|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המומחים מדגימים: איך דופקים את האזרחים
|
עורכי-דין ושמאים מובילים חשפו השבוע את השיטות של הממשלה והרשויות לפגוע בזכויות הקניין ובכיסיהם של אזרחי ישראל ● איך לא לשלם פיצויים ● איך לדרוש הטל ללא הצדקה ● איך לשלם 20 אלף שקל בעד קרקע ששוויה 400 אלף
|
|
עו"ד עפר טויסטר [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
|
|
"עיריית תל אביב דוחה את כל ההתנגדויות"
|
|
אלעזר לוין
|
|
עו"ד עפר טויסטר: "300 בעלי בתים התנגדו להחלת השימור, והעירייה דחתה את כל ה-300" * "הם נאלצו לפנות לוועדת ערר, אך לקטנים אין כסף לכך" * "העירייה דורשת היטלי השבחה בסכומים זהים לתביעות הפיצויים"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
בצל הפרשות הכלכליות, מצוקת הנדל"ן ושכרם של מנכ"לי החברות הגדולות, נחשפו השבוע - אולי לא לראשונה - השיטות שבהן פוגעים הממשלה והרשויות המקומיות, במזיד ובתכנון, בזכויות בסיסיות של מאות אלפי אזרחים. אלו לא מתעניינים כל כך, כמדומה, בפרשות הגדולות, אלא בנושאים ה"קטנים" הפוגעים בהם אישית, מרוקנים את כיסיהם וממררים את חייהם. כ-200 עורכי דין, שמאים ומומחי נדל"ן אחרים התכנסו השבוע (יום ה', 3.4.14) בתל אביב, על-פי הזמנתם של עוה"ד צבי שוב ויפעת בן-אריה, כדי לחשוף לפחות חלק מפרשות אלו.
"שימור רגיל קשה יותר משימור מחמיר"
עו"ד עפר טויסטר, מומחה ידוע לנושאי נדל"ן, חשף כדוגמה את התנכלותה של עיריית תל אביב למאות ולאלפי אזרחים. כל חטאם הוא, שהם מתגוררים בבית שהוכרז כ"בניין לשימור", בשתי דרגות - רגיל וחמור. זכויות הבנייה ושווי הבניין נפגעו, ואין מי שיפצה אותם. אמנם, לכאורה קיים סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, הקובע שאם הוועדה המקומית – קרי: העירייה – פגעה בזכויות של בעל נכס, עליה לפצותו. המציאות, יתברר מיד. שונה. עו"ד טויסטר: "שימור מחמיר הוא חצי צרה, כי העירייה מפצה על-ידי מתן זכויות בנייה נוספות, שאפשר לניידן לבניין אחר. כמובן שגם זה לא פשוט (בעל הבניין שנפגע צריך לקנות בניין נוסף!) הדבר נהוג גם בחוץ-לארץ, אבל בישראל הפכו שיטה זו ל"אמנות". הבעיה האמיתית והקשה היא בשימור רגיל, לא מחמיר. אדם בשם אלי אייל התיר לי לספר, שמכר דירה מחורבנת ברחוב נחמני 48, ופתאום הכריזה העירייה שהיא לשימור"... |
|
300 התנגדויות הוגשו, 300 נדחו
|
|
מה קורה בתחום זה?
טויסטר: "תושבי תל אביב הגישו 300 התנגדויות להודעות השימור, ודרשו פיצוי לפי סעיף 197. הוועדה המקומית לבניין ערים דחתה את כל ההתנגדויות, בלי יוצא מן הכלל! הצעד הבא הוא פנייה לוועדת ערר נגד העירייה. כאן מתחיל המשחק האמיתי".
כל אחד יכול לערער?
טויסטר: "תיאורטית כן, למעשה לא. המערער צריך לשכור עורך דין, ההוצאות גדולות, האזרח הקטן לא יכול לעמוד בהן, ונאלץ להרים ידיים. הנה, ראו! [הוא מניף בידיו שני אוגדנים עבי-כרס] - מצד אחד הטיעונים של האזרח, מצד שני תגובות העירייה. מדובר באלפי, אולי עשרות אלפי, מסמכים!"
|
|
דרשת פיצוי? תקבל תביעה להטל בסכום זהה
|
|
טוב, אבל לכאורה יש אפשרות לזכות בערר. עו"ד טויסטר: "לעיריית תל אביב יש שיטה. ברגע שהאזרח פונה לוועדת ערר ודורש פיצוי, היא מגישה תביעה נגדית לתשלום הטל השבחה, בטענה שהשימור העלה את ערך הבניין. 'במקרה', כביכול, התביעה להטל היא בסכום זהה לפיצוי שהאזרח דורש, כדי 'שיבין' שבשום מקרה לא יקבל פיצוי. האזרח הנפעם איננו מבין מאין ואיך נפלה עליו התביעה. בשביל זה מעסיקה העירייה ארבעה עורכי דין!
איך אפשר לטעון שערך הבית עולה, אם זכויות הבנייה נפגעו כתוצאה מהוראות השימור?
