נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הפתיע. הנגיד הודיע על העלאה חדה של 2% בריבית הבנקאית. יחד עם שתי ההעלאות הקודמות החודש - סך-הכל 4.5%, הריבית הבסיסית עומדת עתה על 9.1%, והיא תהא בתוקף החל מחודש יולי.
הבנקים צפויים להעלות את הריבית עוד השבוע, ולהתאימה למדיניות החדשה של בנק ישראל.
הנגיד הודיע על ההעלאה החריפה, לאחר שנפגש עם שר האוצר סילבן שלום, והעמידו על חומרת המצב הכלכלי במשק. בשווקים העריכו כי הריבית תועלה ב-2%-1.5.
העלאה זו גבוהה מהציפיות. היא משקפת, בין היתר, את צעדי הריסון המוניטריים החריפים בהם נוקט הנגיד, נוכח הערכתו הפסימית לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.
קליין שהעלה את הריבית ב-4.5% בחודש האחרון נענה בכך לציפיות של השווקים שגילמו את ההעלאה. מדובר בהעלאה בפעם החמישית של הריבית מאז ההודעה הדרמטית על הורדת הריבית ב-2% בשלהי חודש דצמבר.
מבנק ישראל נמסר כי "העלאת הריבית נועדה להחזיר את המשק ליציבות מחירים" וכי "הבנק עוקב בדאגה אחר התפתחות הציפיות האינפלציוניות שעומדות על קצב של 5%".
בבנק ישראל מסבירים, כי העלאת הריבית לטווח קצר נועדה להחזיר את התפתחות האינפלציה לתחום של יציבות מחירים. זאת, על-רקע סימנים לערעור ביציבות הפיננסית עקב התגברות אי-הוודאות בשווקים הפיננסיים כתוצאה מההתרופפות המתמשכת במשמעת הפיסקלית והארועים הביטחוניים, אשר התבטאו בעלייה ניכרת של שערי הריבית לטווח ארוך, אשר גררו אחריהם, לאחרונה, גם את שערי הריבית לטווח קצר.
מבנק ישראל נמסר, כי "העלאת הריבית נדרשת כי, בעקבות עליית האינפלציה בפועל מתחילת השנה והפיחות בשער החליפין, נרשמת עלייה באינפלציה החזויה גם לשנים הקרובות – על-פי הצפיות לאינפלציה בשוק ההון, הערכות החזאים הפרטיים והערכות האינפלציה של המודלים שפותחו בבנק ישראל – והיא נמצאת מעבר ל- 3 אחוזים – הגבול העליון של התחום המוגדר כיציבות מחירים. למרות שתי העלאות הריבית שבחודש יוני, עלו לאחרונה הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, והגיעו ל-5%".
בבנק ישראל מסבירים, כי כדי להחזיר את יציבות המחירים ולייצב את השווקים הפיננסיים הכרחי שהממשלה תפעל בהקדם ובנחישות לתיקון המדיניות התקציבית כדי להחזירה לתוואי גרעון יורד, תוך הקטנת החוב הממשלתי. העלייה החריגה של שערי הריבית על איגרות החוב הממשלתיות בשבועות האחרונים (אשר הגיעו בימים האחרונים לשיעור של למעלה מ-11% באיגרות חוב "שחר" ל-9 שנים), מבטאת את הספקנות של השווקים לגבי מידת הנחישות של הממשלה לטפל ביסודיות בגירעון התקציבי, ולכן חיוני לשנות מגמה זו ולבצע בהקדם את התיקונים הדרושים בתקציב. עמידת הממשלה במבחן ה"שווקים" תאפשר להחזיר את המשק לתוואי של יציבות שהוא תנאי יסודי לחזרה למסלול של צמיחה תוך הגברת התעסוקה.
