זאת, לשמר ולטפח כל הזמן את הקשר הביטחוני-אסטרטגי עם ארה"ב. זה נדבך יסוד בתפיסת הביטחון שלנו.
שלישית, הזריזות האמריקנית לגנות את בוגי, מעוררת תמיהה. מה מניע אותם לכך? האם האמת שבדבריו היא המכאיבה להם כל כך, בשעה הכי קשה של ממשל אובמה מול האתגר הרוסי? האם באמת נעלבו מדברי יעלון? האם הם רואים בנו מדינת וסל הזקוקה לנזיפה ולחינוך להתנהגות טובה?
רביעית, בוגי אכן צריך לדעת לרסן את עצמו, אבל בואו לא נשכח גם איך האמריקנים יודעים יפה לירוק לנו בפרצוף ולהתנהג אלינו כאילו היינו ילידים אינדיאנים: הנעל שאובמה הציב מול ראש ממשלתנו; הראיון שנתן לאחרונה, ממש ערב בואו של נתניהו לארה"ב, שהיה למעשה בגדר קבלת-פנים מעליבה ומאיימת על ראש ממשלתנו; ומה נגיד על ראיונות ונאומי קרי שממש הילך עלינו אימים, גער בנו ולימדנו מה טוב לנו ומה רע לנו. ומה אמרה על כך הדוברת שלו? "דבריו הוצאו מהקשרם". ומי היה תמיד מדליף שמטוסי ישראל הם אלו שהפציצו שיירות נשק סוריות לחיזבאללה, ובכך פוגע בבן בריתו? "גורמים" מהבית הלבן והפנטגון. ככה זה, מה שמותר ליופיטר, כנראה לא מותר לנו.
וכן, שכחתי. אני מוכן להמר שדברי בוגי לא יפגעו ביחסים הביטחוניים בינינו לבין ארה"ב.