עו"ד טויסטר: "לעירייה יש כמה וכמה שיטות. לעיתים היא טוענת, שהוראות שימור מתירות להפוך את החצר לגינה ונותנות פטור מכופר חניה. האזרח טוען, שעקב השימור לא יוכל לקבל אישור לבנייה לפי תמ"א 38, והעירייה טוענת שיוכל לקבל אישור. לדברי העירייה, גם בלי שימור צריך לשפץ את הבית, והיא דוחה את טענת הבעלים, שהשיפוץ עולה פי כמה. חוץ מכל אלו, יש לעירייה את פטנט המיתוג".
|
|
"ההכרזה על בית לשימור מעלה את שוויו"
|
|
מה זה?! עו"ד טויסטר: "העירייה טוענת, שעצם ההכרזה על הבית שהוא לשימור מעלה את שוויו, אפילו לא נמכר ולא קרה בו דבר. היא קוראת לזה 'מיתוג'. במחלוקת על בית הרחוב לבונטין 14 קבע השמאי המכריע ניקו פרימו, כי 'אני נמנה על אלו הסבורים שיש מיתוג'. שמאי מכריע אחר, מרדי דיאמנט, הצהיר לגבי בניין ברחוב אלנבי 122, כי "הכרזת הבניין לשימור יוצרת יחודיות".
אז הכל אבוד?
טויסטר: "לאו דוקא. בכמה מקרים החליטו השמאים המכריעים לטובת האזרח. שאול אשרת קבע, לגבי בניין ביהודה הלוי 8, כי "אין להביא בחשבון את המיתוג בקביעת ערך ה מקרקעין. מיתוג זה עניין של שיווק ופרסום, אך לא אירוע המשנה את תכונות הקרקע". השמאי אמנון נזרי פסק, לגבי בניין ברחוב נחמני 48, כי "אין הוראה הקובעת, ששווי דירה בבניין בשימור גבוה משוויה דירה רגילה". השמאית נאוה סמל הוציאה פסק דומה לגבי בניין הרחוב החשמל 10.
|
|
"בעולם מכבדים שימור, בישראל חובטים איתו"
|
|
כמה תובעים בהטל?
טויסטר: "במקרה מסוים הידוע לי, בא אזרח לחוקר מטעם ועדת הערר, התחנן ובכה וביקש שיבטלו את השימור. זה כמובן לא עזר לו. חוץ מזה, החוקר קבע שערך הבית עלה ועליו לשלם הטל השבחה. שווי הבית 50 מיליון שקל, וההטל הוא 6% מערכו, כלומר 3 מיליון שקל, שלאזרח אין מהיכן לשלם! הרי הוא לא מכר את הבית, לא מימש ולא הרוויח דבר!
מסכם עו"ד עפר טויסטר: "בדקתי תיקים רבים ומצאתי שמתוך 14שמאים מכריעים תשעה קבעו שההכרזה מעלה את ערך הבית. אז תלוי לאיזה שמאי אתה נופל. בעולם מכבדים את השימור. בישראל – חובטים איתו!"
|
|
"עיריית קריית אונו מתנכלת לנו"
|
|
עו"ד כרמית פנטון, המכהנת כיושב-ראש ועדות ערר תל אביב ומרכז, חשפה מעללים אחרים של העיריות. פנטון: "שי ואילת בן-שמואל מקרית אונו תבעו פיצוי לפי סעיף 197, על ירידת ערך דירתם. ועדת הערר בראשותי דחתה את התביעה. ואז התברר לתדהמתנו, שעיריית קריית אונו השיתה על בני הזוג הטל השבחה, מבלי שבכלל מכרו את ה דירה! משפחת בן-שמואל חזרה אלינו וטענה שהעירייה מתנכלת לה. אנחנו לא בית משפט, ולא יכולנו להתייחס לטענה. אבל פסקנו שפיצוי והטל השבחה אינם שני צדדים של אותה מטבע, ואם אין פגיעה בשווי, זה לא אומר שאפשר לדרוש הטל השבחה! דחינו את תביעת ההטל, וגם חייבנו את העירייה לשלם הוצאות".
זה מקרה יחיד?
עו"ד פנטון: "לצערי, לא. במקרה אחר דחינו תביעה של עיריית חולון, וחייבנו אותה בתשלום הוצאות, אומנם סכום קטן - 2,500 שקל, כדי לאותת לה שהגישה תביעה לא מוצדקת".
האם קורה שאזרח או גוף יחויבו בהטל השבחה בשל טעות שעשו בעסקה?