בבנק ישראל מציינים כי התיקון לתקציב 2002, אשר אושר בתחילת החודש בכנסת, משלים עם יעד גרעון של כ-4% תוצר – העידכון השלישי כלפי מעלה של יעד זה בשנה האחרונה. בהגדרה הבינלאומית המקובלת שווה יעד זה לכ-7% תוצר – שעור מדאיג בכל קנה מידה. כדי למנוע חריגה מתמשכת בגרעון התקציבי, כפי שהיינו עדים לה בשנה וחצי האחרונות, יש צורך בקיצוץ משמעותי בתקציב 2002 ו- 2003, שינוי הרכב ההוצאות בכיוון תומך צמיחה, ובשנויים המתאימים בנוהל העבודה שיאפשרו מעקב ועמידה בגרעון.
השווקים התכוננו
קודם להעלאת הריבית שררה בשווקים דריכות רבה, כאשר טווח הציפיות להעלאת ריבית נע בין 1.5% ל-2%. בחירתו של קליין ברף העליון, מאותתת על כוונתו להילחם בפיחות. המסר הזה סביר שיבוא לידי ביטוי בהתנהגות שוק המט"ח בפרט והשווקים בכלל.
קודם להורדת הריבית נקבע שערו היציג של הדולר על 4.942 ש"ח ירידה של 0.8%.
הציפיות להעלאת הריבית באו לידי ביטוי גם בשוק הסולידי, שרשם היום עליות לאחר המפולת אתמול. אגרות החוב ארוכות הטווח מסוג שחר עלו בממוצע בין 1.5% ל-2%. והמק"מים עלו אף הם בשיעור ממוצע של 0.3%. השחר הארוכה (ל-9 שנים) עולה ב-2.6% והתשואה בה יורדת ל-11.2%.
שוק המניות סירב להתרגש מהעלאת הריבית, ורושם עליה של 0.6% במדד המעו"ף לרמה של 350 נקודות, כחצי שעה לפני סיום המסחר. מדד תל אביב 100 עולה ב-0.35 לרמה של 340 נקודות.
פידיונות בקרנות השקליות
גל הפדיונות בקרנות השקליות שהתחיל ביום חמישי האחרון, נמשך גם היום (24.6.02). על-פי הערכות, משך הציבור כ-450-500 מיליון ש"ח מקרנות אלו.
אתמול פדה הציבור כ-850-900 מיליון ש"ח, ובסך הכל מתחילת השבוע שעבר נרשמו פדינות של כ-2.5 מיליארד ש"ח.
איציק שנידובסקי, סמנכ"ל מיטב, מציין כי "הפדיונות נרשמים בכל המערכת עם דגש על הבנקים הגדולים". שנידובסקי מציין כי "הציבור עובר לפקדונות השקליים".
על-פי ההערכות, המפולת באג"ח השקליות גרמה להפסד של כ-7 מיליארד ש"ח לציבור בתחילת החודש, ולהפסד של כ-15 מיליארד ש"ח מתחילת השנה.
המפולת באפיקים השקליים הסולידיים לא פוסחת כמובן על קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שירשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-8% מתחילת השנה ותשואה שלילית של כ-3%-4% החודש.
יחד עם זאת ראוי לציין, כי אגרות החוב ארוכות הטווח מסוג שחר מתקנות היום את הנפילה מאתמול, ורושמות כעת עליה של 1.2%, לאחר שאתמול רשמו ירידות של 2.5% בממוצע.
ההערכות בשוק ההון הן, שככל הנראה השוק הסולידי מתקרב לנקודת האיזון שלו. אולם אף אחד לא מוכן להתחייב ולחתום על כך.
הפעילים ממתינים בדריכות להעלאת הריבית. ההערכות הן שהעלאת ריבית ב-1.5%-2%, תחזק בשלב זה את השקל, ותרגיע את השוק הסולידי שכבר מגלם העלאת ריבית של 3%.
יחד עם זאת מדגישים בשוק ההון, כי העלאת הריבית חייבת להיות מלווה בקיצוצים אמיתיים כואבים ומידיים בתקציב, על מנת להשיב למערכת את האמון שאבד, דבר שבא לידי ביטוי במפולת באגרות החוב השקליות.
שמות קשורים
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