עו"ד פנטון: "כנסייה ברמלה החליטה להפוך את החצר שלה לבית דיור מוגן. היא קיבלה היתר בנייה, יחד עם דרישה להיטל השבחה עקב שינוי יעוד. הכנסייה הוכיחה לנו, באמצעות מסמכים רבים בכמה שפות, ש-90% מתמורת המכירה של הדירות מיועדים לפעילות הכנסייה בנושאי סעד וצדקה. אולם לא יכולנו לקבל את הערר. הסיבה: היתר הבנייה היה רק לשימוש ב מקרקעין, ולא למכירתם, וכך לשון החוק. לו הייתה הכנסייה מוכרת קודם לכן את המגרש ליזם, הייתה יכולה לקבל פטור מההטל!"
|
|
"הממשלה דורסת את האזרחים"
|
|
|
|
אוהד דנוס [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, אוהד דנוס, הדגים מזווית אחרת איך פוגעת הממשלה באזרחים. הוא סיפר על תזכיר הצעת החוק החדש, לתיקון חוק התכנון והבנייה בכל הנוגע לצד הכלכלי של הבנייה. לדבריו, בכוונת הממשלה לצמצם את זכויות בעלי הנכסים לקבל פיצויים לפי סעיף 197 של ירידת ערך. כן יאפשרו החוק לעיריות לחשב את הטלי ההשבחה בצורה, שתגדיל את התשלומים. דנוס הדגים עוד: "אדם קנה קרקע חקלאית עם סיכויים להפשרה, ושילם בעדה 400 אלף שקל. הממשלה מפקיעה את הקרקע לצורכי ציבור, אך לפי החוק החדש, תשלם לו פיצוי של 20 אלף שקל בלבד מדוע? כי החוק החדש אמור לקבוע, שהפיצוי יינתן על-פי ערך הקרקע ביום ההפקעה, ואינו מביא בחשבון את הציפיות הכלכליות לעליית ערכה עקב שינוי היעוד!" יו"ר הלשכה קבע: "מטרת החוק החדש היא להבטיח את זכויות הממשלה והרשויות המקומיות, ולרמוס ברגל גסה את זכויות הפרט. לשכת שמאי המקרקעין תאבק בכל כוחה ועוצמתה נגד מגמות אלו!"
|
|
| תאריך:
|
04/04/2014
|
|
|
עודכן:
|
04/04/2014
|
|
אלעזר לוין
|
|
המומחים מדגימים: איך דופקים את האזרחים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שבתאי עזריאל
|
4/04/14 19:16
|
|
היקף הפעילות השנתי בצ'קים בישראל הסתכם בשנת 2013 בכ-876 מיליארד שקל, ומציג גידול של כ-20% מהיקף הפעילות בשנת 2009. כך עולה (יום ד', 2.4.14) מנתונים שהציג שי פרמינגר, מנכ"ל חברת ERN, החברה הגדולה בישראל לסליקת צ'קים, בוועידת העסקים הקטנים והבינוניים החמישית של "מידע כנסים".
|
|
|
|
|
לשכת סוכני ביטוח דורשת מהמפקחת על הביטוח "להעיף מעל השולחן" חוזר שהוציאה המנסה להגביל את העמלות שמקבלים הסוכנים מהחברות. כך הודיע (יום ג', 25.3.14) הנשיא החדש של הלשכה אריה אברמוביץ', שדיבר בכינוס הלשכה באילת. הוא דורש מהמפקחת דורית סלינגר שלא להתערב בנושאים כספיים בין הסוכנים לחברות.
|
|
|
|
|
אף חברת ביטוח אינה ראויה לתעודה או למגן מטעם סוכני הביטוח מאחר שכולן השיגו ציונים נמוכים בסקר שביעות רצון שנערך בין 700 סוכנים. כך הודיע (יום ג', 25.3.14) יושב-ראש הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח, יובל ארנון. הוא דיבר בכינוס של 1,350 סוכני ביטוח ופנסיה הנערך באילת מטעם הלשכה.
|
|
|
|
|
"רמות", חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב, תציג במסגרת כנס "ננו-ישראל 2014" והתערוכה הנלווית אליו, ננו מבנים פפטידיים הנוצרים בהרכבה עצמית, שניתן יהיה לעשות בהם שימוש במגוון תחומים, מאלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה, דרך חיישנים וביו חיישנים, אספקת תרופות ממוקדות ועד ליישומים אבחוניים ושימושים בחומרים מרוכבים. החוקר הראשי בפרויקט הוא פרופ' אהוד גזית, מהמחלקה לביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה מולקולרית, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת ת"א ובעל מינוי משני במחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה באוניברסיטה.
|
|
|
|
|
כנס "ננו ישראל 2014", שיתקיים ב-24-25 למרץ, בתל אביב, יקדיש השנה מושב מיוחד לתחום החינוך לננו-טכנולוגיה בישראל. במושב, בו יקחו חלק ד"ר אריאל היימן ממכון ויצמן למדע, ד"ר נירה שמעוני-אייל מאורט ישראל, ד"ר מיקי ברק מהטכניון וד"ר רון בלונדר, ממכון ויצמן, יעלו שאלות דוגמת, איך יוצרים תשתית לחינוך הדור הצעיר ולחשיפתו לטכנולוגיה וליישומיה ועד לשאלה איזה מונחי יסוד יש ללמד במסגרת שיעורי המדע בבתי הספר.
|
|
|
|
|
